חטיפת והגירת ילדים

על ההורה החוטף להגיש בבית המשפט לענייני משפחה בישראל תביעה לקבלת המשמורת על הקטין, ותביעה להתיר את הגירת הקטין לחו"ל, בנימוק שטובת הקטין מחייבת זאת.

במקרה בו קטין הועבר למדינת ישראל ממדינת מקום מגוריו הרגיל בחו"ל, ללא הסכמתו של ההורה האחר או ללא צו המתיר את המעבר מבית המשפט, המדובר במעשה חטיפה והכללים הנוהגים במקרה של חטיפת ילדים יחולו במקרה זה.

אם המדינה ממנה מורחק הקטין חתומה על אמנת האג (כלומר, מדינה "מתקשרת"), ההורה הנותר מאחור יוכל לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרה מיידית של הקטין החטוף, מול הרשות המרכזית בארצו או מול הרשות המרכזית בישראל או מול כל רשות מרכזית אחרת שימצא לנכון. ההליכים עפ"י אמנת האג יחולו וההנחה הינה כי הילד יוחזר במהירות האפשרית אלא אם כן ההורה החוטף יוכיח את אחת ההגנות המופיעות באמנת האג.

אם המדינה ממנה נחטף הילד אינה מדינה מתקשרת, הרי שמהלך האירועים תלוי בכך שההורה הנותר מאחור יפנה לבית המשפט למשפחה בישראל, אשר ידון בנושא בהתאם לעקרון המשפטי המנחה של טובת הילד. הנ"ל עשוי לכלול למשל, את בחינת השאלה האם עדיף לילד כי יוחזר למדינה ממנה הורחק, על מנת שעתידו ייבחן בבית משפט בחו"ל. מאידך, בית המשפט בישראל עשוי להחליט כי מאחר והילד נמצא כעת בישראל, עדיף כי ביהמ"ש בישראל ידון בעניינו על פי עובדות המקרה.

בית המשפט בישראל עשוי גם להיעזר בתסקיר סעד מטעם ארגון שירותי הרווחה העולמי, על מנת שמידע אודות הילד שמקורו במדינה ממנה הורחק בחו"ל ובה התגורר יוכל להיות מוצג בפני ביהמ"ש כדי שיובא במכלול השיקולים העומדים בפני ביהמ"ש לגיבוש החלטתו הסופית בעניינו של הקטין.

כן, ודאי שההורה הנותר מאחור רשאי להתנגד להגירת ילדו הקטין לחו"ל עם ההורה המעוניין. על הורה המבקש להתנגד כנ"ל להגיש כתב הגנה המפרט את טיעוניו וביהמ"ש יחיל את העקרונות המשפטיים הכלליים ביחס לתביעות שעניינן קטין. ברם, יכול להיות שביהמ"ש יקבע כי המשמורת תוענק בכל זאת לידי ההורה שחטף בעבר את הקטין וביהמ"ש יתיר לו להגר יחד עם הקטין לחו"ל.

כן. במקרה מעין זה ביהמ"ש בישראל יבחן את תביעתה של האם בהתאם לעקרונות המנחים את בתי המשפט כאשר מוגשת אליהם תביעה למתן היתר להגירת קטין. ההחלטה הסופית תתבסס על  עקרון טובת הילד.

ההבדל במקרה זה הינו שביהמ"ש יהיה חשדן יותר ביחס לתום הלב של האם, למשל בקיום מצידה את זכויות הביקור של האב, ועשוי לבקש ממנה ערבויות ובטוחות שונות להבטחת קיום הסדרי ראייה וכיוב' בין האב והקטין בפועל. ברם, במקרה בו מעורב קטין בגיל הרך, כאשר ממצאי חוות הדעת המקצועיות/תסקירי פקידת סעד מורים כי טובת הילד הינה כי יישאר בחזקת האם ובטיפולה, הרי שלרוב ביהמ"ש בישראל יעניק לאם את המשמורת ויתיר לה להגר עם הקטין לחו"ל כבקשתה, אם כך דורשת טובתו של הילד בנסיבות העניין.

כן.

העקרונות המשפטיים החלים לגבי מעבר לחו"ל של קטין לאחר מעשה חטיפה בו נחטף הקטין לישראל-והוחזר לחו"ל כתוצאה מכך- הינם זהים לעקרונות החלים לגבי חטיפה והגירה של קטינים באופן כללי.

אם הסכם הגירושין התייחס למגורי קבע בחו"ל, של האם והקטין, ואם ההסכם כלל אופציה של חזרה לישראל, ע"י העתקת מגורי הקטין מחו"ל לישראל, אזי החזרת הקטין לישראל לא תיחשב כמעשה חטיפה. לעומת זאת, אם הסכם הגירושין, איפשר את הגירת הקטין לחו"ל, אך שתק לגבי אפשרות החזרתו לישראל, אזי העברת הקטין לישראל, באופן חד צדדי עלולה להיחשב כמעשה חטיפה.

כן, אם ההורה הנחטף מסכים לתנאי זה, אזי יכול הדבר להוות אחד מהתנאים להסכם ההחזרה מרצון.