אפוטרופסות

ש: האם בימ"ש עשוי "להעניש" הורה, אשר ללא סיבה מוצדקת סירב לשתף פעולה עם ההורה האחר להנפקת דרכון ישראלי עבור ילדם הקטין?

ת:  כן! בימ"ש בישראל מוסמך לנקוט בפעולת "ענישה" נגד הורה שסירב לשתף פעולה להנפקת דרכון ישראלי, עבור ילדו הקטין, ללא הצדקה ולהטיל עליו לשאת בהוצאות המשפט.  לדוגמא, במקרה מעין זה, לאחר שביהמ"ש למשפחה בתל- אביב דן בעמדות הצדדים והובאו בפניו ראיות רלוונטיות, קבע כי לאב לא היו סיבות מבוססות להתנגדותו לכך שיונפק דרכון ישראלי חדש, וכי אם האב יסיר את התנגדותו ויסכים להנפקה, לא יוטלו עליו הוצאות. האב סירב להצעת ביהמ"ש, ובימ"ש הורה למשרד הפנים להנפיק לילד דרכון והטיל על האב הוצאות בימ"ש לתשלום עבור הוצאותיה של האם בהבאת העניין בפני ביהמ"ש.

ש: מה ניתן לעשות נגד בעל לשעבר, שמונע חידוש דרכון של הבן הקטין מטעמי נקמנות?

ת: במקרה זה ניתן לפנות לבימ"ש בבקשה להורות למשרד הפנים, להנפיק דרכון עבור הקטין. ההליך יינקט נגד הבעל לשעבר ונגד משרד הפנים. אם לאחר שמיעת עמדתם של הצדדים, ישתכנע בימ"ש כי אין הצדקה להגבלת חופש תנועתו של הקטין, כי אז ביהמ"ש מוסמך להורות למשרד הפנים להנפיק דרכון לקטין, למרות התנגדותו של אביו לכך.

ש: אני מתגורר עם אשתי הישראלית באנגליה. היא מעוניינת לבקר בישראל עם ילדינו הקטינים לחופשה. איני רוצה שהיא תיעדר זמן רב מדי. האם נדרשת הסכמתי במקרה זה?

ת: לא, כל עוד היא לא נעדרת מאנגליה יותר מחודש. החוק האנגלי בדרך כלל מתיר להורה להוציא את ילדיו הקטינים מהמדינה באופן זמני עד לתקופה של חודש ימים, ללא הסכמה של ההורה האחר, למרות שכאשר מדובר בבני זוג נשואים יש להם אחריות הורית שווה ומשותפת ביחס לילדיהם. לכן, עליך לוודא שבכרטיסי הטיסה שלה נקוב תאריך חזרה בטווח של חודש. אם היא שוהה מעל לחודש בישראל, ללא הסכמתך, אזי מתקיימת כאן, לכאורה, "אי החזרה" עפ"י אמנת האג, אשר מאפשרת לך לנקוט בהליכים נגדה, עפ"י האמנה להחזרה מיידית של הילדים לאנגליה מישראל.

ש: האם יינתן צו הורות פסיקתי לאישה, שבעלה הביא לעולם ילד מתרומת ביצית באמצעות פונדקאות?

ת: כן. בפסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בראשון ציון, (תמ"ש 58601-05-23), ניתן ביום 08/12/2024, צו הורות פסיקתי לבקשת בני זוג נשואים, בגילאי 58 ו-61. הקטין נולד בעקבות הליך פונדקאות, שהם ביצעו בגאורגיה. ההפרייה בוצעה מזרעו של המבקש ומתרומת ביצית, דהיינו, בן הזוג הינו אביו הביולוגי של הקטין ואילו אשתו איננה בעלת קשר גנטי לקטין. למרות זאת ניתן צו הורות פסיקתי, ביחס לבת הזוג הנשואה שלו. ביהמ"ש קבע כי: "הסדרת מעמד המבקשת תסדיר גם את הזכויות המשפטיות של הקטין כלפי המבקשת כאמו, וזו טובתו.".

על טענות ההגנה לעניין זה, להתרכז בעקרון טובת הילד ובהיותו של אפשרות האימוץ, כלי למימושו, וכן יש לטעון כי החזרתו של הקטין אל אמו הביולוגית, בשלב זה, תגרום לנזק נפשי, וזאת בשל ניתוק הקטין ממי שמהווים את מגדליו העיקריים. בתיק אימוץ,
משנות ה- 90, שהגיע לבית המשפט העליון, בשלב הערעור, הוגשה חוות דעת מומחה אשר דנה בהשלכות האפשריות של העברת קטין להוריו הביולוגיים והתייחסה למונחים כגון: "נזק עמוק" וכן "נזק בלתי הפיך" בהתייחס לקטין רך בשנים.
חוות הדעת ציינה כי הנזק שייגרם בניתוקו של הקטין ממי שהוא מזהה כהוריו יהא עמוק ביותר ובלתי הפיך. נזקים כגון אלו מתפתחים בהמשך להפרעות נפשיות קשות כגון: הפרעות פסיכוטיות וכן הפרעות אישיות. מפני שמדובר בילד רך בשנים, שאינו מבין את המתרחש עליו מבחינה שכלית והוא חווה את מצבו כתחושת אובדן עמוקה ומוחלטת.

ככלל, צו אימוץ לא יינתן עפ"י חוק אימוץ ילדים- 1981, אלא אם שני ההורים הביולוגיים מסכימים. במקרים נדירים, בית משפט עשוי להכריז שילד הינו " בר-אימוץ", אפילו בלי הסכמה . לכן באם נערה , קטינה , יולדת וזמן קצר לאחר מכן היא נותנת את האישור הנדרש בכתב , אזי התינוק יימסר למשפחה אומנת והיועץ המשפטי לממשלה פונה לביהמ"ש לעינייני משפחה בבקשה להכריז על הילד כ"בר – אימוץ". האב הביולוגי זכאי ורשאי לנקוט בהליכים שתכליתם, לקבל לידיו את התינוק .בית המשפט חייב לבדוק האם קיימות נסיבות יוצאות מן הכלל, להכרזת הילד כ"בר-אימוץ" , וזאת למרות ההתנגדות של אחד מהוריו. במצב שכזה בית המשפט נוהג למנות פקיד/ת סעד , כדי להעריך ולבחון את המצב , את נסיבות המקרה ואת האב ומסוגלותו ההורית. נסיבות יוצאות דופן אשר מאפשרות לבית המשפט להצהיר שהילד "בר-אימוץ", למרות סירוב של אחד מהוריו הביולוגיים, מתקיימות ,כאשר הורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שמצבו או התנהגותו ישתנו בעתיד או שסירובו להסכים בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית. ( למשל: במקרה שילד נולד בנסיבות של אונס ואביו
( האנס) מבקש לקבלו לרשותו).

חוק אימוץ ילדים, התשמ"א- 1981, מתייחס מפורשות לנושא סודיות הליכי האימוץ. החוק קובע כי דיונים בנושא יתנהלו בדלתיים סגורות, למרות שיש באפשרותו של ביהמ"ש לקיימם בפומבי. ביהמ"ש יכול להתיר לאדם או לקבוצה מסויימת של אנשים להיות נוכחים בשעת הדיון,כולו או מקצתו.

הוריהם הביולוגים של ילדים קטינים הם האפוטרופוסים הטבעיים שלהם. האב הביולוגי ממשיך להיות אפוטרופוס טבעי לילדיו גם אם האם היא בעלת המשמורת על הילדים. על- פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962, בית משפט יכול לשלול אפוטרופסות מהורה לילד קטין, רק אם נתמלאו התנאים לכך, על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, אולם באופן חריג ונדיר למדי.

ההורה שנותר בחיים-האם-היא האפוטרופוס הטבעי של הקטינים והאחראית לרכושם של הקטינים עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות משנת 1962. זאת, בתנאי שהאב הנפטר לא הורה אחרת ומינה בצוואה אדם אחר לניהול הכספים של ילדיו הקטינים.

עפ"י החוק על כל הורה, בהיותו אפוטרופוס טבעי של ילדיו, להגן על רכושם של ילדיו הקטינים ולנהלו לטובתם. קיימים אפיקי השקעה מסויימים הטעונים אישור ביהמ"ש, כמו למשל, רכישת מקרקעין בשמם. כמו כן, ההורה הנותר בחיים רשאי בכל עת לפנות לבימ"ש למשפחה בבקשה למתן הוראות.