הסכמים

כן. במקרה דומה התקבלה תביעה של בת זוג, במקרה דומה לשלך, ונפסק בשתי ערכאות, (בימ"ש מחוזי+בימ"ש עליון), כי על בן הזוג לפצות את בת הזוג על הפרת הבטחת נישואים.

בית המשפט העליון שדן בערעור שבן הזוג הגיש על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, (שפסק לטובת בת הזוג), ציין כי בית המשפט המחוזי, בערכאה קודמת  קבע מפורשות, כי הבעל המיועד (שם-המערער) לא התנה את הנישואין בחתימה של הכלה המיועדת על הסכם הממון, כמו במקרה שלך שתיארת, וכי בעמדה זו מחזיק גם בית המשפט העליון. כלומר, אין בסירוב לחתום על הסכם ממון, הפרה של תנאי מתנאי ההסכמה לנישואין.  

הסכם שנחתם לפני נישואין (או לאחריהם) הינו הסכם שנערך בכתב בין בני זוג , אשר בו נקבעים ההסדרים הרכושיים שיחולו ביניהם , בעניין נכסים וזכויות כספיות, ששייכות לכל אחד מהם בנפרד או ששייכות לשניהם ביחד, או באשר לנכס ולזכויות כספיות שיתווספו בעתיד. רצוי לחתום על הסכם ממון משום שהסכם כזה עשוי לחסוך לצדדים עוגמת נפש רבה בשעת משבר, או עשוי לפתור בעיות בעניין חלוקת רכוש, במקרה של פירוד בעתיד.

הסכם ממון שנערך לקראת נישואין חייב לקבל אישור של ערכאה שיפוטית וזה יכול להיעשות בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין רבני או בפני עו"ד שהוא גם נוטריון. בהסכם יכולים הצדדים לקבוע תנאים וכללים ככל שנראה להם , אשר יחולו על הצדדים, והם אשר יחייבו אותם. הצדדים אף יכולים לשנות הסכם ממון במהלך הנישואין, אולם שינויו חייב להיעשות בכתב, והכרחי לקבל אישור של בית המשפט לשינוי המבוקש.