משמורת, הסדרי ראייה וקשר

ש: יש לי זכויות ביקור בישראל. אשתי לשעבר אשר הינה המשמורנית טסה מישראל לארה"ב עם ילדינו, ללא ידיעתי. האם ביכולתי לנקוט נגדה בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג להחזרת ילדינו לישראל, כאשר היא ההורה המשמורן ולי יש רק זכויות ביקור?

ת: בהחלט! עפ"י החוק הישראלי הנך עדיין האפוטרופוס הטבעי של ילדיך, יחד עם אמם, למרות הגירושין, ולמרות שהוענקה לה המשמורת, אמנת האג תחול כאן. במידה וקיימת הפרה של הסדרי ראייה בגלל מעשה חטיפה, הרי שאמנת האג יעילה ביותר בהבטחת החזרתם של הילדים לישראל, שם מצוי מקום מגוריהם הרגיל ומרכז חייהם.

ש: אשתי לשעבר מתגוררת עם ילדינו המשותפים בחו"ל. אני נשארתי בישראל. היא מסרבת להגיע ארצה עם הילדים לביקור, כפי שהתחייבה לכך בהסכם גירושין שנחתם בינינו בישראל. כיצד עלי לפעול?

ת: אתה יכול לתבוע את אכיפת הסדר הראייה, עפ"י הסכם הגירושין, בבימ"ש למשפחה בישראל. אם תצליח בתביעה, אז תצטרך לפעול להכרה בפסק הדין הישראלי, ע"י בימ"ש בחו"ל, במקום מגורי גרושתך וילדיך.

יוער כי, גם אם המדינה בה מתגוררת אשתך לשעבר עם הילדים קשורה לאמנת האג עדיין קשה ביותר לאכוף זכויות ביקור, באמצעות האמנה כאשר לא קיים יסוד של מעשה חטיפה.

ש: האם שינוי מקצועי וחזרת אב גרוש בתשובה, עשוייה להצדיק הרחבת זמני שהות עם ילדיו?

ת: כן. בפסק דין שניתן ביום 3.12.24, בבית משפט לענייני משפחה נוף הגליל-נצרת, (תלה"מ 46187-09-22) הורחבו זמני השהות של אב עם בתו הקטינה בלילה נוסף (לינה במוצ"ש), בניגוד לעמדת האם ובניגוד להמלצת העו"ס בלינה נוספת  במוצ"ש. האב ביקש להרחיב את זמני השהות עם בתו הקטינה, בהינתן שינוי נסיבות מהותי, בעקבות התפטרותו מעבודתו כשוטר, חזרתו בתשובה, וניהול אורח חיים דתי, אשר מאפשר לו לבלות זמן רב יותר עם הבת הקטינה. ביהמ"ש לא קיבל את המלצת העו"ס, בסוגייה, ודחה את טענות האם, נגד הרחבת זמני השהייה, לרבות בגלל מרחק (70 ק"מ) בין הבתים: "לא מצאתי לאמץ את המלצת העו"ס ולא לאפשר את חזרתה של הילדה ביום ראשון למסגרת החינוכית, כאשר המלצה זו מבוססת על הטענה, כי הדבר יגרום לעייפות וטרטור אצל הילדה, וזאת לנוכח האמור בדוח החינוכי אשר סותר לחלוטין את המלצת העו"ס שנחקרה בפני ביהמ"ש.".

בדרך כלל בתי המשפט אינם מתירים הסדרי ראיה הכוללים לינה, לפני שהילד מגיע לגיל שנתיים. כאשר אב, שהוקנו לו הסדרי ראיה לגבי בנו בן השנה, ביקש מביהמ"ש שיורה כי הסדרי ראיה אלה יכללו לינת לילה, ביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב סירב לשקול אפשרות זו עד אשר הילד יגיע לגיל שנתיים, בהסתמכו על הספר "לישון כמו תינוק".

עליך להגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ולהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין של ביהמ"ש למשפחה.

כן. עליך לפנות בבקשה לבית המשפט ולבקש שהעו"ס תנמק את ההמלצה שלה, וכן, לבקש להשיג עליה. בביהמ"ש העליון נקבע בעבר (2017) כי גם אם בימ"ש הסמיך עובדת סוציאלית להחליט בענייני הסדרי ראייה, עליה לנמק את החלטותיה בכתב ולא בקצרה, כך שבמידת הצורך – אם יבקש זאת אחד הצדדים – יוכל בית המשפט לדון בהחלטתה ובהשגות הצדדים עליה.

תלוי אם מדובר בהחלטה קצרת מועד או לא. בבימ"ש עליון נקבע בעבר בעניין דומה, שככלל, תפקידה של העובדת הסוציאלית הוא לסייע לבית המשפט ולחוות את עמדתה המקצועית, אולם תפקיד ההכרעה השיפוטית מסור מטבע הדברים לבית המשפט. נקבע שם כי כאשר מדובר בענייני שיגרה, שבהם דרושה החלטה מהירה, העובדת הסוציאלית תוכל להכריע, אבל , לעומת זאת, כאשר מדובר בשינוי הסדרי משמורת שנקבעו על-ידי בית המשפט, ראוי שהעו"ס תמליץ לביהמ"ש על דעתה בעניין אך כי ביהמ"ש הוא זה שיכריע, בסיוע של אנשי מקצוע (מומחה פסיכולוג וכיוב'). בתיק המדובר דובר בהחלטה לטווח קצר ולכן, שם נקבע כי היתה סמכות לעו"ס להכריע.