חטיפת והגירת ילדים

ש: נישאתי ונולדה לאשתי ולי בת. כיום אנו גרושים, וגרושתי, הגישה תביעה לביהמ"ש, בבקשה להתיר את ההגירה של הילדה עימה לגרמניה, למולדתה, יחד עם הבת, לתקופה של שנתיים, לצורך לימודי דוקטורט. אני חושש שהיא לא תחזור משם עם הילדה, לרבות, תוך שימוש בטענה שמדינת ישראל לא בטוחה עבורה. מה ביכולתי לעשות?

ת: עליך להתנגד לתביעת ההגירה שלה, ולהוכיח את הטענה שלך. ביהמ"ש יבחן את הסוגייה, עפ"י עיקרון טובת הילד, ועל פי רוב יסתייע בחוות דעת של עו"ס ו/או מומחה, לצורך הכרעה. כך, ביהמ"ש לעניני משפחה בתל אביב-יפו, בפסק דין מיום 21.7.2024, (תלה"מ 24497-01-24), גם בהסתמך על תסקיר עו"ס לסדרי דין, התיר הגירה של ילדה בת 4 עם אמה, לשנתיים, למרות התנגדותו של האב, והחשש שלו שהילדה לא תחזור: "האב חושש שעם המעבר ובשל המצב הביטחוני הלא יציב בישראל, תבחר האם שלא לחזור בתום השנתיים, בהם יותר לה להוציא את הקטינה מישראל. בטענה זו שם האב דגש גם על בקשתה של האם להוציא לקטינה דרכון זר… אין אני שוללת כמובן את האפשרות, אולם הגם שיש סיכון כי הקטינה לא תושב לישראל, בתום פרק הזמן של שנתיים כמבוקש בתובענה, הרי ישנן דרכים להבטיח את שובה של הקטינה לישראל.".

ש: אשתי טסה לאנגליה, מולדתה, כדי ללדת את ילדנו השני. אני התעקשתי כי ילדנו הבכור (הראשון) יישאר איתי בישראל. כעת היא עתרה לבית המשפט בישראל ומבקשת להתיר לבן שלנו לטוס אליה לאנגליה, לדבריה, לחודש ימים. אני חושש שהיא תסרב להחזירו. האם ביהמ"ש עשוי לקבל את הבקשה שלה?

ת: לא בהכרח. כך, בפסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א ביום 5.1.25 (תלה"מ 14558-12-24), נדחתה בקשה של אשה, להתיר את יציאתו של קטין, בנם המשותף שלה ושל האב שנותרו בישראל, בהמשך להסכמה קודמת של האב, לאפשר את היציאה, בכפוף לתנאים מסויימים. ביהמ"ש בישראל בחן האם הבקשה עולה בקנה אחד עם טובת הקטין והאם יש לחייב את המשיב להביאו למבקשת באוסטרליה, והגיע למסקנה שלא: "לאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, הן בעל-פה והן בכתב, ואת דברי המשיב בדיון מיום 31.12.2024, שהותירו עלי רושם מהימן, הגעתי למסקנה, כי החשש שמביע המשיב, לפיו המבקשת תנקוט בהליך משפטי באוסטרליה, אשר ימנע את החזרתו של הקטין לישראל, הוא חשש כן ואמיתי ובסיכוי גבוה שגם יתממש. פתיחת הליכים באוסטרליה, בשאלה תחולת חוק אמנת האג לרבות ההגנה לפי סעיף 13 (ב), עומדת בניגוד לטובת הקטין ותסב נזקים משמעותיים למשיב.". כאמור, הבקשה נדחתה.

ש: האם אב עתידי יכול למנוע מהאשה הנושאת את ילדו, לעזוב את גבולות ישראל?

ת: ייתכן שכן. בנסיבות מסוימות, מכיוון שהחוק הישראלי מכיר בזכויות העובר, ביהמ"ש יוכל למנות לעובר אפוטרופוס, וליתן צו לעיכוב יציאתו של העובר מן הארץ, בעודו בבטן אמו. מדובר בתחום משפטי מורכב.

ש: מה המידע החיוני שנדרש לשם קבלת צו לעיכוב יציאה מן הארץ של קטין, כדי למנוע את חטיפתו האפשרית לחו"ל?

ת: יש צורך בפרטי תעודת הזהות של הקטין, או פרטי דרכונו הישראלי אשר המידע ביניהם יוצלב. אם אפשרי וקיים, יש לציין גם פרטי דרכון זר של הקטין כולל מספרו, שמו של הקטין בכתב לועזי, כפי שהוא רשום בדרכונו, מינו של הקטין, מקום ותאריך לידתו.

לא. צעדים משפטיים הננקטים כדי למנוע חטיפת קטין אינם יעילים במאת האחוזים, כמו למשל במקרים של שימוש בשם אחר עבור הקטין ו/או בדרכון מזוייף במעבר הגבול, או הברחתו של הקטין מעבר לגבול בכל דרך אחרת.

הכלי היעיל ביותר למניעת חטיפת קטין ע"י אחד מהוריו, בו יכול לנקוט ההורה החושד בחטיפה אפשרית של ילדו הקטין, הוא הגשת בקשה לביהמ"ש במדינה המהווה את מקום מגוריו הרגיל של הקטין לקבלת הצווים הבאים:

• צו לעיכוב יציאתו של הקטין מן הארץ:

צו זה בא למנוע מהקטין לצאת את הארץ מכל גבול אפשרי שלה. צו זה ניתן להשגה במעמד צד אחד (ללא ידיעת הצד האחר עד לקבלת הצו). ברגע שבית משפט ישראלי למשפחה מורה על עיכוב יציאה של קטין מישראל, גם במעמד צד אחד, הצו מועבר באופן מיידי למשטרת הגבולות בשדות התעופה ובכל נקודות היציאה מהמדינה.

• צו המורה להורה האחר החשוד בחטיפה להפקיד את דרכונו של הקטין בבית המשפט, או במשרדו של עורך דינו.
• צו המורה על הוצאת הקטין מחזקתו של ההורה האחר ע"י שירותי הרווחה (פקיד סעד) כאשר קיים חשד חמור כי החטיפה היא בלתי נמנעת.
• צו מניעה לצו משמורת קיים כך שהוצאת קטין מהווה אוטומטית ביזיון בית משפט.
• צו הקובע ערבויות כספיות ביחס לזכויות ביקור בחו"ל לפני שהורה לא משמורן המתגורר בחו"ל יהיה רשאי לנסוע עם ילדו הקטין לשם קיום ביקור/הסדר ראייה אצלו במדינה בה הוא מתגורר בחו"ל, ועל מנת להבטיח את שובו של הקטין ארצה בתום הביקור/הסדר הראייה.
• צו הקובע ערבויות כספיות נדיבות ו/או "צו מראה" כתנאי מקדים למתן היתר הגירה להורה עם ילדו הקטין בחו"ל, במקרה בו ההורה המשמורן קיבל היתר כנ"ל ואילו ההורה הלא משמורן חושש פן ההורה המהגר לא יאפשר לקטין להגיע לישראל לקיום הסדרי הראייה/ביקורים עמו.

הורה החושד כי בכוונת הורהו האחר של ילדו הקטין לחטוף אותו, צריך לשים לב למועד פקיעת דרכונו של הקטין. זאת ביתר שאת כאשר לקטין מספר אזרחויות. לכל קונסוליה אופן התנהלות שונה ביחס להנפקת/חידוש/הארכת דרכונים ועל ההורה המודאג לבדוק הבדלי מדיניות אלה. צעד זהירות נוסף, בו יכול לנקוט הורה מודאג הוא לדאוג כי יימצא ברשותו העתק צילומי של העמוד הרלוונטי בדרכונו של הקטין או של העמוד הרלוונטי בדרכונו של ההורה האחר בו שמו של הילד מופיע או לציין לעצמו את מספרי הדרכונים הנ"ל.

מומלץ כי יהיו בידי הורה בכל עת תצלומים עדכניים של ילדיו יחד עם פרטים מזהים כגון גובה וסימנים מיוחדים, לשימוש במקרה של אירוע חטיפה בו תיאורים חיצוניים, מעין אלו, הינם חיוניים ביותר.

על פי אמנת האג (סעיף 3), שאומצה בישראל, בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, מעשה חטיפה של ילד מתבצע על ידי הרחקת הקטין ממקום מגוריו הרגיל, דהיינו המדינה שמהווה את מרכז חייו, או על ידי אי החזרה  שלו , שלא כדין, לאותה המדינה שמהווה את מקום המגורים הרגיל של הקטינ/ה.

עליך להגיש בקשה דחופה לבית משפט למשפחה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד נגד התינוק והאם, בגלל חשש מפני חטיפת הילד.

כן! למשל בתיק שהתנהל בבימ"ש בגרמניה, דובר בהורים אשר נמנו על כוחות הצבא של ארה"ב ונשלחו מבסיס צבאי בגרמניה לבסיס צבאי בישראל יחד עם ילדם המשותף. זמן קצר לאחר שהגיעו לישראל חזרה האם עם הילד לגרמניה בהסכמת האב לשירות מילואים קצר בגרמניה. ברם, בהיותה בגרמניה היא הודיעה לבעלה שנותר בישראל כי ברצונה להתגרש ממנו וכי היא איננה מעוניינת לשוב לישראל בתום שירות המילואים שלה בגרמניה, כמתוכנן וכמוסכם ביניהם למשך שלושת השנים בהן הוצב הבעל בישראל. בהתאם לחוקי הצבא האמריקאי, יש צורך בקבלת היתר על מנת לשוב לארה"ב לפני תום השירות, ולכן עתרה האם לביהמ"ש בגרמניה לחזרתה המוקדמת לארה"ב, במקום לישראל. האב נקט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להשבת בנו לישראל וביהמ"ש בגרמניה הורה על החזרת הילד לישראל. ביהמ"ש בגרמניה שדן בתיק החטיפה דחה את טענתה של האם כי בעקבות פירוק נישואיה הסכמתה לחזור לישראל לאחר שירות המילואים שלה בגרמניה בטלה. ביהמ"ש ציין כי התנהגותה של האם "חד צדדית בהחלט" וקבע כי היא תוכל אמנם לנצל את האפשרות לקיצור שירותה ולחזרתה לארה"ב וכן להגיש תביעה לגירושין מבעלה, אולם ביהמ"ש הורה כי הילד המשותף לצדדים יוחזר לישראל.