חטיפת והגירת ילדים

ש: אשתי ואני מנהלים מו"מ בטלפון ביחס לאפשרות שהיא תשוב ארצה עם הילדים. אני סבור כי הדבר נובע מכך שהגשתי נגדה תביעה להחזרת ילדינו עפ"י אמנת האג, והיא חוששת להסתבך עם המשטרה. האם קיים סיכון בניהול מו"מ שכזה ללא עורך דין מייצג, כאשר מתקיים קשר טלפוני נמשך עם הילדים?

ת: כן, יכול להיות שאשתך מנסה "למשוך אותך בלשון", לגרום לך להסכים, להישארות הילדים בחו"ל, ולהקליט אותך. ברגע שאתה מביע "הסכמה", אז תתקשה לחזור בך. יכול להיות שהיא תגרום לך בשיחה ביניכם, להביע הסכמה אפילו מבלי להיות מודע לכך, ותנסה להקליט את שיחתכם הטלפונית ולעשות בה שימוש כראיה נגדך בביהמ"ש, בהליך עפ"י אמנת האג. עליך לנקוט במשנה זהירות!. הניסיונות שלך להגיע להסכם בכוחות עצמך, עם אשתך, בדבר החזרת הילדים לישראל, ללא עו"ד, עלולים לפעול נגדך ולספק טיעוני הגנה, לצד השני, בבית המשפט.

ש: אני אם משמורנית בלעדית של קטין המתגוררת בחו"ל ותמיד שאפתי לעלות ארצה. האם בעלי לשעבר יכול להטיל וטו על רצוני זה ולמנוע ממני לעלות לישראל?

ת: הוא יכול למנוע את ההגירה, עד לנקודה מסויימת: אם בעלך לשעבר ואבי ילדך אינו מסכים להגירתך, עלייך לפנות לביהמ"ש המוסמך במדינת מגורייך כיום, בבקשה להתיר לך להגר עם ילדך לישראל. בעלך לשעבר יוכל להתנגד לבקשתך, אולם לבימ"ש יש סמכות לדחות את התנגדותו, ולהתיר לך להגר אם את עומדת בדרישות החוק.

כן! אתה יכול להגיש בעת ובעונה אחת שתי תביעות בבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מתגוררת בתך – אחת מהן היא תביעת משמורת, והתביעה השניה היא תביעת הגירה. יש להדגיש כי רצונותיו ודעותיו של קטין שהוא בן 10 שנים לפחות, הינן בעלות משקל על ההחלטה של בית המשפט בנושאי המשמורת וההגירה.

במקרים הנדירים בהם לבית הדין הרבני מוקנית סמכות לתת הוראות ביחס למעבר או הגירה של קטינים לחו"ל, ביד"ר יראה על פי רוב את "טובת הקטין" בהישארותו בישראל, שם צרכיו הרוחניים, הדתיים והחינוכיים ימולאו כראוי. יחד עם זאת, אם הקטין הנו בגיל הרך, כלומר מתחת לגיל 6, מקובל להשאיר אותו עם אמו, גם אם היא מעתיקה את מקום מגוריה לחו"ל. זאת, בתנאי שהאם תבטיח כי הקטין יוחזר לישראל בזמן בו יתחיל ללמוד בבית הספר. במקרה שהובא בפני בית הדין הרבני אכן נקבע כי במקרה בו האם תיתן ערובה להבטחת החזרתו של הקטין לישראל, כאשר תגיע שעתו להתחיל את לימודיו בבית הספר, האב לא יוכל להתנגד לבקשת האם להעתיק מקום מגורים לחו"ל.

כן. ככל שההורה המשמורן מבוסס יותר מבחינה כלכלית, כך עולים סיכוייו לקבל היתר מעבר לחו"ל עבור ילדיו הקטינים. זאת, משום שיהיה לו/לה קל יותר לממן את עלות הסדרי הראייה בישראל ובחו"ל, ובכך לתרום לביקורים תכופים ורבים יותר בין הקטינים להורה שאינו משמורן הנשאר בישראל.

יחד עם זאת, מצב כלכלי מהווה רק גורם אחד מבין גורמים רבים שביהמ"ש בוחן בבואו לקבוע האם המעבר לחו"ל מוצדק והינו לטובת הקטינים.

לא בהכרח. למרות שנישואים או נישואים בשנית לבן זוג המתגורר בחו"ל מהווים גורם משמעותי למתן היתר במקרה זה, ביהמ"ש יבחן גם את כל הגורמים הנוגעים למקרה והאם המעבר הנו לטובת הקטין. ביהמ"ש יבדוק במיוחד את יציבותה ואיכותה של מערכת היחסים החדשה שבין ההורה המשמורן ובן הזוג החדש, את מערכת היחסים של הקטין עם בן הזוג הנ"ל וכן את שאר היתרונות הכרוכים במעבר לחו"ל (כגון: סביבת המגורים המיועדת לעומת סביבת המגורים של הקטין בישראל). בסופו של דבר, על ביהמ"ש להשתכנע שהסיבה למעבר הינה ראויה ומוצדקת, לטובת הקטין, וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל המעבר הינו סביר.

כן! מערכת היחסים שבין הקטינים לבין בן הזוג החדש של ההורה המשמורן מהווה גורם אחד מתוך מספר גורמים הנבחנים על ידי ביהמ"ש בבואו לדון בבקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים של קטינים. ביהמ"ש גם ירצה לבחון האם מערכת היחסים החדשה נראית יציבה ואף עשוי לבחון את עברו המשפחתי של בן הזוג החדש. אם לבן הזוג החדש ילדים משלו, ביהמ"ש יוכל לבקש לבדוק את יחסם ל "אחים החורגים האפשריים" שיהיו להם.

קיים כאן מלכוד. על מערכת היחסים שבין הקטינים לבן הזוג החדש להיות טובה באופן סביר, אך לא טובה מדי. אם מערכת היחסים טובה מדי, האב הביולוגי, שאינו ההורה המשמורן, יוכל לטעון כי להעתקת המגורים של הקטינים תהיה השפעה שלילית על תפקידו כהורה.

קיים קשר אמיץ בין השניים. בקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים, על פי טיבעה, מערערת את הסדרי הראייה ואיכות הקשר שבין ההורה שאינו משמורן לבין הקטין. נכונות ההורה המשמורן להקל ולעודד ביקורים אצל ההורה האחר מהווה גורם מכריע בהחלטת ביהמ"ש להתיר את מעבר הקטין לחו"ל. ביהמ"ש יבחן האם הסדרי הראייה כובדו ע"י ההורה המשמורן או שמא ההורה המשמורן מערים קשיים על הסדרי הראיה בין הקטין להורה שאינו משמורן. ביהמ"ש יסרב להתיר מעבר קטין לחו"ל, אם שוכנע כי ההורה המשמורן סיכל ביקורים או מנע אותם בפועל באופן עקבי, משום שהתנהגות זו מצביעה על שלילת קיומו של ההורה שאינו משמורן ע"י ההורה המשמורן.

ככלל, לתושבת זרה שהתגרשה מישראלי ומבקשת לגדל את ילדם הקטין בארץ מולדתה, בחו"ל, יש סיכוי רב להצליח בקבלת היתר מביהמ"ש לכך, בתנאי שהמסוגלות ההורית שלה טובה יותר ועדיפה מזו של האב, וחוו"ד מטעם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, תומכות בכך.