חטיפת והגירת ילדים

ש: אשתי לשעבר חטפה את ילדינו הקטינים לישראל. אחד מן הילדים חזר בתשובה, ואני חושש כי המרחק בינינו והפער הדתי בינינו ישפיע לרעה על הקשר שלנו, אם יוחלט להשאיר את הילדים בישראל. האם ביהמ"ש יתייחס לסוגייה?

ת: ייתכן שכן. למרות שהנושא של הקשר עם הילדים הנחטפים, אינו נזכר באמנת האג. ביהמ"ש יתייחס אליו במסגרת בחינת הגנת "חשש חמור". כך, בפסק דין שניתן בביהמ"ש למשפחה בנהריה, ב-28.6.21 (תמ"ש 48050-04-21), והורה על החזרת שלושה קטינים שנחטפו לישראל, ע"י אימם: "התרשמתי כי הקטינה קשורה בעבותות לאימה. הקטינה כאימה, שומרת מסורת בעוד אחיה ואביה חילונים. הקשר בין התובע לקטינה סבל קשיים עוד טרם מקרה החטיפה. בנסיבות אלו ועל פי הדברים ששמעתי מפי הקטינה בלשכתי, קיים חשש ממשי כי אם הקטינה תישאר בישראל ייסתם הגולל על הקשר בינה ובין אביה. נסיבות אלו מצדיקות עוד יותר השבת הקטינים ל… – וזאת גם בהינתן כי טובת הקטינה תיבחן שם, על ידי הערכאות המוסמכות. ".

ש: אשתי ואני ישראלים עובדי היי טק, שמתגוררים מזה שלוש שנים באוסטרליה. הבן הקטין שלנו נולד באוסטרליה, לפני שנתיים. אשתי ביקשה ממני לטוס איתו לישראל, לביקור משפחתי של חודשיים. כבר חלפו שישה חודשים, והיא עדיין לא חזרה עם הילד. האם העובדה שהילד נולד באוסטרליה, והתגורר עם שנינו שם במשך שנה וחצי, עשוייה לסייע לי בקביעה בביהמ"ש, שמרכז חייו של הילד שלנו, הוא באוסטרליה וכי אשתי מבצעת מעשה חטיפה?

ת: לא בהכרח. עליך לפעול במהירות ולהגיש נגד אשתך תביעה להחזרת הקטין, עפ"י אמנת האג, כדי לבסס את הטענה שלך שהילד נחטף, במשמעות של אי החזרתו למקום מגוריו הרגיל, כמשמעותו עפ"י אמנת האג. אם תשתהה, אם מתוך התכתבות שלך עם האם, עלולה להתעורר האפשרות, שאתה מסכים להישארות בישראל, כי אז ביהמ"ש עלול לפסוק נגדך, בהתחשב בכך שכבר עכשיו הילד שוהה חצי שנה בישראל. בפסק דין שניתן ביום 25.12.23, בביהמ"ש למשפחה בחדרה (תמ"ש 30859-11-23), נקבע, למרות שהקטינה (בת שנתיים) נולדה בארה"ב, והיתה הסכמה של ההורים להתגורר בארה"ב, כי ההימנעות של האב מנקיטת הליך משפטי במשך כמעט שנה, להחזרת בתם הקטינה מישראל לארה"ב, עפ"י אמנת האג, מהווה השלמה: "העובדות מלמדות כי התובע השלים עם העברת הקטינה לישראל, הוא חזר להתגורר בישראל עם גיחות לחו"ל במסגרת העבודה, הקטינה קיבלה ומקבלת טיפולים בישראל, אין לצדדים דירה בארצות הברית, התובע השיב לישראל את כלבם של הצדדים בחודש מרץ 2023 בסמוך למועד שבו החזיר את הדירה בארה"ב למשכירים, הצדדים גרו יחד בישראל כחודשיים, הנתבעת התפטרה מעבודתה בארצות הברית והוויזה שלה פקעה. כל הנסיבות הללו מתרחשות לאחר שובן של הנתבעת והקטינה לישראל ובמשך כ-11 חודשים עד להגשת התובענה."

ש: מה המידע החיוני שנדרש לשם קבלת צו לעיכוב יציאה מן הארץ של קטין, כדי למנוע את חטיפתו האפשרית לחו"ל?

ת: יש צורך בפרטי תעודת הזהות של הקטין, או פרטי דרכונו הישראלי אשר המידע ביניהם יוצלב. אם אפשרי וקיים, יש לציין גם פרטי דרכון זר של הקטין כולל מספרו, שמו של הקטין בכתב לועזי, כפי שהוא רשום בדרכונו, מינו של הקטין, מקום ותאריך לידתו.

ש: באיזו מהירות מקבלת משטרת הגבולות דיווח על מתן צו

לעיכוב יציאה מן הארץ של קטין?

ת: ככלל, כמעט באופן מיידי. עורך הדין המייצג את ההורה שלבקשתו ניתן הצו יכול לבדוק עם משטרת הגבולות אם נרשם שם הצו לעיכוב יציאה מן הארץ.

ש: האם ניתן לקבל בדחיפות צו לעיכוב יציאת קטינים מן הארץ

אשר קיים חשש כי ייחטפו לחו"ל בכל רגע נתון, וישנן ראיות לכך?

ת: כן. במקרים דחופים, גם במהלך הלילה ניתן לקבל צו עיכוב

יציאה מן הארץ, במעמד צד אחד, ע"י שופט תורן, אשר אליו ניתן להגיע דרך המזכיר הראשי של בית המשפט.

ש: אני אב ישראלי שזכה בתביעה להחזרת בני החטוף עפ"י אמנת האג. בני נמצא כעת עם גרושתי בישראל, והיא לאחרונה זכתה במשמורת על הילד וניתן לה היתר ע"י בימ"ש למשפחה להגר עמו לחו"ל. אני חושש מאוד שבכוונתה לחטוף אותו שוב ופסק הדין אינו ברור דיו, ביחס לעניין הסדרי הקשר שלי ושל הילד וערבויות כספיות שעליה להמציא להבטחתם. מה באפשרותי לעשות?

ת: עלייך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין של ביהמ"ש למשפחה.

כן! במקרה שנדון בביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב, האם, שהיתה גיורת, חתמה על הסכם גירושין, שאושר ע"י בית דין רבני אזורי, ושאוחד לתוך פסק הדין שניתן ע"י ביה"ד. בהסכם המקורי שנחתם ע"י הצדדים נכתב, שביהמ"ש לענייני משפחה ידון בכל סכסוך עתידי שיתגלע בין הצדדים. ואולם, לפני שההסכם אושר ע"י ערכאה שיפוטית, הוא שונה בכתב יד, באופן שהמילים "ביהמ"ש לענייני משפחה" הוחלפו ע"י המילים "ביה"ד הרבני". שני הצדדים חתמו על השינוי, אך האישה לא היתה מיוצגת אז ע"י עורך דין, בעוד שבעלה היה מיוצג. בהסכם נכתב גם, שאם האישה תרצה להגר לחו"ל עם הילדים, שאלת המשמורת בכללותה תיפתח לדיון מחודש.

מאוחר יותר, הילדים הגישו בביהמ"ש לענייני משפחה תביעת הגירה עצמאית, באמצעות אמם, כאפוטרופוס הטבעי שלהם. האב טען, שביהמ"ש לענייני משפחה היה חסר סמכות לדון בתביעה, ושהסמכות היתה נתונה לביה"ד הרבני.

בהחליטו לטובת הילדים, ביהמ"ש לענייני משפחה פסק, שלילדים היתה זכות חוקתית להגיש תביעה עצמאית משל עצמם, ושהם לא היו מנועים מלעשות זאת בגלל הסכם הגירושין שנחתם ע"י הוריהם, שבו נכתב כי סכסוכים בעניין הילדים יידונו ע"י ביה"ד הרבני.

הערת העורך:

ההחלטה שנויה במחלוקת מכמה טעמים. האחד, ילדים שגילאיהם 5 ו – 7 הם צעירים מכדי להיות מסוגלים לגבש דעה עצמאית משל עצמם בנושא הגירה. השני, למרות שהזכות להגיש תביעה היא זכות חוקתית, ולמרות שהזכות להגר היא חלק מחופש הבחירה ומחופש התנועה של כל אדם, אף על פי כן, הזכות של קטין רך בשנים להגר, איננה זכות יסוד, אלא היא זכות נגזרת מזכותו של הורהו המשמורן להגר, ואין זכות זו גוברת על זכויות היסוד של אב להיפגש עם ילדיו ולקיים עימם קשר שוטף.

כן! אתה יכול להגיש בעת ובעונה אחת שתי תביעות בבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מתגוררת בתך – אחת מהן היא תביעת משמורת, והתביעה השניה היא תביעת הגירה. יש להדגיש כי רצונותיו ודעותיו של קטין שהוא בן 10 שנים לפחות, הינן בעלות משקל על ההחלטה של בית המשפט בנושאי המשמורת וההגירה.

במקרים הנדירים בהם לבית הדין הרבני מוקנית סמכות לתת הוראות ביחס למעבר או הגירה של קטינים לחו"ל, ביד"ר יראה על פי רוב את "טובת הקטין" בהישארותו בישראל, שם צרכיו הרוחניים, הדתיים והחינוכיים ימולאו כראוי. יחד עם זאת, אם הקטין הנו בגיל הרך, כלומר מתחת לגיל 6, מקובל להשאיר אותו עם אמו, גם אם היא מעתיקה את מקום מגוריה לחו"ל. זאת, בתנאי שהאם תבטיח כי הקטין יוחזר לישראל בזמן בו יתחיל ללמוד בבית הספר. במקרה שהובא בפני בית הדין הרבני אכן נקבע כי במקרה בו האם תיתן ערובה להבטחת החזרתו של הקטין לישראל, כאשר תגיע שעתו להתחיל את לימודיו בבית הספר, האב לא יוכל להתנגד לבקשת האם להעתיק מקום מגורים לחו"ל.

באופן עקרוני ביהמ"ש לענייני משפחה נוטה להתחשב בדעתו של קטין מעל גיל 10, בשים לב ליכולתו השכלית והתפתחותו הנפשית בהתאמה לגילו. כמו כן, ביהמ"ש בוחן את השאלה האם הקטין הוסת על ידי אחד מהוריו, ובאם התשובה לכך חיובית הדבר נלקח על ידיו בחשבון.