משמורת, הסדרי ראייה וקשר

מדובר בעניין סבוך ביותר. הורים המתגוררים או המעוניינים להתגורר במדינות שונות יכולים אמנם להסכים על משמורת משותפת על ילדיהם הקטינים, כך שהילדים יתגוררו לסירוגין במדינות שונות, ולאשר הסכם שכזה בבית המשפט. אולם, בפועל, אם אחד ההורים יחליט שלא לכבד הסכם מעין זה, אזי להורה האחר יהיה קשה מאוד לכפות את תנאי ההסכם על ההורה המתגורר במדינה אחרת.

שאלת המפתח כאן הינה מהי התקופה בה יכול קטין להתגורר עם ההורה האחר בחו"ל מבלי שמדינה זו תהפוך למקום המגורים הרגיל שלו. כאשר קטין משתלב במדינה זרה, אזי אפילו נקיטת הליכים משפטיים עפ"י אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים משנת 1980, לעניין החלת זכויות משמורת או הסדרי ראייה, על פי הסכם שיאושר ע"י בימ"ש, עלולים להיכשל. זאת, מפני שהקטין עשוי להשתלב, עד אז במדינה הזרה, וההורה אשר אינו מכבד את ההסכם עשוי לטעון, כי מדינת המקור (ממנה הורחק הקטין), אינה מהווה יותר את המדינה בה מצוי מקום מגוריו הרגיל של

כן. ביהמ"ש משתדל לפגוע כמה שפחות בזכותו של הקטין לקיים קשר עם הורהו הנשאר בארץ.

בימ"ש מוסמך לקבוע הסדר ראייה חדש בין הקטין להורה שנותר בישראל, אשר יתווה את תכיפות הקשר ואמצעי הקשר, ובכלל זה לנקוב במי מבין ההורים ישא בהוצאות קיום הקשר כנ"ל.

לכן, כאשר ביהמ"ש מתיר הגירת קטין לחו"ל (לזמן קצר או לאורך זמן) הוא יכול להתנות את המעבר לחו"ל במתן ערבויות להבטחת קיום החלטותיו. למשל, כאשר ניתן צו קיום זכויות ביקור (להסדרי ראייה) הוא יוכל להיות מותנה בתנאים דלקמן:

• דרישה להפקדת כתב עירבון או ערובה (סכום כספי).
• השגת הכרה בצו להסדרי ראייה ע"י בית משפט במדינת ההגירה בחו"ל במסגרת "צו מראה" או בצו מקביל ביחס לזכויות הביקור בעניין הקטין או ביחס לחינוכו. כמו כן, ניתן לקבוע כי ברגע שהתנאי הנדרש ממולא, ניתן יהיה לשחרר את העירבון/הערובה הכספית ולהחזירה למפקיד.
• התחייבות אישית (קרי, הבטחה בצורת תצהיר לביהמ"ש אותה ניתן לממש) למשל: לאפשר קיום הסדרי ראייה להורה הנותר בישראל, אולם בדרך כלל הסכמים מאושרים ע"י נוטריון וכן "צווי מראה" הינם יעילים ואכיפים יותר מהתחייבות מסוג זה.

הורה החושד כי בכוונת הורהו האחר של ילדו הקטין לחטוף אותו, צריך לשים לב למועד פקיעת דרכונו של הקטין. זאת ביתר שאת כאשר לקטין מספר אזרחויות. לכל קונסוליה אופן התנהלות שונה ביחס להנפקת/חידוש/הארכת דרכונים ועל ההורה המודאג לבדוק הבדלי מדיניות אלה. צעד זהירות נוסף, בו יכול לנקוט הורה מודאג הוא לדאוג כי יימצא ברשותו העתק צילומי של העמוד הרלוונטי בדרכונו של הקטין או של העמוד הרלוונטי בדרכונו של ההורה האחר בו שמו של הילד מופיע או לציין לעצמו את מספרי הדרכונים הנ"ל.

מומלץ כי יהיו בידי הורה בכל עת תצלומים עדכניים של ילדיו יחד עם פרטים מזהים כגון גובה וסימנים מיוחדים, לשימוש במקרה של אירוע חטיפה בו תיאורים חיצוניים, מעין אלו, הינם חיוניים ביותר.

כן! ככלל, עקרון טובת הילד, וזכות ילד להשמיע ,ולהביע רצונו, מעוגנים ומוגנים  ע"י האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד (1989), אשר חלה ומחייבת בישראל. ברוח האמנה הנ"ל, נוסף לתקנות סדר הדין האזרחי, פרק שמתייחס להשתתפות ילדים, אשר כולל אפשרות של שמיעה ישירה והתרשמות בלתי תלוייה, מקטינים, ע"י בית המשפט, בעזרת עובד/ת סוציאלי/ת מיחידת הסיוע, או באופן ישיר ע"י השופט הדן בתיק.

כן! הפסיקה מכירה בזכות קטין, כזכות עצמאית, אשר אינה פחותה מזכויות הוריו. זכויות קטינים מוכרות במשפט הישראלי, מעוגנות ומוגנות  ע"י האמנה  הבינלאומית בדבר זכויות הילד (1989), אשר חלה על ישראל. בית המשפט גם מוסמך ורשאי לשמוע את הקטין, באופן ישיר או עקיף, (באמצעות עובד סוציאלי), וגם למנות מומחה שיבדוק את טובתו של הקטין, ביחס לסוגיות המשמורת וההגירה, וייתן המלצות אשר תוגשנה לבית המשפט, בחוות דעת.

במקרה בו קיימות ראיות לכך שהורה לא משמורן המתגורר בחו"ל, מתכוון שלא להחזיר קטין בתום הסדרי ראייה מוסכמים, רשאי ההורה המשמורן בישראל לבקש צו זמני ו/או קבוע מבימ"ש שיעכב את יציאתו של הקטין מן הארץ, ובמסגרת התביעה לבקש מביהמ"ש, כי יתנה את יציאתו של הקטין מהארץ, בכך שאביו יתן ערבויות כספיות להבטחת שובו של הקטין. הרעיון הגלום מאחורי העניין, הוא כי ההורה המשמורן המתגורר בישראל יוכל לממש את הערבויות, באופן עצמאי או בהוראת ביהמ"ש, במידה וההורה שאינו משמורן לא ישיב את הקטין לישראל בזמן. הערבויות ישמשו לכסות את עלויותיו של ההורה המשמורן להחזרת הקטין לישראל, ובכללן, הוצאות נסיעה והוצאות משפטיות בחו"ל, או יהוו פיצוי מוסכם.

באפשרותך להגיש תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה באזור מגורייך, בשם הילדים, מכוח היותך אמם והאפוטרופוס הטבעי שלהם, ולבקש כי המשמורת בקטינים תועבר לידייך.

באופן זה, אם תתקבל התביעה, יהיו הילדים רשאים להמשיך ולהתגורר עמך.

באפשרותך כמו כן, להגיש בקשה למשמורת זמנית, או לעתור למתן צו מניעה שיאסור את העתקת מגוריהם של הקטינים, עם אביהם, וזאת, עד להכרעה בעניין המשמורת.

על פי החוק בישראל, ילדים אינם מחוייבים לתנאי הסכם שנערך בין הוריהם ביחס אליהם, בהיותם ישויות משפטיות עצמאיות, עם זכויות משלהם, והוריהם אינם יכולים לפגוע בזכויות הללו, כאפוטרופוסים הטבעיים שלהם.

חשוב לציין שהחלטה בסוגיית משמורת, גם אם היא נושאת כותרת של "פסק דין", לעולם אינה סופית, לנוכח הצרכים המשתנים של הילדים, והשינויים בנסיבות החיים האישיים של הוריהם.

הילדים יוכלו לבטא את עמדתם ואת התנגדותם לעבור ולהתגורר עם אביהם, במהלך ההליכים המשפטיים שיתנהלו בבית המשפט, ויכללו לרוב מינוי של אנשי מקצוע (פקיד סעד, פסיכולוג וכיוב') להכנת תסקירים, חוות דעת והגשת המלצות בעניין מסוגלות הורית, משמורת, והסדרי ראייה.

אמנם עקרון העל, על פיו יכריע ביהמ"ש, בסוגיית המשמורת, יהיה טובת הילדים, אולם, במכלול השיקולים יינתן משקל גם לרצונם של הילדים, בהתחשב במידת בשלותם הרגשית, בעיקר ביחס לבן ה-12, ואולי גם ביחס לבן ה-9, כפי שנהוג ביחס לילדים בסביבות גיל 10 ומעלה, ובהתחשב בכך שקביעת המשמורת של הילדים, הינה החלטה המשפיעה באופן מהותי על גורלם.

עקרונית כן. זאת בתנאי ששתי המדינות המעורבות מחויבות לאמנת האג ("מדינות מתקשרות") וכי בפועל בעת "המעבר" לחו"ל, הפעלת כהורה את "זכויות המשמורת" שלך ביחס לילדך הקטין, כלומר, נהגת בדרך של אחריות הורית, כלפי הקטין, בהתאם לקבוע בחוק, במדינה בה אתה נמצא (בישראל- חוק הכשרות והאפוטרופסות משנת 1962) וממנה הורחק הילד.

עלייך להגיש תביעה לאכיפת זכויות הביקור שלך בקנדה. שם, מכיוון שאין מדובר במקרה חטיפה, הרי שאין בהוראות אמנת האג בכדי לסייע לך בהבטחת זכויות הביקור שלך, וזאת למרות שישראל וקנדה הינן מדינות מתקשרות המחוייבות לאמנת האג.

מימון כרטיסי טיסה הביתה, תשלום עבור והשכרת דירה או דאגה למדור והוצאות כספיות של האם והילדים, תשלום דמי מזונות עבור הילדים ואף תשלום סכום כספי משמעותי נוסף.