הסכמים

ש: האם שינוי מקצועי וחזרת אב גרוש בתשובה, עשוייה להצדיק הרחבת זמני שהות עם ילדיו?

ת: כן. בפסק דין שניתן ביום 3.12.24, בבית משפט לענייני משפחה נוף הגליל-נצרת, (תלה"מ 46187-09-22) הורחבו זמני השהות של אב עם בתו הקטינה בלילה נוסף (לינה במוצ"ש), בניגוד לעמדת האם ובניגוד להמלצת העו"ס בלינה נוספת  במוצ"ש. האב ביקש להרחיב את זמני השהות עם בתו הקטינה, בהינתן שינוי נסיבות מהותי, בעקבות התפטרותו מעבודתו כשוטר, חזרתו בתשובה, וניהול אורח חיים דתי, אשר מאפשר לו לבלות זמן רב יותר עם הבת הקטינה. ביהמ"ש לא קיבל את המלצת העו"ס, בסוגייה, ודחה את טענות האם, נגד הרחבת זמני השהייה, לרבות בגלל מרחק (70 ק"מ) בין הבתים: "לא מצאתי לאמץ את המלצת העו"ס ולא לאפשר את חזרתה של הילדה ביום ראשון למסגרת החינוכית, כאשר המלצה זו מבוססת על הטענה, כי הדבר יגרום לעייפות וטרטור אצל הילדה, וזאת לנוכח האמור בדוח החינוכי אשר סותר לחלוטין את המלצת העו"ס שנחקרה בפני ביהמ"ש.".

ש: האם ניתן להפחית חיוב של אב במזונות קטין, כאשר חל שינוי בנסיבות שהתקיימו כאשר נחתם הסכם בין ההורים?

ת: כל מקרה נבחן לגופו, אבל מומלץ להגיש תביעה להקטנת מזונות קטין, כאשר אכן ישנו בסיס עובדתי מוצק לתביעה. כך במקרה של אב שביקש להקטין מזונות, שהוא משלם עבור ילדיו הקטינים, כי זמני השהייה שלו עימם גדלו והכנסתו קטנה (לטענתו) נידחה ע"י ביהמ"ש. בפסק דין שניתן ביום 18.11.24, ע"י בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת (תלה"מ 37654-05-22), נקבע כי: "האב כשל להוכיח את כל טענותיו – הכנסותיו לא פחתו ואפילו עלו וזמני השהות שלו עם ילדיו, אינם שונים מהותית ממה שנקבע בהסכם הגירושין…בכדי להצליח בתביעתו, היה על התובע להראות שוני כה מהותי ובלתי צפוי, לא רק מכיוון שמדובר בפסק דין מוסכם, אלא גם בגלל, מכלול האיזונים שנעשו בהסכם".

מדובר בעניין סבוך ביותר. הורים המתגוררים או המעוניינים להתגורר במדינות שונות יכולים אמנם להסכים על משמורת משותפת על ילדיהם הקטינים, כך שהילדים יתגוררו לסירוגין במדינות שונות, ולאשר הסכם שכזה בבית המשפט. אולם, בפועל, אם אחד ההורים יחליט שלא לכבד הסכם מעין זה, אזי להורה האחר יהיה קשה מאוד לכפות את תנאי ההסכם על ההורה המתגורר במדינה אחרת.

שאלת המפתח כאן הינה מהי התקופה בה יכול קטין להתגורר עם ההורה האחר בחו"ל מבלי שמדינה זו תהפוך למקום המגורים הרגיל שלו. כאשר קטין משתלב במדינה זרה, אזי אפילו נקיטת הליכים משפטיים עפ"י אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980, לעניין החלת זכויות משמורת או הסדרי ראייה, על פי הסכם שיאושר ע"י בימ"ש, עלולים להיכשל. זאת, מפני שהקטין עשוי להשתלב, עד אז במדינה הזרה, וההורה אשר אינו מכבד את ההסכם עשוי לטעון, כי מדינת המקור (ממנה הורחק הקטין), אינה מהווה יותר את המדינה בה מצוי מקום מגוריו הרגיל של

באפשרותו של ההורה הלא משמורן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה,  ולבקש כי המשמורת בקטינים תעבור מן ההורה המשמורן אליו. בית המשפט על פי רוב ימנה פקיד/ת סעד ו/או פסיכולוג ילדים מומחה, לחקור את המצב, להכין חוות דעת מקצועית ולהגיש המלצות. מצבם הרגשי של הקטינים ייבחן ובית המשפט יכריע בעניין בהתחשב בטובת הילדים. בהיותם בגיל ההתבגרות, בית המשפט גם יתחשב בדעתם וברצונם של הילדים למרות שכאמור, העיקרון העליון על פיו מכריע בית המשפט הינו טובת הילדים, ולא רק על פי רצונם הסובייקטיבי.

העברת משמורת בין הורה להורה והקטנת מזונות דורשים אישור של בית משפט. הורה משמורן והורה שאינו משמורן יכולים להסכים באופן בלתי רשמי על כך שילדם הקטין יעבור לחזקת ההורה הלא משמורן. החוק אינו אוסר עליהם לעשות זאת. ברם, אם הם לא נותנים ביטוי רשמי להסכמה זו ואינם מקבלים את אישורו של בית המשפט לשינוי שהסכימו עליו, ההסכם ביניהם אינו מחייב, ואינו מגן עליהם מבחינה משפטית.

למשל, אם לאמו של הקטין יש משמורת עליו, ובהסכמה עם האב העבירה אליו את המשמורת, ולאחר מכן היא משנה את דעתה ומתחרטת על כך, היא תוכל, להתלונן נגד האב במשטרה, על חטיפה, ואפילו לתבוע דמי מזונות ממנו על כל התקופה בה בפועל הקטין גדל אצל אביו בהסכמתה. לעומת זאת, גם הם מסתכנת בכך שהאב יתבע משמורת קבועה ביחס לקטין, על בסיס ההסכמה עמה כי הקטין יעבור להתגורר עמו,  גם אם היא לא הסכימה כי המשמורת תעבור באופן קבוע. כמו כן יוכל האב לתבוע הקטנת ו/או הפסקת חיובו במזונות לנוכח היותו המשמורן בפועל של הקטין.

אם הילד הינו מעל לגיל 10, בית המשפט יתחשב בעמדתו ביחס להורה המשמורן המועדף עליו, ולשם הבהרת המצב המשפחתי.

כן. הורים רשאים להסכים ביניהם על הסדרי משמורת וראייה, המתאימים להם, בהסכם בכתב, אותו יאשרו בבית משפט על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. עם זאת, יצויין, כי לבית המשפט יש שיקול דעת לסרב לאשר את תנאי ההסכם של ההורים אם אינם משרתים, לדעת ביהמ"ש את טובת הילד או מקפחים באופן בלתי הוגן את זכויותיו של אחד מן ההורים, או של הילד.

כן! ככלל הוצאת ילדים לחו"ל ללא הסכמת אחד ההורים או ללא היתר של ביהמ"ש מהווה מעשה חטיפה, והינה בלתי חוקית. לעומת זאת יציאה מוסכמת של ילדים לחו"ל, יכולה להתבצע, בכפוף להסכמה בעל פה או בכתב בין ההורים, ואף מחוץ לכותלי ביהמ"ש. הסכמה שכזו יכולה להינתן מלכתחילה או לאחר מעשה, אולם היא צופנת בחובה בעיות, וחשופה לפרשנות שיפוטית לכאן או לכאן, ולפיכך רצוי שהסכמה להעתקת מגורי קטינים לחו"ל תהא מעוגנת בהסכם חתום, ומאושר ע"י ביהמ"ש, וזאת כדי למנוע ספיקות. בהסכם שכזה ניתן ליצור "חלון הזדמנויות", דהיינו לקבוע תנאים להחזרת הילדים לישראל או להדגיש כי שהיית הילדים בחו"ל, הינה לפרק זמן מוגבל ולצורך נסיון, כדי לאפשר בחינה אמפירית של נושא העתקת מקום המגורים לחו"ל. ללא קביעת תנאים להחזרת הילדים ארצה, עלולה ארה"ב, אפילו לאחר מספר חודשים, להוות את מקום מרכז החיים שלהם, ובכך עלולה להימנע החזרתם של הקטינים לישראל, אם וכאשר אחד ההורים יחזור בו מהסכמתו הקודמת.

נראה שכן. זאת, משום שעל הסירוב להיות הגיוני בנסיבות העניין. ניתוח פלסטי קוסמטי אינו ניתוח לשם הצלת חיים, והסכמה צריכה להתקבל לפני קיומו, מראש, על פי המצוין בהסכם הגירושין. ברם, אם, למשל, הסכם הגירושין היתנה את הסכמת האב בהכנת חוות דעת רפואית מתאימה, ופסיכולוג היה מביע דעה מקצועית לפיה, הנערה עלולה לסבול מנזק רגשי חמור אם לא תנותח, אזי המצב היה שונה.

עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, ואם הליך הגישור ביניכם, ביחידת הסיוע שליד בית המשפט ייכשל, ולא תגיעו להסכמה, יהיה עליך להגיש תביעה למשמורת ולמתן היתר להגירת הבת אליך לאוסטרליה. בדרך כלל, במקרה מעין זה, בית המשפט ימנה מומחה (פסיכולוג קליני) אשר יבחן את העניין. לאור גילה של הילדה (15), גם תישמע עמדתה האישית ותיבדק עצמאות רצונה, בענין ההגירה, ותינתנה המלצות, בחוות דעת שתוגש לבית המשפט. להמלצות המומחה יש משקל נכבד, בהכרעת בית המשפט, אך בית המשפט רשאי לסטות מהן.

יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ובמסגרתה בקשה דחופה לבית משפט למשפחה, למתן צו לקביעת הסדרי שהייה.