חטיפת והגירת ילדים

ש: נישאתי ונולדה לאשתי ולי בת. כיום אנו גרושים, וגרושתי, הגישה תביעה לביהמ"ש, בבקשה להתיר את ההגירה של הילדה עימה לגרמניה, למולדתה, יחד עם הבת, לתקופה של שנתיים, לצורך לימודי דוקטורט. אני חושש שהיא לא תחזור משם עם הילדה, לרבות, תוך שימוש בטענה שמדינת ישראל לא בטוחה עבורה. מה ביכולתי לעשות?

ת: עליך להתנגד לתביעת ההגירה שלה, ולהוכיח את הטענה שלך. ביהמ"ש יבחן את הסוגייה, עפ"י עיקרון טובת הילד, ועל פי רוב יסתייע בחוות דעת של עו"ס ו/או מומחה, לצורך הכרעה. כך, ביהמ"ש לעניני משפחה בתל אביב-יפו, בפסק דין מיום 21.7.2024, (תלה"מ 24497-01-24), גם בהסתמך על תסקיר עו"ס לסדרי דין, התיר הגירה של ילדה בת 4 עם אמה, לשנתיים, למרות התנגדותו של האב, והחשש שלו שהילדה לא תחזור: "האב חושש שעם המעבר ובשל המצב הביטחוני הלא יציב בישראל, תבחר האם שלא לחזור בתום השנתיים, בהם יותר לה להוציא את הקטינה מישראל. בטענה זו שם האב דגש גם על בקשתה של האם להוציא לקטינה דרכון זר… אין אני שוללת כמובן את האפשרות, אולם הגם שיש סיכון כי הקטינה לא תושב לישראל, בתום פרק הזמן של שנתיים כמבוקש בתובענה, הרי ישנן דרכים להבטיח את שובה של הקטינה לישראל.".

ש: האם ניתן לחזור מהסכמה (לפני מעשה) או השלמה (לאחר מעשה) להישארות קטינים שהגיעו מחו"ל לביקור משפחתי בישראל?

ת: לא! בפסק דין שניתן ביום 13.10.24 נדחתה תביעה של אב עפ"י אמנת האג  (תמ"ש 23736-08-24). ביהמ"ש לעניני משפחה בבאר שבע קבע, כי חוסר הפעולה של האב המיוצג, כנגד הישארות הקטינים עם אימם בישראל, לאחר גירושיו מן האם, למרות שלא ניתנה הסכמה בכתב, מהווים הסכמה ואי אפשר לחזור ממנה ולנהל הליך של תיק חטיפה:  "הכלל הוא שלא ניתן לחזור מהסכמה או מהשלמה ולבטלה למפרע. גם אם אין בהמשך המגורים כדי לשקף בהכרח את טובת הקטינים, לעניין גדרי אמנת האג, כבר נפסק כי משניתנה הסכמה או השלמה אין לברר עוד המחלוקת בין הצדדים כסעד מיידי הניתן במסגרת האמנה, אלא יש לבררה בהליך מתאים ולא כסעד מהיר ומיידי המוענק באמנה, ונכון לפתור את הסכסוך בדרכים אלטרנטיביות.".

ש: אשתי טסה לאנגליה, מולדתה, כדי ללדת את ילדנו השני. אני התעקשתי כי ילדנו הבכור (הראשון) יישאר איתי בישראל. כעת היא עתרה לבית המשפט בישראל ומבקשת להתיר לבן שלנו לטוס אליה לאנגליה, לדבריה, לחודש ימים. אני חושש שהיא תסרב להחזירו. האם ביהמ"ש עשוי לקבל את הבקשה שלה?

ת: לא בהכרח. כך, בפסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א ביום 5.1.25 (תלה"מ 14558-12-24), נדחתה בקשה של אשה, להתיר את יציאתו של קטין, בנם המשותף שלה ושל האב שנותרו בישראל, בהמשך להסכמה קודמת של האב, לאפשר את היציאה, בכפוף לתנאים מסויימים. ביהמ"ש בישראל בחן האם הבקשה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין והאם יש לחייב את המשיב להביאו למבקשת באוסטרליה, והגיע למסקנה שלא: "לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, הן בעל-פה והן בכתב, ואת דברי המשיב בדיון מיום 31.12.2024, שהותירו עלי רושם מהימן, הגעתי למסקנה, כי החשש שמביע המשיב, לפיו המבקשת תנקוט בהליך משפטי באוסטרליה, אשר ימנע את החזרתו של הקטין לישראל, הוא חשש כן ואמיתי ובסיכוי גבוה שגם יתממש. פתיחת הליכים באוסטרליה, בשאלה תחולת חוק אמנת האג לרבות ההגנה לפי סעיף 13 (ב), עומדת בניגוד לטובת הקטין ותסב נזקים משמעותיים למשיב.". כאמור, הבקשה נדחתה.

ש: האם טענה בדבר מצב נפשי מסוכן של הורה, תוכר כטענת הגנה, בהליך שמתנהל עפ"י אמנת האג נגד ההורה שחטפ/ה את הילד למדינה אחרת?

ת: לא! בפסק דין שניתן בערעור בבית המשפט המחוזי מרכז -לוד

ביום 20.10.24 (עמ"ש 2298-10-24) נדחתה טענת ההגנה של האם שעברה להתגורר עם הקטינה בישראל, ונקבע כי: "הוכחתו של נזק פיזי  ופסיכולוגי "בלתי נסבל" מעצם החזרתו של קטין למקום מגוריו הרגיל, חייב להיות ברור וחד משמעי ומלווה בראיות חותכות וכן עליו להיות חמור וקשה ונובע מעצם החזרת הקטין למקום מושבו הרגיל ולא מהחזרתו להורה העותר, לכן טענות בדבר תכונות ההורה אינן רלבנטיות לחריג זה".

במקרה בו קטין הועבר למדינת ישראל ממדינת מקום מגוריו הרגיל בחו"ל, ללא הסכמתו של ההורה האחר או ללא צו המתיר את המעבר מבית המשפט, המדובר במעשה חטיפה והכללים הנוהגים במקרה של חטיפת ילדים יחולו במקרה זה.

אם המדינה ממנה מורחק הקטין חתומה על אמנת האג (כלומר, מדינה "מתקשרת"), ההורה הנותר מאחור יוכל לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרה מיידית של הקטין החטוף, מול הרשות המרכזית בארצו או מול הרשות המרכזית בישראל או מול כל רשות מרכזית אחרת שימצא לנכון. ההליכים עפ"י אמנת האג יחולו וההנחה הינה כי הילד יוחזר במהירות האפשרית אלא אם כן ההורה החוטף יוכיח את אחת ההגנות המופיעות באמנת האג.

אם המדינה ממנה נחטף הילד אינה מדינה מתקשרת, הרי שמהלך האירועים תלוי בכך שההורה הנותר מאחור יפנה לבית המשפט למשפחה בישראל, אשר ידון בנושא בהתאם לעקרון המשפטי המנחה של טובת הילד. הנ"ל עשוי לכלול למשל, את בחינת השאלה האם עדיף לילד כי יוחזר למדינה ממנה הורחק, על מנת שעתידו ייבחן בבית משפט בחו"ל. מאידך, בית המשפט בישראל עשוי להחליט כי מאחר והילד נמצא כעת בישראל, עדיף כי ביהמ"ש בישראל ידון בעניינו על פי עובדות המקרה.

בית המשפט בישראל עשוי גם להיעזר בתסקיר סעד מטעם ארגון שירותי הרווחה העולמי, על מנת שמידע אודות הילד שמקורו במדינה ממנה הורחק בחו"ל ובה התגורר יוכל להיות מוצג בפני ביהמ"ש כדי שיובא במכלול השיקולים העומדים בפני ביהמ"ש לגיבוש החלטתו הסופית בעניינו של הקטין.

תביעה על פי אמנת האג , בעניין החזרת ילדים חטופים, היא תביעה בעלת רגישות גבוהה ודחיפות מרובה, והיא מתבררת בלוח זמנים מאוד קצר, יחסית. כך, עפ"י אמנת האג  (סע' 11), על הרשויות בישראל לפעול "בדחיפות" להחזרת ילדים חטופים, בתוך מסגרת זמן, של 6 שבועות להכרעה בתיק, עפ"י האמנה, מאז פתיחתו.

אף עפ"י כן, פרק זמן זה, ניתן להארכה, אם וכאשר השופט הדן בתיק, מבקש זאת מנשיא בית המשפט, שם מתנהל התיק.

עליך להתמודד עם טענת ההגנה שלה, שהינה אחת מטענות ההגנה האפשריות באמנת האג, שדנה בחטיפת ילידם [סע' 13(א)], בדבר "השלמה" שלך עם הגירת הקטינים, לאחר שהגיעו ארצה, ועליך להוכיח בבית המשפט, כי אתה, בשום פנים ואופן לא הסכמת ולא השלמת עם המעבר הזה, מארה"ב לישראל.

לעומת זאת, אשתך צריכה להוכיח את הטענה שלה, שהיא הבינה שאתה מוותר על החזרת הילדים לארה"ב, ומשלים עם עובדת מגוריהם בישראל, מעתה ואילך.

כן!  עליך להזדרז ולהגיש תביעה נגד אשתך, עפ"י אמנת האג, שעוסקת בהחזרת ילדים חטופים. הישארות הקטינה בישראל  הינה שלא כדין, עפ"י אמנת האג (סעיף 3), ומהווה הפרה של הסכמה מפורשת, ביניכם.

על פי אמנת האג (סעיף 3), שאומצה בישראל, בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, מעשה חטיפה של ילד מתבצע על ידי הרחקת הקטין ממקום מגוריו הרגיל, דהיינו המדינה שמהווה את מרכז חייו, או על ידי אי החזרה  שלו , שלא כדין, לאותה המדינה שמהווה את מקום המגורים הרגיל של הקטינ/ה.

לא! בפרשה שנדונה בבית המשפט המחוזי במדינת מסצ'וסטס, ארה"ב, נבחן מקרה של בני זוג שנישאו בישראל, והתגרשו, ובהסכם מאוחר יותר, שנחתם ביניהם, הסכימו לגבי המשמורת ביחס לילדיהם, כי הם יוכלו להתגורר עם אמם, במשך תקופה מסויימת,