חטיפת והגירת ילדים

ש: אשתי לשעבר חטפה את ילדינו לישראל. היא טוענת כי החזרת הילדים לדנמרק, שם התגוררנו תגרום להם נזק, כי הם קשורים אליה והיא מעוניינת לחיות בישראל. האם טענת ההגנה שלה תתקבל בבית משפט?

ת: לא! ביהמ"ש בוחן האם החזרת הילדים למקום ממנו נחטפו מהווה עבורם סכנה. טענה כי הילדים קשורים להורה החוטף, וייגרם להם נזק אם יוחזרו נדחתה בפסק דין שניתן ביום 28.6.21 בביהמ"ש למשפחה בנהריה (תמ"ש 48050-04-21): " אין צורך להכביר מילים על היותה של … מדינה שאינה מסוג המדינות אשר בהן נשקפת סכנה לקטינים, אם בריאותית, אם נפשית, אם ביטחונית או אחרת. מדובר במדינה מתוקנת, אשר הרשויות בה מתפקדות ופועלות.  זאת ועוד, גם הנתבעת עצמה אישרה, כי בטענתה לנזק, כיוונה לכך שאין בכוונתה לשוב ל… ולקטינים ייגרם נזק באם תנותק מהם… טענה זו כאמור אינה יכולה לעמוד, מה גם שאין כל מניעה אובייקטיבית המונעת כניסתה ומגוריה של הנתבעת ב… בסמיכות לקטינים.".

 ש: האם העובדה שבעלי היה מכור לסמים, יכולה לשמש טענת הגנה, של "חשש חמור", בתביעה עפ"י אמנת האג, שהוא הגיש נגדי להחזרת ילדינו הקטינים לארה"ב?

ת: לא! כפי שנקבע בפסק דין שניתן בביהמ"ש למשפחה בתל אביב ביום 19.3.23, (תמ"ש 19161-02-23), הגנת "חשש חמור" מתייחסת לסיכון  בחזרה למדינת המקור (אצלך-ארה"ב), ולא להורה. שימוש בסמים בעבר, או כל בעיה מסוג זה, הינה טענה שנוגעת לכישורים ההוריים של בעלך טענות מסוג זה אינן נדונות במסגרת תיק אמנת האג. טענות בזיקה לכשירות הורית, יידונו בהליך משמורת, או זמני שהות, בישראל (אם ייקבע שאין להחזיר את הילדים לארה"ב), או במדינת המוצא, ארה"ב, (אם התביעה של בעלך תתקבל).

ש: אשתי ואני ישראלים עובדי היי טק, שמתגוררים מזה שלוש שנים באוסטרליה. הבן הקטין שלנו נולד באוסטרליה, לפני שנתיים. אשתי ביקשה ממני לטוס איתו לישראל, לביקור משפחתי של חודשיים. כבר חלפו שישה חודשים, והיא עדיין לא חזרה עם הילד. האם העובדה שהילד נולד באוסטרליה, והתגורר עם שנינו שם במשך שנה וחצי, עשוייה לסייע לי בקביעה בביהמ"ש, שמרכז חייו של הילד שלנו, הוא באוסטרליה וכי אשתי מבצעת מעשה חטיפה?

ת: לא בהכרח. עליך לפעול במהירות ולהגיש נגד אשתך תביעה להחזרת הקטין, עפ"י אמנת האג, כדי לבסס את הטענה שלך שהילד נחטף, במשמעות של אי החזרתו למקום מגוריו הרגיל, כמשמעותו עפ"י אמנת האג. אם תשתהה, אם מתוך התכתבות שלך עם האם, עלולה להתעורר האפשרות, שאתה מסכים להישארות בישראל, כי אז ביהמ"ש עלול לפסוק נגדך, בהתחשב בכך שכבר עכשיו הילד שוהה חצי שנה בישראל. בפסק דין שניתן ביום 25.12.23, בביהמ"ש למשפחה בחדרה (תמ"ש 30859-11-23), נקבע, למרות שהקטינה (בת שנתיים) נולדה בארה"ב, והיתה הסכמה של ההורים להתגורר בארה"ב, כי ההימנעות של האב מנקיטת הליך משפטי במשך כמעט שנה, להחזרת בתם הקטינה מישראל לארה"ב, עפ"י אמנת האג, מהווה השלמה: "העובדות מלמדות כי התובע השלים עם העברת הקטינה לישראל, הוא חזר להתגורר בישראל עם גיחות לחו"ל במסגרת העבודה, הקטינה קיבלה ומקבלת טיפולים בישראל, אין לצדדים דירה בארצות הברית, התובע השיב לישראל את כלבם של הצדדים בחודש מרץ 2023 בסמוך למועד שבו החזיר את הדירה בארה"ב למשכירים, הצדדים גרו יחד בישראל כחודשיים, הנתבעת התפטרה מעבודתה בארצות הברית והוויזה שלה פקעה. כל הנסיבות הללו מתרחשות לאחר שובן של הנתבעת והקטינה לישראל ובמשך כ-11 חודשים עד להגשת התובענה."

ש: הגשתי תביעה עפ"י אמנת האג, נגד אשתי לשעבר, להחזרת ילדינו הקטינים מישראל לדנמרק. ביהמ"ש החליט מיוזמתו למנות עו"ד נפרד, עבור הקטינים (אפוטרופוס לדין) והטיל עליי בלבד, לשלם את כל שכר הטירחה שלו. אני הגשתי ערעור על ההחלטה. מהם סיכויי?

ת: ביחס למינוי עצמו, סיכוייך נמוכים. לבית המשפט, יש שיקול דעת בענין מינוי אפוטרופוס לדין, גם בהליכים מזורזים עפ"י אמנת האג ,וביהמ"ש בערכאת הערעור, עפ"י רוב, אינו מתערב בשיקולים אלה. לעומת זאת, בעניין תשלום שכר הטירחה, יכול בהחלט להיות שביהמ"ש שלערעור יתערב בסוגייה, שעל פניו, נראית לא מאוזנת. כך, בפסק דין שניתן ביום 24.6.24, בעניין זה, ע"י בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (רמ"ש 49959-06-24), כערכאת ערעור, נדחתה עתירתו של אב לבטל החלטה של ביהמ"ש למשפחה בחיפה, למינוי אפוטרופוס לדין, בהליך שהתנהל עפ"י אמנת האג. אולם, עם זאת, ביהמ"ש המחוזי הורה לביהמ"ש למשפחה, לשקול מחדש ו/או נמק את החלטתו, להשית את כל שכר הטירחה של האפוטרופא לדין, על האב/התובע בלבד: "לא הוברר מהחלטת בית משפט קמא מדוע הוטל שכר טרחתה של האפוט' לדין לפתחו של המערער בלבד… אני מורה לבית המשפט לשקול מחדש ו/או לנמק תוך 7 ימים מדוע הושת שכר טרחת האפוט' לדין לפתחו של המערער בלבד.".

ש: אשתי הגיעה מאנגליה לישראל עם הילדים הקטינים שלנו, והיא מסרבת לחזור איתם לאנגליה. אני הגשתי נגדה תביעה בביהמ"ש בישראל, עפ"י אמנת האג, להחזרת הילדים. השופט בתיק, החליט למנות מומחה שייתן חוות דעת בתיק, וזאת, עוד לפני שהוגש כתב הגנה. אני מתנגד לכך. מהם סיכויי לזכות בערעור?

ת: לבית המשפט יש שיקול דעת, בעניין מינוי מומחה. בית המשפט שלערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות. כך, בפסק דין שניתן ביום 24.6.24, בעניין זה, ע"י בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת (רמ"ש 49959-06-24), נדחתה עתירתו של אב לבטל החלטות שניתנו ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, בתביעה שלו עפ"י אמנת האג, לרבות בסוגיית מינוי מומחה: "בנסיבות אלו, בית משפט כבר קיים דיון בבקשת סעדים זמניים וזאת במועד קרוב יחסית לפתיחת ההליך, פעל למינוי מומחה מיד בתום הדיון…ועל כן נראה כי ההתנהלות הדיונית מבחינת מועדי הזמנים הינה סבירה ועומדת בתנאי ודרישות חוק אמנת האג והפסיקה ועל כן יש להניח שלא יהיה במנוי מומחה כדי לעכב או לסרבל הטיפול בהליך ו/או לגרום לעיוות דין כלשהו למערער".

ש: עברתי עם ילדיי לישראל, והגרוש שלי הגיש תביעה בגין חטיפה עפ"י אמנת האג, למרות שנחתם בינינו הסכם שמאפשר לי להגר איתם. המומחה שהתמנה בתיק החטיפה, קבע כי החזרתם של הילדים לחו"ל לא תגרום להם נזק כלשהו, וכי אין מניעה להחזירם. האם ביהמ"ש מחוייב להמלצה שלו?

ש: לא! ביהמ"ש נוטה למנות מומחים, לחוות את דעתם, גם במקרים של תיקי חטיפה (אם כי באופן נדיר יותר) אך אינו מחוייב לקבל את ההמלצות שלהם, אם השתכנע אחרת. כך בפסק דין שניתן בביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה ביום 14.7.24 (תמ"ש 55773-03-24), שם קבע המומחה מטעם ביהמ"ש, כי אין להתייחס לרצונם של הילדים, להישאר בישראל, וביהמ"ש לא קיבל את דעתו:  "דומני כי קיים קושי עם מסקנתו של המומחה לפיה אין מקום ליתן משקל לעמדת הקטינים, זאת חרף העובדה כי שניהם הביעו רצון להישאר בישראל, כך גם לפני המומחה, גם לפני האפ' לדין, וגם לפני בית המשפט. אמנם אין מדובר בקטינים ברף הגיל הגבוה, ואולם לא ניתן לומר כי קטין בן 13 אינו יכול לגבש דעה מוצקה וברורה.".

ש: התגוררתי עם בעלי לשעבר בחו"ל, שם נולדו לנו שלושה ילדים, והתגרשנו. בהסכם הגירושין הוסכם כי אעבור עם הילדים שלנו לישראל (כולם קטינים), אבל אחד מהילדים סירב, והחליט להישאר עם אביו. כעת אביו תובע אותי על חטיפת שאר הילדים לישראל, תוך שימוש בטענה כי הפרדתי בין האחים. האם טענה זו עשוייה להתקבל בביהמ"ש?

ת: לא! אם אכן הוסכם בינך לבין בעלך לשעבר על הגירתם של הילדים עימך לישראל, סוגיית הפרדת האחים אינה מחייבת את החזרת שאר האחים. כפי שנקבע בפסק דין שניתן בביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה ביום 14.7.24 (תמ"ש 55773-03-24): "לנוכח המסקנה כי הנתבעת פעלה בהתאם להוראות ההסכם והדין, התובע, הוא עצמו זה אשר גורם למצב קשה זה, ובמקום להגיע עם הקטין לישראל על מנת שיתאחד עם שני אחיו, ממשיך ואוחז בו כבן ערובה, ובכך גורם, באופן ישיר למצב הקשה שנוצר. מכל מקום, אינני סבור כי יש מקום להורות על השבתם של הקטינים לאוסטרליה, לנוכח המצב בו מופרדים הם מאחיהם, וכולי תקווה כי לאחר שינתן פסק דין זה, יתעשת התובע ויאפשר הגעתו של הקטין…".

ש: אני מתגורר עם אשתי הישראלית באנגליה. היא מעוניינת לבקר בישראל עם ילדינו הקטינים לחופשה. איני רוצה שהיא תיעדר זמן רב מדי. האם נדרשת הסכמתי במקרה זה?

ת: לא, כל עוד היא לא נעדרת מאנגליה יותר מחודש. החוק האנגלי בדרך כלל מתיר להורה להוציא את ילדיו הקטינים מהמדינה באופן זמני עד לתקופה של חודש ימים, ללא הסכמה של ההורה האחר, למרות שכאשר מדובר בבני זוג נשואים יש להם אחריות הורית שווה ומשותפת ביחס לילדיהם. לכן, עליך לוודא שבכרטיסי הטיסה שלה נקוב תאריך חזרה בטווח של חודש. אם היא שוהה מעל לחודש בישראל, ללא הסכמתך, אזי מתקיימת כאן, לכאורה, "אי החזרה" עפ"י אמנת האג, אשר מאפשרת לך לנקוט בהליכים נגדה, עפ"י האמנה להחזרה מיידית של הילדים לאנגליה מישראל.

האב יוכל להגיש בקשה לביהמ"ש בישראל, למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, נגד הילד, ולהפקדת הדרכונ/ים שלו בביהמ"ש. ניתן גם להגיש את הבקשה, בד בבד עם הגשת התביעה להחזרת הילד החטוף, למקום מגוריו בחו"ל, עפ"י אמנת האג.

החזרת ילד, ע"י אחד ההורים, בניגוד לרצונו של ההורה האחר, אשר נתן הסכמתו לכך שהילד יעזוב את מקום מגוריו הרגיל, למטרת ביקור בלבד (ל-פסח) ולא למטרת הגירה, מהווה חטיפת ילדים פאסיבית, עפ"י האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (1980), אשר מחייבת את מדונות ישראל וארה"ב.

ניתן לנקוט בהליכים משפטיים בישראל, בבית המשפט לעניני משפחה המוסמך, בגין אי החזרה שלא כדין, של הילד, אשר מהווה הפרה של זכויותיך ההוריות.