מאגר המידע

הסכמים

הסכמים

בענין ילדים

מאמרים0 תוצאות

מהו משך "הזמן הבטוח", אשר במסגרתו יכול הורה המתגורר בישראל להסכים כי ילדו הקטין יתגורר בחו"ל עם הורהו האחר, מבלי שההורה הנותר בישראל יסכן את זכויות המשמורת העתידיות שלו ביחס הקטין?

חטיפת והגירת ילדים דרכים חוקיות להגירה

 

מדובר בעניין סבוך ביותר. הורים המתגוררים או המעוניינים להתגורר במדינות שונות יכולים אמנם להסכים על משמורת משותפת על ילדיהם הקטינים, כך שהילדים יתגוררו לסירוגין במדינות שונות, ולאשר הסכם שכזה בבית המשפט. אולם, בפועל, אם אחד ההורים יחליט שלא לכבד הסכם מעין זה, אזי להורה האחר יהיה קשה מאוד לכפות את תנאי ההסכם על ההורה המתגורר במדינה אחרת.

שאלת המפתח כאן הינה מהי התקופה בה יכול קטין להתגורר עם ההורה האחר בחו"ל מבלי שמדינה זו תהפוך למקום המגורים הרגיל שלו. כאשר קטין משתלב במדינה זרה, אזי אפילו נקיטת הליכים משפטיים עפ"י אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980, לעניין החלת זכויות משמורת או הסדרי ראייה, על פי הסכם שיאושר ע"י בימ"ש, עלולים להיכשל. זאת, מפני שהקטין עשוי להשתלב, עד אז במדינה הזרה, וההורה אשר אינו מכבד את ההסכם עשוי לטעון, כי מדינת המקור (ממנה הורחק הקטין), אינה מהווה יותר את המדינה בה מצוי מקום מגוריו הרגיל של

מה יכול הורה לא משמורן לעשות כאשר הוא מתרשם שילדיו בני העשרה, מוזנחים על ידי ההורה המשמורן, מבלים ברחוב, משעות הבוקר המוקדמות, חסרי משמעת וגבולות וכאשר ההורה המשמורן אף הוא מודה כי אינו מצליח להשתלט על המצב ?

משמורת, הסדרי ראייה וקשר מאבק על משמורת

באפשרותו של ההורה הלא משמורן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה,  ולבקש כי המשמורת בקטינים תעבור מן ההורה המשמורן אליו. בית המשפט על פי רוב ימנה פקיד/ת סעד ו/או פסיכולוג ילדים מומחה, לחקור את המצב, להכין חוות דעת מקצועית ולהגיש המלצות. מצבם הרגשי של הקטינים ייבחן ובית המשפט יכריע בעניין בהתחשב בטובת הילדים. בהיותם בגיל ההתבגרות, בית המשפט גם יתחשב בדעתם וברצונם של הילדים למרות שכאמור, העיקרון העליון על פיו מכריע בית המשפט הינו טובת הילדים, ולא רק על פי רצונם הסובייקטיבי.

מהן ההשלכות עבור הורים שהחליטו על החלפת משמורת ביניהם?

משמורת, הסדרי ראייה וקשר אב משמורן

העברת משמורת בין הורה להורה והקטנת מזונות דורשים אישור של בית משפט. הורה משמורן והורה שאינו משמורן יכולים להסכים באופן בלתי רשמי על כך שילדם הקטין יעבור לחזקת ההורה הלא משמורן. החוק אינו אוסר עליהם לעשות זאת. ברם, אם הם לא נותנים ביטוי רשמי להסכמה זו ואינם מקבלים את אישורו של בית המשפט לשינוי שהסכימו עליו, ההסכם ביניהם אינו מחייב, ואינו מגן עליהם מבחינה משפטית.

למשל, אם לאמו של הקטין יש משמורת עליו, ובהסכמה עם האב העבירה אליו את המשמורת, ולאחר מכן היא משנה את דעתה ומתחרטת על כך, היא תוכל, להתלונן נגד האב במשטרה, על חטיפה, ואפילו לתבוע דמי מזונות ממנו על כל התקופה בה בפועל הקטין גדל אצל אביו בהסכמתה. לעומת זאת, גם הם מסתכנת בכך שהאב יתבע משמורת קבועה ביחס לקטין, על בסיס ההסכמה עמה כי הקטין יעבור להתגורר עמו,  גם אם היא לא הסכימה כי המשמורת תעבור באופן קבוע. כמו כן יוכל האב לתבוע הקטנת ו/או הפסקת חיובו במזונות לנוכח היותו המשמורן בפועל של הקטין.

אם הילד הינו מעל לגיל 10, בית המשפט יתחשב בעמדתו ביחס להורה המשמורן המועדף עליו, ולשם הבהרת המצב המשפחתי.

האם הורים יכולים להסכים על הסדרי משמורת שמתאים להם או שהם חייבים לקבל הכרעה של בית משפט?

משמורת, הסדרי ראייה וקשר הסדרים יוצאי דופן

כן. הורים רשאים להסכים ביניהם על הסדרי משמורת וראייה, המתאימים להם, בהסכם בכתב, אותו יאשרו בבית משפט על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. עם זאת, יצויין, כי לבית המשפט יש שיקול דעת לסרב לאשר את תנאי ההסכם של ההורים אם אינם משרתים, לדעת ביהמ"ש את טובת הילד או מקפחים באופן בלתי הוגן את זכויותיו של אחד מן ההורים, או של הילד.

אני נשואה ואם לשני ילדים קטינים. משפחתו של בעלי מתגוררת בארה"ב, והוא מעוניין להגר לארה"ב. אני מתלבטת וחוששת מפני מעבר בלתי הפיך של הילדים לארה"ב. אני מעוניינת לנהל עם בעלי משא ומתן, ללא לחץ, וחשש, שמא ילדיי יילקחו ממני, ללא הסכמתי לחו"ל. האם ניתן להגיע להסכם מחייב עם בעלי, ביחס להעתקת מגורי ילדיי לחו"ל, מבלי לערב בתי משפט, וללא הליכי גירושין?   

חטיפת והגירת ילדים דרכים חוקיות להגירה

 

כן! ככלל הוצאת ילדים לחו"ל ללא הסכמת אחד ההורים או ללא היתר של ביהמ"ש מהווה מעשה חטיפה, והינה בלתי חוקית. לעומת זאת יציאה מוסכמת של ילדים לחו"ל, יכולה להתבצע, בכפוף להסכמה בעל פה או בכתב בין ההורים, ואף מחוץ לכותלי ביהמ"ש. הסכמה שכזו יכולה להינתן מלכתחילה או לאחר מעשה, אולם היא צופנת בחובה בעיות, וחשופה לפרשנות שיפוטית לכאן או לכאן, ולפיכך רצוי שהסכמה להעתקת מגורי קטינים לחו"ל תהא מעוגנת בהסכם חתום, ומאושר ע"י ביהמ"ש, וזאת כדי למנוע ספיקות. בהסכם שכזה ניתן ליצור "חלון הזדמנויות", דהיינו לקבוע תנאים להחזרת הילדים לישראל או להדגיש כי שהיית הילדים בחו"ל, הינה לפרק זמן מוגבל ולצורך נסיון, כדי לאפשר בחינה אמפירית של נושא העתקת מקום המגורים לחו"ל. ללא קביעת תנאים להחזרת הילדים ארצה, עלולה ארה"ב, אפילו לאחר מספר חודשים, להוות את מקום מרכז החיים שלהם, ובכך עלולה להימנע החזרתם של הקטינים לישראל, אם וכאשר אחד ההורים יחזור בו מהסכמתו הקודמת.

אשתי לשעבר מפעילה עלי לחצים כדי שאסכים לממן מחצית מניתוח פלסטי, באפה של בתנו המתבגרת. גרושתי טוענת כי בתנו סובלת מרגשי נחיתות ביחס לאפה, וכי אם לא תעבור ניתוח יגרם לה נזק נפשי. לדעתי, בתנו אינה זקוקה לניתוח אף, והבעיה היא עם אשתי לשעבר ולא עם הבת. גרושתי אינה יודעת איך להציב לבתנו גבולות, כך שתפסיק לבקש מאיתנו כספים ללא הפסקה. בהסכם הגירושין אני מחוייב לשלם מחצית מכל ההוצאות הרפואיות החריגות בכפוף להסכמתי. האם הסירוב שלי מוצדק?

הסכמים בענין גירושין

נראה שכן. זאת, משום שעל הסירוב להיות הגיוני בנסיבות העניין. ניתוח פלסטי קוסמטי אינו ניתוח לשם הצלת חיים, והסכמה צריכה להתקבל לפני קיומו, מראש, על פי המצוין בהסכם הגירושין. ברם, אם, למשל, הסכם הגירושין היתנה את הסכמת האב בהכנת חוות דעת רפואית מתאימה, ופסיכולוג היה מביע דעה מקצועית לפיה, הנערה עלולה לסבול מנזק רגשי חמור אם לא תנותח, אזי המצב היה שונה.

התגרשתי לפני מספר שנים, באוסטרליה, ובמסגרת הסכם הגירושין שלנו, נקבע כי אני מסכים לכך שהבת הקטינה שלנו (אז בת 8) תהגר עם גרושתי לישראל, בתנאי שבתנו תחזור להתגורר איתי, במשמורת שלי, באוסטרליה כאשר היא תגיע לגיל 15. לפני זמן מה, מלאו לבתי 15 שנים. בתי רוצה לעבור לגור איתי, אך גרושתי מתנגדת להגירה שלה ולמעבר המשמורת אליי. כיצד עליי לפעול?  

אפוטרופסות קטינים

עליך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט למשפחה, ואם הליך הגישור ביניכם, ביחידת הסיוע שליד בית המשפט ייכשל, ולא תגיעו להסכמה, יהיה עליך להגיש תביעה למשמורת ולמתן היתר להגירת הבת אליך לאוסטרליה. בדרך כלל, במקרה מעין זה, בית המשפט ימנה מומחה (פסיכולוג קליני) אשר יבחן את העניין. לאור גילה של הילדה (15), גם תישמע עמדתה האישית ותיבדק עצמאות רצונה, בענין ההגירה, ותינתנה המלצות, בחוות דעת שתוגש לבית המשפט. להמלצות המומחה יש משקל נכבד, בהכרעת בית המשפט, אך בית המשפט רשאי לסטות מהן.

בת הזוג שלי ואני נפרדנו, והיא לא מאפשרת לי לראות את הילד המשותף שלנו, אלא אם כן אסכים לדרישות הכספיות הבלתי פוסקות שלה, מה ניתן לעשות?

מזונות קטינים

 

 

יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ובמסגרתה בקשה דחופה לבית משפט למשפחה, למתן צו לקביעת הסדרי שהייה.

אני מתגורר בארה"ב וחי בנפרד מאשתי, ישראלית לשעבר, אשר הוענקה לה משמורת זמנית על בננו הקטין. היא מבקשת ממני לחתום על הסכם לפיו אני מתיר לה לגדל את בננו הקטין שנולד בארה"ב, למשך מספר שנים, בישראל, כדי שהיא תוכל להתגורר בקירבת הוריה ומשפחתה אליהם היא קשורה מאוד. היא אומרת שהיא מוכנה לחתום על הסכם לפיו היא תשוב לארה"ב לפני שבננו יתחיל ללמוד בביה"ס, ואז הוא יתגורר איתי בארה"ב. האם חתימה על הסכם ברוח זו מעמידה אותי בסיכון כלשהו?

הסכמים בענין ילדים

כן! אם אב חותם על הסכם בארה"ב לפיו הוא מרשה לאמו של ילדם להתגורר עם הבן הקטין בישראל למשך מספר שנים, האב עלול לגלות, כי אין באפשרותו לממש את זכויות המשמורת והסדרי הראייה שלו, בהתאם להסכם שייערך ביניהם בארה"ב, וזאת גם אם ההסכם אושר ע"י בימ"ש שם. זאת, משום, שכאשר הקטין מתגורר בישראל במשך פרק זמן של מספר חודשים ויותר, הוא עשוי להיחשב, כמי שהשתלב בישראל, והיא ככל הנראה, תהפוך למקום מגוריו הרגיל, במקום ארה"ב. משמעות הפיכתה של ישראל למקום מגוריו הרגיל של הקטין הינה, שאם אמו של הקטין לא תכבד את ההסכם שנחתם בארה"ב בין הצדדים, ולא תשוב לארה"ב בתום התקופה המוסכמת, והאב בתגובה ינקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג, בישראל, הרי שהוא עלול להיכשל בניסיונו לגרום להחזרת ילדו הקטין לארה"ב.

המשמורת על ילדנו המשותף מצוייה בידי אשתי לשעבר. על פי הסכם גירושין שניתן לו תוקף של פסק דין, תשלום ההוצאות רפואיות חריגות, עבור ילדנו, אמור להתחלק שווה בשווה ביני לבין גרושתי. אשתי לשעבר הינה מאמינה גדולה ברפואה משלימה והיא נוהגת לשלוח לי חשבונות תשלום של מטפלים הומיאופתיים, תרופות הומיאופתיות וכו'. האם אני חייב לשלם עבור מחצית כל ההוצאות הנ"ל?

הסכמים בענין ילדים

לא! הסכם הגירושין היתנה את השתתפותו הכספית של האב בכך שמדובר בהוצאות רפואיות חריגות. לא היתה ההתייחסות בהסכם לתרופות ו/או טיפול תרופתי אלטרנטיבי, ומכאן שהכוונה היתה לטיפול רפואי קונבנציונאלי. בהתאם לכך, האב אינו מחוייב לשלם עבור מחצית מהטיפולים המשלימים או התרופות המשלימות, ולממן את העדפותיה הטיפוליות של אשתו לשעבר.

יודגש, כי אם מניסוח תנאי ההסכם היה עולה כי טיפולים משלימים נכללים כהוצאות רפואיות חריגות, הרי שהיה על האב לשלם בהתאם.

שאלות ותשובות10 תוצאות

* אנו תקווה, כי אתר זה ישמש כלי עזר שימושי ויעיל, ויהווה "חבר לעת צרה", אולם, יחד עם זאת, ברצוננו להדגיש, כי המידע המופיע באתר אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני. למתן ייעוץ משפטי, ולתיאום פגישת ייעוץ, ניתן לפנות למשרדנו, על פי אמצעי הקשר המופיעים באתר.

דילוג לתוכן