משמורת, הסדרי ראייה וקשר

כן! כאשר לאב נתונה המשמורת על ילדיו, והאם מכורה לסמים, אין ספק שהילדים נמצאים ברמת סיכון גבוהה, וכתוצאה ממפגשים עם אמם, עלול להיגרם להם נזק נפשי בלתי הפיך. כאשר נגרם נזק – או כאשר קרוב לוודאי שייגרם נזק בעתיד – ההורה המשמורן יכול להגיש תביעה לביהמ"ש, לביטול זכויות הביקור של ההורה שאיננו משמורן, או להגבלתן. אם מוגשת תביעה כזאת, ביהמ"ש ימנה מומחה (עובד סוציאלי), כדי שיכין דו"ח וייתן המלצות בשאלה, האם יש לבטל את זכויות הביקור, או להפחית אותן, עד שהאם תיגמל מהתמכרותה לסמים. ביהמ"ש גם עשוי לתת הוראות בדבר עריכת מעקב אחר תהליך השיקום של האם, ויוזמן תסקיר משלים. זכויות הביקור, אם תימשכנה או תחודשנה, סביר להניח שתתקיימנה ב"מרכז קשר" מיוחד, שבו יהיה פיקוח של עובד סוציאלי על הפגישות.

אב שאיבד את זכותו לראות את ילדיו, בגלל התמכרות לאלכוהול, אך רואה את עצמו עתה, כמי שנגמל מהתמכרותו, יכול לעתור לחידוש הסדרי הראיה. ביהמ"ש ימנה מומחה, שיתבקש להכין דו"ח בעניין סיכויי השיקום של האב ובעניין קצב ההתקדמות שלו, ייתן את המלצותיו, ויציע תוכנית לבניה מחדש של מערכת היחסים של האב עם ילדיו. לנוכח ניסיונות העבר הכושלים של האב להיגמל מאלכוהול, ביהמ"ש יורה, ככל הנראה, כי הסדרי הראיה, אם יונהגו מחדש, ייערכו תחילה, ב"מרכז קשר" מיוחד, שבו יהיה פיקוח של עובד סוציאלי על הפגישות, הילדים לא יהיו בסכנה, ויהיה מעקב אחר התקדמות בניית הקשר עם הילדים.

כן! לפי פסיקת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אשר דן בצו הגנה לקטין אשר הוטרד מינית על ידי סבו מצד אביו, בעת ששהה בביתו של האחרון, במסגרת שהייתו אצל אביו בסוף השבוע. ביהמ"ש נתן צו מניעה נגד האב והסב, אשר אסר עליהם להטריד את הילד בצורה כלשהי ובמקום כלשהו. על מנת להבטיח ביצוע החלטה זאת, ביהמ"ש הקפיא את זכויות הביקור במהלך סופי שבוע.

במקרים שבהם קיימת סכנה כלשהי לשלום ילדים, מצד ההורה שאינו ההורה המשמורן, ניתן עפ"י החלטת ביהמ"ש והמלצת פקידת סעד, לקיים מפגשים בין הילדים להורה במרכזי קשר . מרכזי קשר מצויים ליד המחלקה לשירותים חברתיים בכל עיר, כאשר הפיקוח על המפגשים מתבצע ע"י עובדים סוציאליים, שמופקדים על מניעת סיכון לילדים ויחד עם זאת מאפשרים את קיום הסדרי הראיה.

כן! ההורה המשמורן יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את הסדרי הראיה, באופן שתבוטל הלינה של ילדם של בני הזוג בביתו של ההורה שאינו משמורן. כמו כן, אם הדבר נחוץ, ההורה המשמורן יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לשנות את הסדרי הראיה, באופן שיבוטלו פגישות של ההורה שאינו משמורן עם ילדם של בני הזוג, המתקיימות ללא פיקוח של גורם טיפולי מוסמך. ברור שיהיה צורך להציג ראיות, שיהיה בהן כדי להוכיח כי ההורה שאינו משמורן הוא חולה נפש, וכי הקטין עלול להימצא בסכנה אם הסדרי הראיה הנוכחיים לא ישונו.

אפשר שכן. מספר רשויות מקומיות דורשות מהורים לחתום על הסכמה בעניין תנאי הפגישות, שיתקיימו בין ההורה שאיננו משמורן לבין הילד, במרכזי הקשר המיוחדים שלהן. לעתים, התנאים נוגעים לדייקנות, למשל. ההסכמה עשויה להכיל סעיף, שלפיו אם הורה מגיע באיחור של למעלה מ – 20 דקות, בלי הודעה מוקדמת, הפגישה תבוטל. יתר על כן, ההסכמה עשויה להכיל תנאי, שלפיו למרכז הקשר נתונה הזכות לדחות או לבטל פגישה, אם ההורה איננו מקיים את תנאי ההסכם שנחתם איתו, בעניין זה.

כן! רשויות מקומיות מסויימות דורשות מהורה לא משמורן לחתום על הסכמה בעניין כללי ההתנהגות ההסדרים החלים על הסדרי הראיה המקויימים במרכזי הקשר שבתחום שיפוטן. ההסדרים מבוצעים באופן קפדני, כדי למנוע או להפחית למינימום מגע/חיכוך בין הורים מסוכסכים בתוך מרכז הקשר. כמו כן, יש פיקוח מקצועי על הפגישות. לדוגמא, הורה משמורן עשוי להידרש להתחייב שלא להיכנס לתוך מרכז הקשר. הורה שאינו משמורן, אשר בא להיפגש עם ילדו במרכז הקשר, עשוי להידרש לחתום על התחייבות בכתב, שלא להכניס כלי נשק לתוך מרכז הקשר, להתנהג בצורה מכובדת, ולהימנע מעימותים עם ההורה האחר ו/או עם הצוות במרכז הקשר. הורה שאינו פועל על פי הכללים, לא יורשה להיפגש עם ילדו במרכז הקשר.

ייתכן שכן. הדבר תלוי בתנאים שנקבעו ע"י העובדים הסוציאליים ברשות המקומית, אשר תחת פיקוחם מתנהל מרכז הקשר. הפגישות נועדו לאפשר לילדים להיפגש עם ההורה שאינו משמורן, אך יש רשויות מקומיות שמתירות גם לבני משפחה אחרים להיות נוכחים בפגישות, אם ניתנה רשות מיוחדת מראש.

כן. ביהמ"ש משתדל לפגוע כמה שפחות בזכותו של הקטין לקיים קשר עם הורהו הנשאר בארץ.

בימ"ש מוסמך לקבוע הסדר ראייה חדש בין הקטין להורה שנותר בישראל, אשר יתווה את תכיפות הקשר ואמצעי הקשר, ובכלל זה לנקוב במי מבין ההורים ישא בהוצאות קיום הקשר כנ"ל.

לכן, כאשר ביהמ"ש מתיר הגירת קטין לחו"ל (לזמן קצר או לאורך זמן) הוא יכול להתנות את המעבר לחו"ל במתן ערבויות להבטחת קיום החלטותיו. למשל, כאשר ניתן צו קיום זכויות ביקור (להסדרי ראייה) הוא יוכל להיות מותנה בתנאים דלקמן:

• דרישה להפקדת כתב עירבון או ערובה (סכום כספי).
• השגת הכרה בצו להסדרי ראייה ע"י בית משפט במדינת ההגירה בחו"ל במסגרת "צו מראה" או בצו מקביל ביחס לזכויות הביקור בעניין הקטין או ביחס לחינוכו. כמו כן, ניתן לקבוע כי ברגע שהתנאי הנדרש ממולא, ניתן יהיה לשחרר את העירבון/הערובה הכספית ולהחזירה למפקיד.
• התחייבות אישית (קרי, הבטחה בצורת תצהיר לביהמ"ש אותה ניתן לממש) למשל: לאפשר קיום הסדרי ראייה להורה הנותר בישראל, אולם בדרך כלל הסכמים מאושרים ע"י נוטריון וכן "צווי מראה" הינם יעילים ואכיפים יותר מהתחייבות מסוג זה.

עליכם לפנות באופן מיידי לבית המשפט למשפחה, באזור מגוריו של הנכד, בבקשה ליישוב סכסוך. אם הליך יישוב הסכסוך ייכשל תהיו רשאים להגיש תביעה לקביעת הסדרי שהייה עם הנכד. לעומת זאת, כאשר מדובר בעניין דחוף, ישנה גם אפשרות להגיש בקשה דחופה, במסגרת תיק יישוב הסכסוך להסדרי ראייה עם הנכד. משרדנו מטפל במקרים כאלה.