חטיפת והגירת ילדים

כן! אתה יכול להגיש בעת ובעונה אחת שתי תביעות בבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מתגוררת בתך – אחת מהן היא תביעת משמורת, והתביעה השניה היא תביעת הגירה. יש להדגיש כי רצונותיו ודעותיו של קטין שהוא בן 10 שנים לפחות, הינן בעלות משקל על ההחלטה של בית המשפט בנושאי המשמורת וההגירה.

במקרים הנדירים בהם לבית הדין הרבני מוקנית סמכות לתת הוראות ביחס למעבר או הגירה של קטינים לחו"ל, ביד"ר יראה על פי רוב את "טובת הקטין" בהישארותו בישראל, שם צרכיו הרוחניים, הדתיים והחינוכיים ימולאו כראוי. יחד עם זאת, אם הקטין הנו בגיל הרך, כלומר מתחת לגיל 6, מקובל להשאיר אותו עם אמו, גם אם היא מעתיקה את מקום מגוריה לחו"ל. זאת, בתנאי שהאם תבטיח כי הקטין יוחזר לישראל בזמן בו יתחיל ללמוד בבית הספר. במקרה שהובא בפני בית הדין הרבני אכן נקבע כי במקרה בו האם תיתן ערובה להבטחת החזרתו של הקטין לישראל, כאשר תגיע שעתו להתחיל את לימודיו בבית הספר, האב לא יוכל להתנגד לבקשת האם להעתיק מקום מגורים לחו"ל.

כן. ככל שההורה המשמורן מבוסס יותר מבחינה כלכלית, כך עולים סיכוייו לקבל היתר מעבר לחו"ל עבור ילדיו הקטינים. זאת, משום שיהיה לו/לה קל יותר לממן את עלות הסדרי הראייה בישראל ובחו"ל, ובכך לתרום לביקורים תכופים ורבים יותר בין הקטינים להורה שאינו משמורן הנשאר בישראל.

יחד עם זאת, מצב כלכלי מהווה רק גורם אחד מבין גורמים רבים שביהמ"ש בוחן בבואו לקבוע האם המעבר לחו"ל מוצדק והינו לטובת הקטינים.

לא בהכרח. למרות שנישואים או נישואים בשנית לבן זוג המתגורר בחו"ל מהווים גורם משמעותי למתן היתר במקרה זה, ביהמ"ש יבחן גם את כל הגורמים הנוגעים למקרה והאם המעבר הנו לטובת הקטין. ביהמ"ש יבדוק במיוחד את יציבותה ואיכותה של מערכת היחסים החדשה שבין ההורה המשמורן ובן הזוג החדש, את מערכת היחסים של הקטין עם בן הזוג הנ"ל וכן את שאר היתרונות הכרוכים במעבר לחו"ל (כגון: סביבת המגורים המיועדת לעומת סביבת המגורים של הקטין בישראל). בסופו של דבר, על ביהמ"ש להשתכנע שהסיבה למעבר הינה ראויה ומוצדקת, לטובת הקטין, וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל המעבר הינו סביר.

כן! מערכת היחסים שבין הקטינים לבין בן הזוג החדש של ההורה המשמורן מהווה גורם אחד מתוך מספר גורמים הנבחנים על ידי ביהמ"ש בבואו לדון בבקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים של קטינים. ביהמ"ש גם ירצה לבחון האם מערכת היחסים החדשה נראית יציבה ואף עשוי לבחון את עברו המשפחתי של בן הזוג החדש. אם לבן הזוג החדש ילדים משלו, ביהמ"ש יוכל לבקש לבדוק את יחסם ל "אחים החורגים האפשריים" שיהיו להם.

קיים כאן מלכוד. על מערכת היחסים שבין הקטינים לבן הזוג החדש להיות טובה באופן סביר, אך לא טובה מדי. אם מערכת היחסים טובה מדי, האב הביולוגי, שאינו ההורה המשמורן, יוכל לטעון כי להעתקת המגורים של הקטינים תהיה השפעה שלילית על תפקידו כהורה.

קיים קשר אמיץ בין השניים. בקשה למתן היתר להעתקת מקום מגורים, על פי טיבעה, מערערת את הסדרי הראייה ואיכות הקשר שבין ההורה שאינו משמורן לבין הקטין. נכונות ההורה המשמורן להקל ולעודד ביקורים אצל ההורה האחר מהווה גורם מכריע בהחלטת ביהמ"ש להתיר את מעבר הקטין לחו"ל. ביהמ"ש יבחן האם הסדרי הראייה כובדו ע"י ההורה המשמורן או שמא ההורה המשמורן מערים קשיים על הסדרי הראיה בין הקטין להורה שאינו משמורן. ביהמ"ש יסרב להתיר מעבר קטין לחו"ל, אם שוכנע כי ההורה המשמורן סיכל ביקורים או מנע אותם בפועל באופן עקבי, משום שהתנהגות זו מצביעה על שלילת קיומו של ההורה שאינו משמורן ע"י ההורה המשמורן.

ככלל, לתושבת זרה שהתגרשה מישראלי ומבקשת לגדל את ילדם הקטין בארץ מולדתה, בחו"ל, יש סיכוי רב להצליח בקבלת היתר מביהמ"ש לכך, בתנאי שהמסוגלות ההורית שלה טובה יותר ועדיפה מזו של האב, וחוו"ד מטעם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, תומכות בכך.

ביהמ"ש העליון, קבע גורם כגון, שאלת ההכרח בהגירה אינו מהווה את הגורם המכריע בסוגיית המשמורת. בתביעת משמורת, עקרון "טובת הילד" הוא העיקרון המנחה. אמנם להחלטת ההורה להגר, השפעה ניכרת על חיי הילדים, אך על ביהמ"ש להכריע, מהי האפשרות הטובה ביותר בעבור הילדים, במצב שנוצר, בלי להסיט מבטו מטובת הילדים. אולם, אם ניכר מהתנהגות ההורה המשמורן, כי אינו שוקל את טובת הילד, וכי הוא מרוכז בטובתו שלו בלבד, אזי אין זה מטובתו של הילד והדבר עשוי להילקח בחשבון בהכרעה בסוגיית המשמורת.

תביעה להגירת ילד הינה ההליך הנכון, והחוקי, לקבלת היתר מביהמ"ש לגדל קטין מחוץ לגבולות המדינה, אף בניגוד לדעתו של ההורה האחר. לעומת זאת, חטיפת ילד היא דרך להשגת אותה מטרה, באופן חד צדדי ובלתי חוקי.