חטיפת והגירת ילדים

ש: עברתי עם ילדיי לישראל, והגרוש שלי הגיש תביעה בגין חטיפה עפ"י אמנת האג, למרות שנחתם בינינו הסכם שמאפשר לי להגר איתם. המומחה שהתמנה בתיק החטיפה, קבע כי החזרתם של הילדים לחו"ל לא תגרום להם נזק כלשהו, וכי אין מניעה להחזירם. האם ביהמ"ש מחוייב להמלצה שלו?

ש: לא! ביהמ"ש נוטה למנות מומחים, לחוות את דעתם, גם במקרים של תיקי חטיפה (אם כי באופן נדיר יותר) אך אינו מחוייב לקבל את ההמלצות שלהם, אם השתכנע אחרת. כך בפסק דין שניתן בביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה ביום 14.7.24 (תמ"ש 55773-03-24), שם קבע המומחה מטעם ביהמ"ש, כי אין להתייחס לרצונם של הילדים, להישאר בישראל, וביהמ"ש לא קיבל את דעתו:  "דומני כי קיים קושי עם מסקנתו של המומחה לפיה אין מקום ליתן משקל לעמדת הקטינים, זאת חרף העובדה כי שניהם הביעו רצון להישאר בישראל, כך גם לפני המומחה, גם לפני האפ' לדין, וגם לפני בית המשפט. אמנם אין מדובר בקטינים ברף הגיל הגבוה, ואולם לא ניתן לומר כי קטין בן 13 אינו יכול לגבש דעה מוצקה וברורה.".

ש: התגוררתי עם בעלי לשעבר בחו"ל, שם נולדו לנו שלושה ילדים, והתגרשנו. בהסכם הגירושין הוסכם כי אעבור עם הילדים שלנו לישראל (כולם קטינים), אבל אחד מהילדים סירב, והחליט להישאר עם אביו. כעת אביו תובע אותי על חטיפת שאר הילדים לישראל, תוך שימוש בטענה כי הפרדתי בין האחים. האם טענה זו עשוייה להתקבל בביהמ"ש?

ת: לא! אם אכן הוסכם בינך לבין בעלך לשעבר על הגירתם של הילדים עימך לישראל, סוגיית הפרדת האחים אינה מחייבת את החזרת שאר האחים. כפי שנקבע בפסק דין שניתן בביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה ביום 14.7.24 (תמ"ש 55773-03-24): "לנוכח המסקנה כי הנתבעת פעלה בהתאם להוראות ההסכם והדין, התובע, הוא עצמו זה אשר גורם למצב קשה זה, ובמקום להגיע עם הקטין לישראל על מנת שיתאחד עם שני אחיו, ממשיך ואוחז בו כבן ערובה, ובכך גורם, באופן ישיר למצב הקשה שנוצר. מכל מקום, אינני סבור כי יש מקום להורות על השבתם של הקטינים לאוסטרליה, לנוכח המצב בו מופרדים הם מאחיהם, וכולי תקווה כי לאחר שינתן פסק דין זה, יתעשת התובע ויאפשר הגעתו של הקטין…".

ש: אני מתגורר עם אשתי הישראלית באנגליה. היא מעוניינת לבקר בישראל עם ילדינו הקטינים לחופשה. איני רוצה שהיא תיעדר זמן רב מדי. האם נדרשת הסכמתי במקרה זה?

ת: לא, כל עוד היא לא נעדרת מאנגליה יותר מחודש. החוק האנגלי בדרך כלל מתיר להורה להוציא את ילדיו הקטינים מהמדינה באופן זמני עד לתקופה של חודש ימים, ללא הסכמה של ההורה האחר, למרות שכאשר מדובר בבני זוג נשואים יש להם אחריות הורית שווה ומשותפת ביחס לילדיהם. לכן, עליך לוודא שבכרטיסי הטיסה שלה נקוב תאריך חזרה בטווח של חודש. אם היא שוהה מעל לחודש בישראל, ללא הסכמתך, אזי מתקיימת כאן, לכאורה, "אי החזרה" עפ"י אמנת האג, אשר מאפשרת לך לנקוט בהליכים נגדה, עפ"י האמנה להחזרה מיידית של הילדים לאנגליה מישראל.

האב יוכל להגיש בקשה לביהמ"ש בישראל, למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, נגד הילד, ולהפקדת הדרכונ/ים שלו בביהמ"ש. ניתן גם להגיש את הבקשה, בד בבד עם הגשת התביעה להחזרת הילד החטוף, למקום מגוריו בחו"ל, עפ"י אמנת האג.

החזרת ילד, ע"י אחד ההורים, בניגוד לרצונו של ההורה האחר, אשר נתן הסכמתו לכך שהילד יעזוב את מקום מגוריו הרגיל, למטרת ביקור בלבד (ל-פסח) ולא למטרת הגירה, מהווה חטיפת ילדים פאסיבית, עפ"י האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (1980), אשר מחייבת את מדונות ישראל וארה"ב.

ניתן לנקוט בהליכים משפטיים בישראל, בבית המשפט לעניני משפחה המוסמך, בגין אי החזרה שלא כדין, של הילד, אשר מהווה הפרה של זכויותיך ההוריות.

במקרה בו קטין הועבר למדינת ישראל ממדינת מקום מגוריו הרגיל בחו"ל, ללא הסכמתו של ההורה האחר או ללא צו המתיר את המעבר מבית המשפט, המדובר במעשה חטיפה והכללים הנוהגים במקרה של חטיפת ילדים יחולו במקרה זה.

אם המדינה ממנה מורחק הקטין חתומה על אמנת האג (כלומר, מדינה "מתקשרת"), ההורה הנותר מאחור יוכל לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרה מיידית של הקטין החטוף, מול הרשות המרכזית בארצו או מול הרשות המרכזית בישראל או מול כל רשות מרכזית אחרת שימצא לנכון. ההליכים עפ"י אמנת האג יחולו וההנחה הינה כי הילד יוחזר במהירות האפשרית אלא אם כן ההורה החוטף יוכיח את אחת ההגנות המופיעות באמנת האג.

אם המדינה ממנה נחטף הילד אינה מדינה מתקשרת, הרי שמהלך האירועים תלוי בכך שההורה הנותר מאחור יפנה לבית המשפט למשפחה בישראל, אשר ידון בנושא בהתאם לעקרון המשפטי המנחה של טובת הילד. הנ"ל עשוי לכלול למשל, את בחינת השאלה האם עדיף לילד כי יוחזר למדינה ממנה הורחק, על מנת שעתידו ייבחן בבית משפט בחו"ל. מאידך, בית המשפט בישראל עשוי להחליט כי מאחר והילד נמצא כעת בישראל, עדיף כי ביהמ"ש בישראל ידון בעניינו על פי עובדות המקרה.

בית המשפט בישראל עשוי גם להיעזר בתסקיר סעד מטעם ארגון שירותי הרווחה העולמי, על מנת שמידע אודות הילד שמקורו במדינה ממנה הורחק בחו"ל ובה התגורר יוכל להיות מוצג בפני ביהמ"ש כדי שיובא במכלול השיקולים העומדים בפני ביהמ"ש לגיבוש החלטתו הסופית בעניינו של הקטין.

תביעה על פי אמנת האג , בעניין החזרת ילדים חטופים, היא תביעה בעלת רגישות גבוהה ודחיפות מרובה, והיא מתבררת בלוח זמנים מאוד קצר, יחסית. כך, עפ"י אמנת האג  (סע' 11), על הרשויות בישראל לפעול "בדחיפות" להחזרת ילדים חטופים, בתוך מסגרת זמן, של 6 שבועות להכרעה בתיק, עפ"י האמנה, מאז פתיחתו.

אף עפ"י כן, פרק זמן זה, ניתן להארכה, אם וכאשר השופט הדן בתיק, מבקש זאת מנשיא בית המשפט, שם מתנהל התיק.

עליך להתמודד עם טענת ההגנה שלה, שהינה אחת מטענות ההגנה האפשריות באמנת האג, שדנה בחטיפת ילידם [סע' 13(א)], בדבר "השלמה" שלך עם הגירת הקטינים, לאחר שהגיעו ארצה, ועליך להוכיח בבית המשפט, כי אתה, בשום פנים ואופן לא הסכמת ולא השלמת עם המעבר הזה, מארה"ב לישראל.

לעומת זאת, אשתך צריכה להוכיח את הטענה שלה, שהיא הבינה שאתה מוותר על החזרת הילדים לארה"ב, ומשלים עם עובדת מגוריהם בישראל, מעתה ואילך.

כן!  עליך להזדרז ולהגיש תביעה נגד אשתך, עפ"י אמנת האג, שעוסקת בהחזרת ילדים חטופים. הישארות הקטינה בישראל  הינה שלא כדין, עפ"י אמנת האג (סעיף 3), ומהווה הפרה של הסכמה מפורשת, ביניכם.

עליך להגיש, ללא דיחוי, תביעה להחזרת הקטין, עפ"י אמנת האג לבית המשפט המוסמך למשפחה בישראל. בדיון בתיק ייבחנו הכוונות שלך ושל אשתך, ביחס למקום מגורי הבן שלכם.