חטיפת והגירת ילדים

במקרה בו קטין הועבר למדינת ישראל ממדינת מקום מגוריו הרגיל בחו"ל, ללא הסכמתו של ההורה האחר או ללא צו המתיר את המעבר מבית המשפט, המדובר במעשה חטיפה והכללים הנוהגים במקרה של חטיפת ילדים יחולו במקרה זה.

אם המדינה ממנה מורחק הקטין חתומה על אמנת האג (כלומר, מדינה "מתקשרת"), ההורה הנותר מאחור יוכל לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרה מיידית של הקטין החטוף, מול הרשות המרכזית בארצו או מול הרשות המרכזית בישראל או מול כל רשות מרכזית אחרת שימצא לנכון. ההליכים עפ"י אמנת האג יחולו וההנחה הינה כי הילד יוחזר במהירות האפשרית אלא אם כן ההורה החוטף יוכיח את אחת ההגנות המופיעות באמנת האג.

אם המדינה ממנה נחטף הילד אינה מדינה מתקשרת, הרי שמהלך האירועים תלוי בכך שההורה הנותר מאחור יפנה לבית המשפט למשפחה בישראל, אשר ידון בנושא בהתאם לעקרון המשפטי המנחה של טובת הילד. הנ"ל עשוי לכלול למשל, את בחינת השאלה האם עדיף לילד כי יוחזר למדינה ממנה הורחק, על מנת שעתידו ייבחן בבית משפט בחו"ל. מאידך, בית המשפט בישראל עשוי להחליט כי מאחר והילד נמצא כעת בישראל, עדיף כי ביהמ"ש בישראל ידון בעניינו על פי עובדות המקרה.

בית המשפט בישראל עשוי גם להיעזר בתסקיר סעד מטעם ארגון שירותי הרווחה העולמי, על מנת שמידע אודות הילד שמקורו במדינה ממנה הורחק בחו"ל ובה התגורר יוכל להיות מוצג בפני ביהמ"ש כדי שיובא במכלול השיקולים העומדים בפני ביהמ"ש לגיבוש החלטתו הסופית בעניינו של הקטין.

תביעה על פי אמנת האג , בעניין החזרת ילדים חטופים, היא תביעה בעלת רגישות גבוהה ודחיפות מרובה, והיא מתבררת בלוח זמנים מאוד קצר, יחסית. כך, עפ"י אמנת האג  (סע' 11), על הרשויות בישראל לפעול "בדחיפות" להחזרת ילדים חטופים, בתוך מסגרת זמן, של 6 שבועות להכרעה בתיק, עפ"י האמנה, מאז פתיחתו.

אף עפ"י כן, פרק זמן זה, ניתן להארכה, אם וכאשר השופט הדן בתיק, מבקש זאת מנשיא בית המשפט, שם מתנהל התיק.

עליך להתמודד עם טענת ההגנה שלה, שהינה אחת מטענות ההגנה האפשריות באמנת האג, שדנה בחטיפת ילידם [סע' 13(א)], בדבר "השלמה" שלך עם הגירת הקטינים, לאחר שהגיעו ארצה, ועליך להוכיח בבית המשפט, כי אתה, בשום פנים ואופן לא הסכמת ולא השלמת עם המעבר הזה, מארה"ב לישראל.

לעומת זאת, אשתך צריכה להוכיח את הטענה שלה, שהיא הבינה שאתה מוותר על החזרת הילדים לארה"ב, ומשלים עם עובדת מגוריהם בישראל, מעתה ואילך.

כן!  עליך להזדרז ולהגיש תביעה נגד אשתך, עפ"י אמנת האג, שעוסקת בהחזרת ילדים חטופים. הישארות הקטינה בישראל  הינה שלא כדין, עפ"י אמנת האג (סעיף 3), ומהווה הפרה של הסכמה מפורשת, ביניכם.

על פי אמנת האג (סעיף 3), שאומצה בישראל, בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, מעשה חטיפה של ילד מתבצע על ידי הרחקת הקטין ממקום מגוריו הרגיל, דהיינו המדינה שמהווה את מרכז חייו, או על ידי אי החזרה  שלו , שלא כדין, לאותה המדינה שמהווה את מקום המגורים הרגיל של הקטינ/ה.

לא! בפרשה שנדונה בבית המשפט המחוזי במדינת מסצ'וסטס, ארה"ב, נבחן מקרה של בני זוג שנישאו בישראל, והתגרשו, ובהסכם מאוחר יותר, שנחתם ביניהם, הסכימו לגבי המשמורת ביחס לילדיהם, כי הם יוכלו להתגורר עם אמם, במשך תקופה מסויימת,

לא! ניתן ללמוד זאת מדברי בביהמ"ש למשפחה במחוז תל אביב, בדיון, שהתקיים בתביעה של אב להחזרת ילדו הקטין לארה"ב עפ"י אמנת האג, כפי שהוסכם בין ההורים בהסכם שאושר ע"י בימ"ש העליון בלוס אנג'לס, ארה"ב.

מגבלותיה העיקריות של אמנת האג הינן כדלקמן:

• בית המשפט הדן במקרה אינו שוקל את טובת הילד בגיבוש החלטתו להורות על החזרתו למעט במקרה בו חלות טענות הגנה.
• צו החזרה עלול בפועל להפריד בין הילד המוחזר לבין אחיו שנולדו מקשרי נישואין אחרים של ההורה החוטף- אין התייחסות לעניין זה בדרך כלל.

כן, במדינות מסויימות. מומלץ להורים לבדוק את המצב הקיים לעניין זה במדינה הרלוונטית.

כן! הורה יכול להגיש תביעה עפ"י אמנת האג ולבקש את הפעלת זכויות הביקור שלו. התביעה תוגש לרשות המרכזית. יובהר עם זאת, כי במידה ולא מדובר במקרה חטיפה, אזי, לאמנה תפקיד מוגבל ביותר. חובתה של הרשות המרכזית היא לפעול כגורם מקל כדי לאפשר מימוש של זכויות ביקור/הסדרי ראייה בפועל, ועל מנת לסייע להורה לנקוט בהליכים משפטיים במסגרת דיני המשפחה המתאימים