שאלה:

כיצד צריך לפעול גבר נשוי עם ילדים קטנים,אשר מעוניין להתגרש ולשלם מזונות נמוכים עד כמה שאפשר ומבקש להשיג יתרון, במידת האפשר בכל הקשור לרכוש?

תשובה:

בעל שמעוניין להשיג יתרון טקטי על אישתו יכול להקדים ולהגיש תביעה לגירושין בבית הדין רבני. עם הגשת תביעה שכזו, באופן אוטומטי, נצמד אליה באופן אוטומטי, ענין החזקת הילדים ומוקנית סמכות לבית הדין הרבני לדון בענין זה. בעל יכול גם להצמיד (ובלשון מיקצועית : לכרוך) לתביעתו לגירושין את ענין מזונות האישה ולצורך זה עליו לציין זאת במפורש בתביעה ולפרט, סיבות מוכרות בדין ,שיצדיקו פטור מתשלום מזונות לאישה. על הבעל , אף להציע סכום מסויים של כסף ,למזונות אישתו ,למקרה שטענותיו, לפטור ממזונות, לא תתקבלנה , וזאת כביטוי ל"כנות" תביעתו.
גם את עניין הרכוש, ניתן לצרף לתביעת הגירושין , אך חלה חובה ,לציין במפורש ובאופן מפורט ,מה נכלל בנושא הרכוש, משום שכל פריט שלא ייכלל, עלול שלא להיחשב כחלק מהתביעה. ויודגש כי אם האישה תקדים ותגיש תביעה למזונותיה ומזונות הילדים וכן תביעה רכושית, לבית המשפט לעינייני משפחה, הרי שעל ידי כך היא תגביל את חופש הפעולה והתימרון של הבעל, אך ורק לנושא הגירושין, שמצוי בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני.

שאלה:

 

באיזה נסיבות עלול גבר יהודי לשלם לאשתו-לשעבר מזונות לאחר הגירושין?

 

תשובה:

 

ככלל, בעל יהודי שנישא לאישתו היהודיה בטקס נישואין דתי, חייב לשאת במזונותיה במהלך תקופת נישואיהם. חיוב זה בא לקיצו כאשר בני הזוג מתגרשים. אם אישה יהודיה מקבלת מזונות מבעלה-לשעבר לאחר הגירושין, הדבר מהווה יוצא מן הכלל.

 

סיטואציה יוצאת דופן זו יכולה להתרחש, כאשר לבעל יש עניין לשכנע את אישתו להתגרש ממנו מוקדם ככל האפשר (למשל, כאשר יש לו מאהבת שנכנסה להריון ממנו, והוא רוצה להינשא לה), ואישתו לא מעוניינת להתגרש, או שהיא עדיין מתלבטת בשאלה זו. כדי לשכנע את אשתו להסכים להתגרש ממנו, הוא עשוי להציע לה תמריץ כלכלי, בצורת מזונות לאחר הגירושין.

 

סיטואציה נוספת, שבה אישה עשוייה לקבל מזונות לאחר הגירושין, היא כאשר מתבצע איזון משאבים בין בני הזוג, והבעל נותר חייב לאישתו כספים. כאשר הבעל איננו מסוגל לשלם לאישתו את כל הסכום בבת אחת, במקרה כזה אפשר להסכים על תשלום החוב לשיעורין, בצורה של מזונות לאחר הגירושין.

שאלה:

כיצד צריך לפעול בעל יהודי אשר אשתו שהיא ספק יהודיה הגישה נגדו תביעת גירושין בביה"ד הרבני?

 

תשובה:

על פי תקנות השיפוט בבתי הדין הרבניים, בעל יהודי, שהוגשה נגדו תביעת גירושין, אינו חייב להתגונן ולהגיש כתב תשובה. ואולם, כאשר אשתו אינה יהודיה, או כאשר יש ספק בעניין יהדותה, מומלץ להגיש בהזדמנות הראשונה בקשה לדחות על הסף את כתב התביעה, מן הטעם שלבית הדין הרבני אין סמכות לדון בתביעת הגירושין. אם טענתו של הבעל תתקבל, בית הדין הרבני לא ידון בתביעת הגירושין של האישה. אם טענתו של הבעל תידחה, בית הדין הרבני ידון לגופה, בתביעת הגירושין של האישה.

שאלה:

כיצד צריך בעל יהודי להגיב על תביעת גירושין שהוגשה כנגדו ע"י אשתו בביה"ד הרבני אשר בה היא כרכה תביעה למזונותיה וזאת למרות שיהדותה מוטלת בספק ?

 

תשובה:

כאשר מוגשת נגד בעל יהודי תביעת גירושין, אשר כרוך לה נושא המזונות של אשתו, בבית הדין הרבני, ומתעורר ספק בעניין יהדותה של אשתו, אז עליו לטעון שאין לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעה. מומלץ להעלות את הטענה הזו בשתי דרכים: בכתב ההגנה שלו, ובבקשה נפרדת לבית הדין הרבני, שבה הוא יבקש לדחות על הסף את תביעת הגירושין, מן הטעם שאין לבית הדין הרבני סמכות לדון בה, כיוון שאשתו אינה יהודיה. אם בית הדין הרבני יחליט שאין לו סמכות לדון בתביעת הגירושין של האישה, אז תביעת המזונות הכרוכה אליה תידחה אף היא.

 

שאלה:

כאשר אישה מגישה תביעת גירושין נגד בעלה, האם הבעל יכול להתנות את הסכמתו להתגרש, בכך שאשתו תסכים להעביר את תביעת מזונות הילדים, שהוגשה על ידה בבית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין הרבני?

 

תשובה:

לא! כך נפסק בשנת 2000, במקרה שבו תוך כדי דיון בתביעת גירושין בבית הדין הרבני, הבעל איים להגיש תביעת שלום בית, אם האישה לא תקבל את דרישתו להעביר את תביעת מזונות הילדים, שהוגשה על ידה בבית המשפט לענייני משפחה, לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. נפסק כי הבעל חייב לתת לאשתו גט באופן מיידי וללא תנאי. כמו כן נפסק כי אם הבעל לא יופיע לטקס סידור הגט, או שהוא יופיע לטקס אך יסרב לשתף בו פעולה, יינתנו נגדו צווים מגבילים.

 

שאלה:

אם אישה מוכרזת ע"י בית דין רבני כ"מורדת", האם הבעל יכול להתנות את הסכמתו להתגרש ממנה, בכך שהאישה תשיב לו את דמי המזונות שהוא שילם לה בעבר?

 

תשובה:

לא! בית הדין הרבני הגדול קיבל ערעור שהוגש ע"י אישה בעניין התנהגותו של בעלה, אשר היתנה את הסכמתו להתגרש ממנה, בכך שהיא תשיב לו את כל דמי המזונות שהוא שילם לה. לאחר שבית הדין הרבני האזורי הכריז על האישה כ"מורדת", בעלה היתנה את הסכמתו להתגרש ממנה בכך שהיא תחזיר לו סכום גדול של דמי מזונות, שאותם הוא שילם לה במהלך השנים בעקבות הליכים שהיא פתחה נגדו בבית המשפט האזרחי. בית הדין הרבני האזורי אישר את ההתנייה של הבעל, אך האישה זכתה בערעור בבית הדין הרבני הגדול.

 

בית הדין הרבני הגדול פסק שברור כי על בני הזוג, אשר חיו בנפרד במשך למעלה מ - 10 שנים, להתגרש זה מזה, אך הוסיף שקשה מאוד להבין את פסיקת בית הדין האזורי, שהתירה לבעל להתנות את הסכמתו להביא קץ לנישואין, בכך שהאישה תשיב לו את דמי המזונות. האישה השתמשה בדמי המזונות למטרות קיום, ואין כל הצדקה לכך שהסכומים יוחזרו לבעל, במיוחד נוכח האלימות הקשה שהבעל הפעיל כלפי האישה במהלך הנישואין. כיוון ששני הצדדים היו מעוניינים בגירושין, בית הדין הגדול פסק שעליהם להתגרש מיד, בלי שום קשר לשאלת ההשבה של דמי המזונות, שההתמודדות איתה תתבצע במועד מאוחר יותר. בית הדין הורה לאישה להמציא שני ערבים.

 

שאלה:

האם בעל יכול למנוע מאשתו לקבל פסק דין למזונות בבית המשפט לענייני משפחה, ע"י כך שהוא מגיש לפניה בבית הדין הרבני תביעת גירושין, שבה הוא טוען שהיא "מורדת", ומבקש מבית הדין שלא יפסוק לה מזונות?

 

תשובה:

לא! העובדה שהבעל הקדים את האישה והגיש נגדה בבית הדין הרבני תביעת גירושין, שבה הוא כרך את עניין המזונות שלה, אין משמעותה בהכרח, שהוא יכול למנוע ממנה לקבל פסק דין למזונות בבית המשפט לענייני משפחה. היא יכולה עדיין לנסות להגיש תביעת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה - ואז אם הבעל יתגונן בטענה שדין התביעה להידחות בשל חוסר סמכות עניינית, בית המשפט לענייני משפחה יבחן אם תביעת המזונות שנכרכה ע"י הבעל לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני, עומדת במבחן משולש. על פי מבחן זה , כדי שבית הדין הרבני יקנה סמכות לדון בעניין המזונות של האישה, שנכרך לתביעת הגירושין, תביעת הגירושין צריכה להיות מוגשת בתום לב, ותביעת המזונות צריכה להיכרך לתביעת הגירושין כדין ובתום לב.

 

בחודש יולי 2003 נדון בבית המשפט העליון תיק שבו התנהל מאבק סמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה בחיפה ובין בית הדין הרבני בחיפה בעניין של מזונות אישה. בבית המשפט העליון נפסק שבית המשפט לענייני משפחה צדק בקבעו שהסמכות לדון בתביעת המזונות של האישה נתונה לו. בית המשפט העליון פסק כי הבעל כרך את עניין המזונות של האישה בתביעת הגירושין בחוסר תום לב, במטרה למנוע מהאישה לתבוע את מזונותיה בבית המשפט לענייני משפחה. הוא טען טענה סתמית, שלא נתמכה בראיות כלשהן, שאשתו היא מורדת, ולא סיפק נתונים כלשהם בעניין מצבם הכלכלי של בני הזוג.

שאלה:

האם בעל אשר אשתו הגישה נגדו תביעת גירושין בביה"ד ותביעה לפירוק השותפות בדירה המשותפת בביהמ"ש יכול לעכב את מכירת הדירה ?

 

תשובה:

ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ החליט בחודש 2/07, על עיכוב ביצוע של פירוק השיתוף בדירת מגורים של בני זוג, לאחר שביה"ד הרבני נתן צו האוסר על האישה לפגוע במדור הספציפי של הבעל בדירה, וזאת עקב תביעת שלום בית, אשר הגיש הבעל, בתגובה לתביעת הגירושין שהוגשה נגדו ע" אישתו.

ביה"ד קבע באותה פרשה, כי בהיעדר בית, אין שלום בית, ולכן אין, בשלב זה, למכור את דירת הצדדים.