משמורת, הסדרי ראייה וקשר

בהנחה והאם מעוניינת להישאר נשואה לבעלה הנוכחי, באפשרותה לערער על החלטת בית הדין השרעי להעניק את המשמורת על הקטינה למשפחת האב המנוח. במידה והאם הפסידה/תפסיד בערעור לבית הדין השרעי לערעורים, אפשרות אחרת העומדת בפניה היא להגיש תביעה להרחבת הסדרי ראייה.

בחודש יולי 2005, בג"צ דחה עתירה של אם מוסלמית וסירב להתערב בקביעותיו של בית הדין השרעי לערעורים אשר קבע כי משמורת הקטינה בת השבע תהא בידי משפחת בעלה המנוח, מכיוון שבעלה החדש של האם מסכן בהתנהגותו את בטחונה של הילדה, אם תתגורר יחד עמו ועם אמה ביחידה המשפחתית החדשה. ברם, בג"צ הורה כי התיק יוחזר לבית הדין השרעי לערעורים לדיון בהרחבת הסדרי הראייה של האם העותרת עם הקטינה.

באפשרותו של ההורה הלא משמורן להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה,  ולבקש כי המשמורת בקטינים תעבור מן ההורה המשמורן אליו. בית המשפט על פי רוב ימנה פקיד/ת סעד ו/או פסיכולוג ילדים מומחה, לחקור את המצב, להכין חוות דעת מקצועית ולהגיש המלצות. מצבם הרגשי של הקטינים ייבחן ובית המשפט יכריע בעניין בהתחשב בטובת הילדים. בהיותם בגיל ההתבגרות, בית המשפט גם יתחשב בדעתם וברצונם של הילדים למרות שכאמור, העיקרון העליון על פיו מכריע בית המשפט הינו טובת הילדים, ולא רק על פי רצונם הסובייקטיבי.

משמורת (אחזקת ילדים) והסדרי ראייה (זמני שהייה) משתנים בין מצב משפחתי אחד למשנהו ויכולים להיות מותאמים לכל משפחה. ההורים רשאים להסיר ביניהם עם מי ילדם המשותף יתגורר ובאיזו תדירות ההורה האחר ייפגש עמו והיכן. ההורים יכולים לערוך ביניהם הסכם בכתב שיפרט את הסכמותיהם, ולפנות לבית המשפט לאישור ההסכם. במידה ואין הסכמה בין ההורים, כל אחד מהם, רשאי להגיש תביעת משמורת, ובית המשפט יתבקש להכריע בסוגייה.

על פי רוב, המשמורת תוענק להורה אחד וההורה השני יקבל זכויות ביקור (או הסדרי ראייה). ההורה שעמו הילד יתגורר נקרא "הורה משמורן" וההורה האחר הינו "הורה לא משמורן".  לעיתים תיקבע משמורת משותפת לשני ההורים.

כאשר בימ"ש בא להחליט האם להתיר הגירת קטין לחו"ל הוא יפעיל את "עקרון טובת הילד", כלומר מהו הפתרון השפיר ביותר עבור הילד. ביהמ"ש יחיל את עקרון טובת הילד גם אם יש בו כדי לפגוע בזכויות ההורה הנשאר בישראל.

מתוך סקירת וניתוח הגורמים בהם התחשב ביהמ"ש במסגרת החלטותיו לאורך השנים אם להתיר או לא הגירת קטין בולטים הגורמים המשפיעים הבאים:

• סיבות או מניעים להגירה.
• הסבירות או ההצדקה להגירה.
• מסוגלות הורית של כל אחד מהוריו של הקטין המדובר.
• מידת הנזק הרגשי הצפויה לקטין כתוצאה מההגירה והניתוק מההורה האחר.
• גיל הקטין- אם ההורה מגיש התביעה היא האם והילד צעיר מגיל שש, סיכוייה לקבל היתר גבוהים, אם הקטין מבוגר מגיל 10, בימ"ש בישראל יתחשב בדעתו ואולי אף במקרה בו הקטין מעט צעיר יותר.
• מידת היציבות של היחידה המשפחתית החדשה בחו"ל.
• מערכת היחסים בין בן הזוג החדש של ההורה המבקש לבין הקטין (נדרשת איכות קשר שאינה ירודה מחד, אך גם לא קרובה מדי כך שתאיים על הקשר עם ההורה הביולוגי הנשאר).
• השלכות אי מתן היתר הגירה על היחידה המשפחתית החדשה.
• נכונות/מסוגלות ההורה, המבקש להגר, לשמור על קשר עם ההורה הנותר מאחור ולהכיר בתפקיד ההורי שלו ובזכויות הנובעות מכך ובחשיבות קיום הקשר בין ההורה הנותר מאחור לבין הקטין. לבדיקת הנושא יבחן ביהמ"ש את הרקע של ההורה המבקש. עבר "חיובי" יגביר את הסיכוי למתן היתר ואילו דוגמאות מן העבר שיעידו על ההיפך (כלומר, יחס שלילי כלפי ההורה האחר) יפגעו מאוד בסיכויי המבקש לקבל היתר להגירת הקטין.
• הסדר הראייה המוצע והיכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הקטין לבין ההורה הנותר מאחור (נלקחים בחשבון מדדים כגון: מרחק מדינת ההגירה, מצב כלכלי של הצדדים וכיוב').
• זכויות הילד- הפסיקה הישראלית מכירה כיום בזכותו הבסיסית של קטין להכיר ולפתח מערכת יחסים משמעותית עם הוריו, וכי הדבר חיוני ליציבותו ורווחתו הרגשית והתפתחותו התקינה של הקטין.
• עמדתו של הקטין- בימ"ש מתחשב בדעתו של קטין בן עשר (לעיתים אף מעט צעיר יותר) בכפוף למידת בגרותו ויכולת ההבנה שלו.
• גורמים סביבתיים- נבחנת השפעת הגירתו של הקטין ביחס למשפחתו המורחבת בישראל וגם לגבי תחומים כגון- ביה"ס, חיי חברה, חברים, שפה, אחים נוספים (המצויים במשמורת אחרת). כך, ככל שהקטין פיתח קשר חזק יותר לסביבתו בישראל כך תקטן נטיית ביהמ"ש לנתק אותו ממנה.
• גורמים מיוחדים- השפעת ההגירה על הקטין נבדקת ביתר דקדקנות, כאשר למשל, לקטין ישנן בעיות רפואיות חריגות או הפרעות קשב/למידה מיוחדות.
• דרכים להבטחת קיום זכויות ביקור בפועל- לעיתים קרובות נדרש ההורה המבקש להגר להמציא ערבויות כספיות כתנאי מקדים לקבלת היתר הגירה עבור הקטין מביהמ"ש. זאת, לנוכח קשיי אכיפה של זכויות הביקור הנ"ל בחו"ל, מפני שבמדינות שונות חלים כללים משפטיים שונים ביחס לתיקי הגירת קטינים, בייחוד באנגליה ובארה"ב.

כן! ככלל, קיימת העדפה בחוק או הפליה לטובה של אם הקטינים על פני האב, וזאת עד הגיע הקטינים לגיל 6. מגיל 6 ואילך נבחנים כישוריו ומסוגלותו ההורית של האב לעומת אמם ושל הקטינים, וכן נבחנת "טובת הקטינים", וזאת באמצעות אנשי מקצוע, אשר משמשים ככלי עזר בידי ביהמ"ש. אם אב רוצה לזכות במשמורת על ילדיו, לאחר שקודם לכן המשמורת הוענקה, עפ"י הסכם או פסק דין, לאמם של הקטינים, עליו להגיש תביעה להחזקת הילדים.

כן! אם משמורנית, אשר רוצה לצאת לביקור בחו"ל עם ילדה הקטין זקוקה להסכמת אביו של הקטין ליציאת הקטין לחו"ל. לעומת זאת בהעדר הסכמה מצד האב, תיאלץ אמו של הקטין לפנות לביהמ"ש בבקשה לקבל היתר ליציאת הקטין לחו"ל. ביהמ"ש מוסמך לתת היתר ליציאת הקטין לחו"ל, למרות התנגדות האב.

אם הסכם הגירושין התייחס למגורי קבע בחו"ל, של האם והקטין, ואם ההסכם כלל אופציה של חזרה לישראל, ע"י העתקת מגורי הקטין מחו"ל לישראל, אזי החזרת הקטין לישראל לא תיחשב כמעשה חטיפה. לעומת זאת, אם הסכם הגירושין, איפשר את הגירת הקטין לחו"ל, אך שתק לגבי אפשרות החזרתו לישראל, אזי העברת הקטין לישראל, באופן חד צדדי עלולה להיחשב כמעשה חטיפה.

באפשרותך להגיש תביעת משמורת בבית המשפט לענייני משפחה באזור מגורייך, בשם הילדים, מכוח היותך אמם והאפוטרופוס הטבעי שלהם, ולבקש כי המשמורת בקטינים תועבר לידייך.

באופן זה, אם תתקבל התביעה, יהיו הילדים רשאים להמשיך ולהתגורר עמך.

באפשרותך כמו כן, להגיש בקשה למשמורת זמנית, או לעתור למתן צו מניעה שיאסור את העתקת מגוריהם של הקטינים, עם אביהם, וזאת, עד להכרעה בעניין המשמורת.

על פי החוק בישראל, ילדים אינם מחוייבים לתנאי הסכם שנערך בין הוריהם ביחס אליהם, בהיותם ישויות משפטיות עצמאיות, עם זכויות משלהם, והוריהם אינם יכולים לפגוע בזכויות הללו, כאפוטרופוסים הטבעיים שלהם.

חשוב לציין שהחלטה בסוגיית משמורת, גם אם היא נושאת כותרת של "פסק דין", לעולם אינה סופית, לנוכח הצרכים המשתנים של הילדים, והשינויים בנסיבות החיים האישיים של הוריהם.

הילדים יוכלו לבטא את עמדתם ואת התנגדותם לעבור ולהתגורר עם אביהם, במהלך ההליכים המשפטיים שיתנהלו בבית המשפט, ויכללו לרוב מינוי של אנשי מקצוע (פקיד סעד, פסיכולוג וכיוב') להכנת תסקירים, חוות דעת והגשת המלצות בעניין מסוגלות הורית, משמורת, והסדרי ראייה.

אמנם עקרון העל, על פיו יכריע ביהמ"ש, בסוגיית המשמורת, יהיה טובת הילדים, אולם, במכלול השיקולים יינתן משקל גם לרצונם של הילדים, בהתחשב במידת בשלותם הרגשית, בעיקר ביחס לבן ה-12, ואולי גם ביחס לבן ה-9, כפי שנהוג ביחס לילדים בסביבות גיל 10 ומעלה, ובהתחשב בכך שקביעת המשמורת של הילדים, הינה החלטה המשפיעה באופן מהותי על גורלם.

לא כל עוד מתנהלים הליכים משפטיים בישראל. פסק דין חייב להיות סופי ובלתי ניתן לערעור לפני שבימ"ש באנגליה יכיר בו באמצעות מתן "צו מראה", ויעניק לך צו משמורת.

עלייך לבקש מביהמ"ש להורות על עיכוב יציאתם של הילדים מישראל וכן לבקש כי אשתך תפקיד את דרכוניהם של הקטינים במשמורת ביהמ"ש.