חטיפת והגירת ילדים

האב יוכל להגיש בקשה לביהמ"ש בישראל, למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, נגד הילד, ולהפקדת הדרכונ/ים שלו בביהמ"ש. ניתן גם להגיש את הבקשה, בד בבד עם הגשת התביעה להחזרת הילד החטוף, למקום מגוריו בחו"ל, עפ"י אמנת האג.

החזרת ילד, ע"י אחד ההורים, בניגוד לרצונו של ההורה האחר, אשר נתן הסכמתו לכך שהילד יעזוב את מקום מגוריו הרגיל, למטרת ביקור בלבד (ל-פסח) ולא למטרת הגירה, מהווה חטיפת ילדים פאסיבית, עפ"י האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (1980), אשר מחייבת את מדונות ישראל וארה"ב.

ניתן לנקוט בהליכים משפטיים בישראל, בבית המשפט לעניני משפחה המוסמך, בגין אי החזרה שלא כדין, של הילד, אשר מהווה הפרה של זכויותיך ההוריות.

במקרה בו קטין הועבר למדינת ישראל ממדינת מקום מגוריו הרגיל בחו"ל, ללא הסכמתו של ההורה האחר או ללא צו המתיר את המעבר מבית המשפט, המדובר במעשה חטיפה והכללים הנוהגים במקרה של חטיפת ילדים יחולו במקרה זה.

אם המדינה ממנה מורחק הקטין חתומה על אמנת האג (כלומר, מדינה "מתקשרת"), ההורה הנותר מאחור יוכל לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרה מיידית של הקטין החטוף, מול הרשות המרכזית בארצו או מול הרשות המרכזית בישראל או מול כל רשות מרכזית אחרת שימצא לנכון. ההליכים עפ"י אמנת האג יחולו וההנחה הינה כי הילד יוחזר במהירות האפשרית אלא אם כן ההורה החוטף יוכיח את אחת ההגנות המופיעות באמנת האג.

אם המדינה ממנה נחטף הילד אינה מדינה מתקשרת, הרי שמהלך האירועים תלוי בכך שההורה הנותר מאחור יפנה לבית המשפט למשפחה בישראל, אשר ידון בנושא בהתאם לעקרון המשפטי המנחה של טובת הילד. הנ"ל עשוי לכלול למשל, את בחינת השאלה האם עדיף לילד כי יוחזר למדינה ממנה הורחק, על מנת שעתידו ייבחן בבית משפט בחו"ל. מאידך, בית המשפט בישראל עשוי להחליט כי מאחר והילד נמצא כעת בישראל, עדיף כי ביהמ"ש בישראל ידון בעניינו על פי עובדות המקרה.

בית המשפט בישראל עשוי גם להיעזר בתסקיר סעד מטעם ארגון שירותי הרווחה העולמי, על מנת שמידע אודות הילד שמקורו במדינה ממנה הורחק בחו"ל ובה התגורר יוכל להיות מוצג בפני ביהמ"ש כדי שיובא במכלול השיקולים העומדים בפני ביהמ"ש לגיבוש החלטתו הסופית בעניינו של הקטין.

תביעה על פי אמנת האג , בעניין החזרת ילדים חטופים, היא תביעה בעלת רגישות גבוהה ודחיפות מרובה, והיא מתבררת בלוח זמנים מאוד קצר, יחסית. כך, עפ"י אמנת האג  (סע' 11), על הרשויות בישראל לפעול "בדחיפות" להחזרת ילדים חטופים, בתוך מסגרת זמן, של 6 שבועות להכרעה בתיק, עפ"י האמנה, מאז פתיחתו.

אף עפ"י כן, פרק זמן זה, ניתן להארכה, אם וכאשר השופט הדן בתיק, מבקש זאת מנשיא בית המשפט, שם מתנהל התיק.

עליך להתמודד עם טענת ההגנה שלה, שהינה אחת מטענות ההגנה האפשריות באמנת האג, שדנה בחטיפת ילידם [סע' 13(א)], בדבר "השלמה" שלך עם הגירת הקטינים, לאחר שהגיעו ארצה, ועליך להוכיח בבית המשפט, כי אתה, בשום פנים ואופן לא הסכמת ולא השלמת עם המעבר הזה, מארה"ב לישראל.

לעומת זאת, אשתך צריכה להוכיח את הטענה שלה, שהיא הבינה שאתה מוותר על החזרת הילדים לארה"ב, ומשלים עם עובדת מגוריהם בישראל, מעתה ואילך.

כן!  עליך להזדרז ולהגיש תביעה נגד אשתך, עפ"י אמנת האג, שעוסקת בהחזרת ילדים חטופים. הישארות הקטינה בישראל  הינה שלא כדין, עפ"י אמנת האג (סעיף 3), ומהווה הפרה של הסכמה מפורשת, ביניכם.

עליך להגיש, ללא דיחוי, תביעה להחזרת הקטין, עפ"י אמנת האג לבית המשפט המוסמך למשפחה בישראל. בדיון בתיק ייבחנו הכוונות שלך ושל אשתך, ביחס למקום מגורי הבן שלכם.

על פי אמנת האג (סעיף 3), שאומצה בישראל, בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, מעשה חטיפה של ילד מתבצע על ידי הרחקת הקטין ממקום מגוריו הרגיל, דהיינו המדינה שמהווה את מרכז חייו, או על ידי אי החזרה  שלו , שלא כדין, לאותה המדינה שמהווה את מקום המגורים הרגיל של הקטינ/ה.

עליך להגיש את התביעה להחזרת קטין חטוף לביהמ"ש למשפחה בישראל, שבתחום שיפוטו מצוי הילד. 

 עליך להגיש תביעה כנגד אשתך בבית משפט למשפחה בישראל, ביחס לילדים החטופים עפ"י אמנת האג, ל"החזרה מיידית" של ילדיך לארה"ב, בהתבסס על כך שזו מדינת מקום מגוריהם הרגיל וכי הם הורחקו משם, לישראל, ללא ידיעתך, וללא הסכמתך, כפי שציינת.