משמורת, הסדרי ראייה וקשר

ש: אני אב לקטין שמתגורר בישראל במשמורתה של אשתי לשעבר, אמו. אשתי לשעבר מסיתה את בני נגדי, כפי שעשתה בעבר עם ילדינו הבוגרים, המנוכרים אליי לחלוטין היום. אשתי לשעבר בקושי מאפשרת לי לראות את בני מדי פעם, כאשר אני מבקר בישראל, ואינה מוכנה לשמוע על אפשרות כי בני יבקר אותי בחו"ל. אני משוכנע שהוא עובר שטיפת מוח. איך באפשרותי לפעול, כדי לעצור זאת?

ת: באפשרותך להגיש תביעה לקיום זמני שהייה או זכויות ביקור בישראל בביהמ"ש, ולבקש כי עובד סוציאלי/פקיד סעד יתמנה ע"י ביהמ"ש, כדי לערוך תסקיר ולהגיש המלצותיו בעניין. הדבר יהיה כרוך בבירור הרקע/מערכות היחסים בתוך התא המשפחתי, לרבות יחסיהם של ילדיך הבוגרים עמך ועם אשתך לשעבר, והאופן בו הדבר משפיע על היחסים עם בנך הקטין. אם העו"ס/המומחה הממונה ע"י ביהמ"ש יעריך כי נמנעות ממך זכויות ביקור וכי הדבר עלול לגרום נזק לבנך, כלומר, שבנך הקטין סובל מניכור הורי, אזי העו"ס רשאית ליזום הליכים משפטיים בבקשה להכריז על בנך כ-"קטין נזקק" עפ"י חוק הנוער (טיפול והשגחה) משנת 1960. עם זאת, יודגש כי מדובר בצעד מרחיק לכת ושנוי במחלוקת, מפני שאם בימ"ש יכריז על בנך כעל "קטין נזקק" הוא מוסמך ליתן צו השגחה אשר יעביר את המשמורת על הקטין מאשתך לשעבר לשירותי הרווחה. או אז שירותי הרווחה יוכלו לקבוע היכן בנך הקטין יתגורר ואיזה טיפול הוא יקבל. הרעיון כאן הוא כי לספק לילד סביבה ניטראלית בה הוא יוכל לקבל ייעוץ פסיכולוגי לו הוא זקוק על מנת שהוא יוכל לבנות מחדש את מערכת היחסים שלו עם ההורה המנוכר, במקרה זה, אתה.

ש: אני אב גרוש שמתגורר בחו"ל. בני הקטין מתגורר עם אמו בישראל. הסכם הגירושין שנחתם בחו"ל לא התייחס לזכויות ביקור שלי בישראל. אשתי לשעבר אינה מסכימה לכך שבני יבקר אותי בחו"ל וכאשר אני מגיע לישראל לבקר אותו, היא אינה מאפשרת לי לראות אותו בתירוצים שונים. גם כאשר אני מצליח להתראות עם בני בישראל, אשתי לשעבר לא מאפשרת לי לצאת אתו מחוץ לבית ובקושי מאפשרת לנו להיות יחד לבד, כשהיא צופה עלינו כל הזמן מקצה הסלון, ומפריעה לנו כל הזמן. היא גם שוהה בחדר של בני, במהלך שיחות זום שלנו. מה באפשרותי לעשות?

ת: עליך להגיש תביעה לקיום זמני שהות עם בנך הקטין בישראל ובחו"ל בבימ"ש למשפחה בישראל, לרבות תקשורת ווירטואלית ולבקש להורות לאם, לא להיות נוכחת בשיחות שלכם. כמו כן, באפשרותך לבקש מביהמ"ש, להסמיך עו"ס לסדרי דין, כדי לערוך תסקיר ולהגיש המלצות בעניין. ככלל, ביהמ"ש מכיר בחשיבות ובזכותו של ילד לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו, למען טובתו ורווחתו.

ש: מה ניתן לעשות נגד בעל לשעבר, שמונע חידוש דרכון של הבן הקטין מטעמי נקמנות?

ת: במקרה זה ניתן לפנות לבימ"ש בבקשה להורות למשרד הפנים, להנפיק דרכון עבור הקטין. ההליך יינקט נגד הבעל לשעבר ונגד משרד הפנים. אם לאחר שמיעת עמדתם של הצדדים, ישתכנע בימ"ש כי אין הצדקה להגבלת חופש תנועתו של הקטין, כי אז ביהמ"ש מוסמך להורות למשרד הפנים להנפיק דרכון לקטין, למרות התנגדותו של אביו לכך.

כן! ניתן לפנות אל ביהמ"ש למשפחה במסגרת תביעה לקביעת הסדרי ראייה בין סב וסבתא לנכדים. הגשת התביעה יכולה להיעשות גם אילו אבי הנכדים היה בחיים. בימ"ש ימנה פקיד/ת סעד לצורך הכנת תסקיר עם המלצות בענין הסדרי הראיה. הזכות של סבים וסבתות אינה אוטומטית ואינה מוסדרת באמצעות הוראה ברורה בחוק. לפיכך, כדי להביא להכה בה ולהגשמתה, קיים הכרח להגיש תביעה.

כן! עם זאת, סבים וסבתות ייאלצו להגיש תביעה לקביעת הסדרי ראיה, אם כלתם לשעבר, אשר לה נתונה המשמורת על הנכדים, מסרבת להרשות להם להיפגש עם הנכדים, או מתעקשת להיות נוכחת בפגישות ביניהם, או מציבה תנאים מגבילים בלתי סבירים אחרים. בית המשפט יכול לקבוע הסדרי ראיה ואת אופן מימושם של הסדרי הראיה.

כן! בית משפט לענייני משפחה בתל אביב קבע שאם משמורנית תיקנס ב – 1,500 ש"ח, בכל פעם שהיא תמנע מאביו של הקטין לממש את זכויות הביקור שלו. האב, שנפסקו לטובתו זכויות ביקור בפסק דין של בית משפט, עתר לאכיפתן, והגיש בקשה על פי פקודת בזיון בית המשפט, לאחר שהאם הפריעה באופן עקבי לביצועם התקין של הסדרי הראיה, במשך למעלה משלוש שנים, ואיפשרה לאב לראות את ילדיו בתקופה זו פעמים ספורות בלבד.

כאשר מתברר להורה שאינו משמורן המתגורר בחו"ל, שההורה המשמורן אינו מאפשר לו לראות את ילדו הקטין, הוא יכול להגיש עתירה בעניין הפרת זכויות הביקור שלו, לרשות המרכזית בארה"ב, על פי אמנת האג בעניין ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים – 1980, שישראל וארה"ב כפופות לה. כמו כן, הוא יכול להגיש בבית משפט לענייני משפחה בישראל, תביעה לאכיפת הסדרי הראיה.

כן! אם הורה משמורן מפריע, או מתערב או מסכל את זכותו של ההורה הלא משמורן לבלות את הסדרי הראייה עם הקטין כראות עיניו, רשאי ההורה הלא משמורן לפנות לביהמ"ש למשפחה בבקשה למתן הוראות לגבי הסדרי הראייה. ביהמ"ש יצווה על פקיד/ת סעד לבחון את העניין ולהגיש תסקיר לביהמ"ש עם המלצות. בדרך כלל, ביהמ"ש יאמץ את המלצות הגורם המקצועי וינחה את הצדדים לפעול בהתאם.