חטיפת והגירת ילדים

לא. צעדים משפטיים הננקטים כדי למנוע חטיפת קטין אינם יעילים במאת האחוזים, כמו למשל במקרים של שימוש בשם אחר עבור הקטין ו/או בדרכון מזוייף במעבר הגבול, או הברחתו של הקטין מעבר לגבול בכל דרך אחרת.

הכלי היעיל ביותר למניעת חטיפת קטין ע"י אחד מהוריו, בו יכול לנקוט ההורה החושד בחטיפה אפשרית של ילדו הקטין, הוא הגשת בקשה לביהמ"ש במדינה המהווה את מקום מגוריו הרגיל של הקטין לקבלת הצווים הבאים:

• צו לעיכוב יציאתו של הקטין מן הארץ:

צו זה בא למנוע מהקטין לצאת את הארץ מכל גבול אפשרי שלה. צו זה ניתן להשגה במעמד צד אחד (ללא ידיעת הצד האחר עד לקבלת הצו). ברגע שבית משפט ישראלי למשפחה מורה על עיכוב יציאה של קטין מישראל, גם במעמד צד אחד, הצו מועבר באופן מיידי למשטרת הגבולות בשדות התעופה ובכל נקודות היציאה מהמדינה.

• צו המורה להורה האחר החשוד בחטיפה להפקיד את דרכונו של הקטין בבית המשפט, או במשרדו של עורך דינו.
• צו המורה על הוצאת הקטין מחזקתו של ההורה האחר ע"י שירותי הרווחה (פקיד סעד) כאשר קיים חשד חמור כי החטיפה היא בלתי נמנעת.
• צו מניעה לצו משמורת קיים כך שהוצאת קטין מהווה אוטומטית ביזיון בית משפט.
• צו הקובע ערבויות כספיות ביחס לזכויות ביקור בחו"ל לפני שהורה לא משמורן המתגורר בחו"ל יהיה רשאי לנסוע עם ילדו הקטין לשם קיום ביקור/הסדר ראייה אצלו במדינה בה הוא מתגורר בחו"ל, ועל מנת להבטיח את שובו של הקטין ארצה בתום הביקור/הסדר הראייה.
• צו הקובע ערבויות כספיות נדיבות ו/או "צו מראה" כתנאי מקדים למתן היתר הגירה להורה עם ילדו הקטין בחו"ל, במקרה בו ההורה המשמורן קיבל היתר כנ"ל ואילו ההורה הלא משמורן חושש פן ההורה המהגר לא יאפשר לקטין להגיע לישראל לקיום הסדרי הראייה/ביקורים עמו.

הורה החושד כי בכוונת הורהו האחר של ילדו הקטין לחטוף אותו, צריך לשים לב למועד פקיעת דרכונו של הקטין. זאת ביתר שאת כאשר לקטין מספר אזרחויות. לכל קונסוליה אופן התנהלות שונה ביחס להנפקת/חידוש/הארכת דרכונים ועל ההורה המודאג לבדוק הבדלי מדיניות אלה. צעד זהירות נוסף, בו יכול לנקוט הורה מודאג הוא לדאוג כי יימצא ברשותו העתק צילומי של העמוד הרלוונטי בדרכונו של הקטין או של העמוד הרלוונטי בדרכונו של ההורה האחר בו שמו של הילד מופיע או לציין לעצמו את מספרי הדרכונים הנ"ל.

מומלץ כי יהיו בידי הורה בכל עת תצלומים עדכניים של ילדיו יחד עם פרטים מזהים כגון גובה וסימנים מיוחדים, לשימוש במקרה של אירוע חטיפה בו תיאורים חיצוניים, מעין אלו, הינם חיוניים ביותר.

על פי אמנת האג (סעיף 3), שאומצה בישראל, בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א-1991, מעשה חטיפה של ילד מתבצע על ידי הרחקת הקטין ממקום מגוריו הרגיל, דהיינו המדינה שמהווה את מרכז חייו, או על ידי אי החזרה  שלו , שלא כדין, לאותה המדינה שמהווה את מקום המגורים הרגיל של הקטינ/ה.

עליך להגיש בקשה דחופה לבית משפט למשפחה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ במעמד צד אחד נגד התינוק והאם, בגלל חשש מפני חטיפת הילד.

כן! למשל בתיק שהתנהל בבימ"ש בגרמניה, דובר בהורים אשר נמנו על כוחות הצבא של ארה"ב ונשלחו מבסיס צבאי בגרמניה לבסיס צבאי בישראל יחד עם ילדם המשותף. זמן קצר לאחר שהגיעו לישראל חזרה האם עם הילד לגרמניה בהסכמת האב לשירות מילואים קצר בגרמניה. ברם, בהיותה בגרמניה היא הודיעה לבעלה שנותר בישראל כי ברצונה להתגרש ממנו וכי היא איננה מעוניינת לשוב לישראל בתום שירות המילואים שלה בגרמניה, כמתוכנן וכמוסכם ביניהם למשך שלושת השנים בהן הוצב הבעל בישראל. בהתאם לחוקי הצבא האמריקאי, יש צורך בקבלת היתר על מנת לשוב לארה"ב לפני תום השירות, ולכן עתרה האם לביהמ"ש בגרמניה לחזרתה המוקדמת לארה"ב, במקום לישראל. האב נקט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להשבת בנו לישראל וביהמ"ש בגרמניה הורה על החזרת הילד לישראל. ביהמ"ש בגרמניה שדן בתיק החטיפה דחה את טענתה של האם כי בעקבות פירוק נישואיה הסכמתה לחזור לישראל לאחר שירות המילואים שלה בגרמניה בטלה. ביהמ"ש ציין כי התנהגותה של האם "חד צדדית בהחלט" וקבע כי היא תוכל אמנם לנצל את האפשרות לקיצור שירותה ולחזרתה לארה"ב וכן להגיש תביעה לגירושין מבעלה, אולם ביהמ"ש הורה כי הילד המשותף לצדדים יוחזר לישראל.

למרות שאינכם נשואים, בתור אביו הביולוגי והאפוטרופוס הטבעי של ילדך הנך זכאי עפ"י החוק הישראלי להגיש תביעה להחזרת בנך לישראל עפ"י אמנת האג, במידה ולא הוחזר או הורחק שלא כדין ממך בחו"ל. הן ברזיל והן ישראל כפופות ומחוייבות לאמנת האג משנת 1980 בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים. באפשרותך לנקוט בהליכים ע"י פנייה לרשות המרכזית בישראל, המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בישראל, אשר תגיש את תביעתך על מנת שייפתח עבורך תיק בבימ"ש בברזיל וכדי שבימ"ש בברזיל ידון בתביעתך להשבת בנך ארצה לישראל.

כן, ע"י נקיטה בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרת ילדיך מיוון אשר לא הוחזרו משם לישראל, שלא כדין. יוון מחויבת להוראות אמנת האג, כמו גם ישראל, ולכן במקרה שלך ניתן לנקוט בהליכים עפ"י אמנת האג.

באפשרותך לנקוט בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרת ילדתך לישראל, המהווה את מדינת מקום מגוריהם הרגיל. אין זה משנה שאתה לא נשוי לאם. יש לך זכויות הוריות שוות לאלו של האם עפ"י החוק הישראלי ואת תיאורך שעל פניו נראה כ-"אי החזרה", "לא כדין" כמשמעותם באמנה.

עלייך לבקש מביהמ"ש להורות על עיכוב יציאתם של הילדים מישראל וכן לבקש כי אשתך תפקיד את דרכוניהם של הקטינים במשמורת ביהמ"ש.