חטיפת והגירת ילדים

ש: אשתי ואני מנהלים מו"מ בטלפון ביחס לאפשרות שהיא תשוב ארצה עם הילדים. אני סבור כי הדבר נובע מכך שהגשתי נגדה תביעה להחזרת ילדינו עפ"י אמנת האג, והיא חוששת להסתבך עם המשטרה. האם קיים סיכון בניהול מו"מ שכזה ללא עורך דין מייצג, כאשר מתקיים קשר טלפוני נמשך עם הילדים?

ת: כן, יכול להיות שאשתך מנסה "למשוך אותך בלשון", לגרום לך להסכים, להישארות הילדים בחו"ל, ולהקליט אותך. ברגע שאתה מביע "הסכמה", אז תתקשה לחזור בך. יכול להיות שהיא תגרום לך בשיחה ביניכם, להביע הסכמה אפילו מבלי להיות מודע לכך, ותנסה להקליט את שיחתכם הטלפונית ולעשות בה שימוש כראיה נגדך בביהמ"ש, בהליך עפ"י אמנת האג. עליך לנקוט במשנה זהירות!. הניסיונות שלך להגיע להסכם בכוחות עצמך, עם אשתך, בדבר החזרת הילדים לישראל, ללא עו"ד, עלולים לפעול נגדך ולספק טיעוני הגנה, לצד השני, בבית המשפט.

ש: האם ניתן לחזור מהסכמה (לפני מעשה) או השלמה (לאחר מעשה) להישארות קטינים שהגיעו מחו"ל לביקור משפחתי בישראל?

ת: לא! בפסק דין שניתן ביום 13.10.24 נדחתה תביעה של אב עפ"י אמנת האג  (תמ"ש 23736-08-24). ביהמ"ש לעניני משפחה בבאר שבע קבע, כי חוסר הפעולה של האב המיוצג, כנגד הישארות הקטינים עם אימם בישראל, לאחר גירושיו מן האם, למרות שלא ניתנה הסכמה בכתב, מהווים הסכמה ואי אפשר לחזור ממנה ולנהל הליך של תיק חטיפה:  "הכלל הוא שלא ניתן לחזור מהסכמה או מהשלמה ולבטלה למפרע. גם אם אין בהמשך המגורים כדי לשקף בהכרח את טובת הקטינים, לעניין גדרי אמנת האג, כבר נפסק כי משניתנה הסכמה או השלמה אין לברר עוד המחלוקת בין הצדדים כסעד מיידי הניתן במסגרת האמנה, אלא יש לבררה בהליך מתאים ולא כסעד מהיר ומיידי המוענק באמנה, ונכון לפתור את הסכסוך בדרכים אלטרנטיביות.".

ש: אשתי כבר חטפה את ילדינו לחו"ל, בעבר. היא שבה עתה לישראל ואנו מצויים במאבק על משמורת ילדינו. מה הצעדים שעלי לנקוט כדי למנוע ממנה לחטוף את ילדינו לחו"ל בזמן ההליכים המשפטיים שמתנהלים בינינו בבימ"ש?

ת: עליך להגיש בקשה לצו לעיכוב יציאתם מן הארץ של הילדים, ולהפקדת דרכוניהם.

ש: האם הורה שבנו הוחזר מחו"ל לישראל, בעקבות הליכים

משפטיים שננקטו נגדו, עפ"י אמנת האג יכול לזכות במשמורת בבית משפט בישראל, וכן בהיתר להגר עם הילד חזרה לחו"ל?

ת: כן, אם ביהמ"ש למשפחה בישראל שדן בתיק משתכנע כי זוהי טובתו של הילד למרות הכל.

על ההורה החוטף להגיש בבית המשפט לענייני משפחה בישראל תביעה לקבלת המשמורת על הקטין, ותביעה להתיר את הגירת הקטין לחו"ל, בנימוק שטובת הקטין מחייבת זאת.

במקרה בו קטין הועבר למדינת ישראל ממדינת מקום מגוריו הרגיל בחו"ל, ללא הסכמתו של ההורה האחר או ללא צו המתיר את המעבר מבית המשפט, המדובר במעשה חטיפה והכללים הנוהגים במקרה של חטיפת ילדים יחולו במקרה זה.

אם המדינה ממנה מורחק הקטין חתומה על אמנת האג (כלומר, מדינה "מתקשרת"), ההורה הנותר מאחור יוכל לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרה מיידית של הקטין החטוף, מול הרשות המרכזית בארצו או מול הרשות המרכזית בישראל או מול כל רשות מרכזית אחרת שימצא לנכון. ההליכים עפ"י אמנת האג יחולו וההנחה הינה כי הילד יוחזר במהירות האפשרית אלא אם כן ההורה החוטף יוכיח את אחת ההגנות המופיעות באמנת האג.

אם המדינה ממנה נחטף הילד אינה מדינה מתקשרת, הרי שמהלך האירועים תלוי בכך שההורה הנותר מאחור יפנה לבית המשפט למשפחה בישראל, אשר ידון בנושא בהתאם לעקרון המשפטי המנחה של טובת הילד. הנ"ל עשוי לכלול למשל, את בחינת השאלה האם עדיף לילד כי יוחזר למדינה ממנה הורחק, על מנת שעתידו ייבחן בבית משפט בחו"ל. מאידך, בית המשפט בישראל עשוי להחליט כי מאחר והילד נמצא כעת בישראל, עדיף כי ביהמ"ש בישראל ידון בעניינו על פי עובדות המקרה.

בית המשפט בישראל עשוי גם להיעזר בתסקיר סעד מטעם ארגון שירותי הרווחה העולמי, על מנת שמידע אודות הילד שמקורו במדינה ממנה הורחק בחו"ל ובה התגורר יוכל להיות מוצג בפני ביהמ"ש כדי שיובא במכלול השיקולים העומדים בפני ביהמ"ש לגיבוש החלטתו הסופית בעניינו של הקטין.

כן, ודאי שההורה הנותר מאחור רשאי להתנגד להגירת ילדו הקטין לחו"ל עם ההורה המעוניין. על הורה המבקש להתנגד כנ"ל להגיש כתב הגנה המפרט את טיעוניו וביהמ"ש יחיל את העקרונות המשפטיים הכלליים ביחס לתביעות שעניינן קטין. ברם, יכול להיות שביהמ"ש יקבע כי המשמורת תוענק בכל זאת לידי ההורה שחטף בעבר את הקטין וביהמ"ש יתיר לו להגר יחד עם הקטין לחו"ל.

כן. במקרה מעין זה ביהמ"ש בישראל יבחן את תביעתה של האם בהתאם לעקרונות המנחים את בתי המשפט כאשר מוגשת אליהם תביעה למתן היתר להגירת קטין. ההחלטה הסופית תתבסס על  עקרון טובת הילד.

ההבדל במקרה זה הינו שביהמ"ש יהיה חשדן יותר ביחס לתום הלב של האם, למשל בקיום מצידה את זכויות הביקור של האב, ועשוי לבקש ממנה ערבויות ובטוחות שונות להבטחת קיום הסדרי ראייה וכיוב' בין האב והקטין בפועל. ברם, במקרה בו מעורב קטין בגיל הרך, כאשר ממצאי חוות הדעת המקצועיות/תסקירי פקידת סעד מורים כי טובת הילד הינה כי יישאר בחזקת האם ובטיפולה, הרי שלרוב ביהמ"ש בישראל יעניק לאם את המשמורת ויתיר לה להגר עם הקטין לחו"ל כבקשתה, אם כך דורשת טובתו של הילד בנסיבות העניין.