ירושה וצוואות

ש: האם ניתן לטעון לפסלות צוואה, כאשר אחד מן המוטבים שלה, הסיע את המצווה למשרד עוה"ד/הנוטריון, שערך עבורו את הצוואה?

ת: לא בהכרח. כך, בימ"ש לענייני משפחה באשדוד פסק בום 9.12.24, (ת"ע 61436-07-20), כי הסעת האם המנוחה ע"י אחד מילדיה, מוטב בצוואתה, למשרד הנוטריון לשם חתימה על צוואה, אינה מהווה "מעורבות" בעריכת הצוואה: " הנוטריון העיד כי בכל השיחות והמפגשים שלו עם המנוחה היתה המנוחה לבדה ולא צויין כי לוותה על ידי אדם נוסף. כאמור לעיל הסעת המצווה למשרד עורך הצוואה אינה עולה כדי מעורבות בעריכתה. התובע העיד כי המנוחה נסעה איתו לבנק כדי להוסיף אותו לחשבונות שלה וכי היא אמרה לו שהיא נכנסת רגע לנוטריון שמשרדו מצוי בסמוך… מעדויות אלו עולה כי ספק באם התובע ידע כלל על מטרת הפגישה של המנוחה עם הנוטריון אולם גם אם ידע הוא לא נכח בפגישה עצמה ואף ההסעה של המנוחה לפגישה היתה לצד סידורים נוספים ולא נעשתה כנסיעה ספציפית שיוחדה למפגש עם הנוטריון בלבד.."

ש: מה יהיה משקל העדות של נוטריון שערך צוואה עבור אם אלמנה, שנישלה חלק מילדיה מן העזבון שלה?

ת: על פי רוב, בית משפט יתחשב מאוד בעדות הנוטריון, עורך הצוואה. כך בפסק דין מיום 9.12.24, (ת"ע 61436-07-20) של בימ"ש לעניני משפחה באשדוד, נדחתה התנגדות לקיום צוואה של שני אחים, שנושלו מעזבון אימם, לטובת שני אחים אחרים. ביהמ"ש התחשב בעדות הנוטריון, שהכיר את המנוחה ואת ילדיה, ואף ייצג חלק מהם בעבר, וקיבל את עדותו כי זה היה רצונה של האם המנוחה:  "הנוטריון גם הניח בעדותו את הנימוק לכך שהמנוחה בחרה לנשל את המתנגדת והבן המנוח ולהוריש את כל עיזבונה לתובעים, בכך שהמנוחה סברה כי מצבם של התובעים מצדיק את הסיוע בעוד הבן המנוח והמתנגדת "מסודרים".

ש: האם במקרה שבו האשה היורשת הייתה נוכחת במעמד החתימה של צוואתו של המנוח, בעלה, הצוואה פסולה ?

ת: לא בהכרח. ביום 14.8.24 ניתן פסק דין, של ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה (ת"ע 47350-05-19), שם נקבע כי נוכחותה של האשה האלמנה, בעת חתימת בעלה המנוח על צוואתו, שמעניקה לה את כל עזבונו, אינו פוסל את כשרות הצוואה. זאת, הואיל והיא לא שימשה עדה לצוואה, אלא רק נכחה במקום בזמן חתימתה. בפסק דינו, איזכר ביהמ"ש את: "פסק הדין בעניין ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו, פ"ד נ"ד (1) 19, ובו נקבע : "נוכחותו של הנהנה מן הצוואה במעמד עשייתה, כשלעצמה, אינה מביאה לבטלותה. הדבר תלוי בנסיבות האופפות את הנוכחות (השופט ברק בע"א 433/77 הנ"ל (2) בעמוד 780). אכן, בנסיבות מסויימות עשוייה הנוכחות לשמש סימן וראיה לנטילת חלק בעריכת הצוואה – אולם העובדה שהזוכה על פי הצוואה נוכח בשעת עריכתה של הצוואה ובעת שנחתמה אינה הופכת אותו להיות עד לעשייתה".

ש: אם אדם חותם על צוואה בשפה שאינה השפה שבה הוא שולט שליטה מלאה, האם זו עילה לפסלות הצוואה?

ת: לא בהכרח. ביום 31.12.24 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה נוף הגליל-נצרת, (ת"ע 64800-10-20,64801-10-20), שהתייחס לסוגייה זו. שם היה מדובר במנוחה אלמנה, ואם ל-11 ילדים, אשר ערכה צוואה בה היא נישלה מכל רכושה, 10 מילדיה, לטובת בת אחת (ה-11). הילדים המתנגדים טענו, בין היתר, כי האם לא שלטה בשפה העברית, בעוד שהצוואה נערכה בעברית (בפני עו"ד). ביהמ"ש קבע, כי רצון המצווה הינו ערך עליון, וכי למרות שרמת העברית של המנוחה, לא הייתה גבוהה, היא הספיקה לה כדי לפרט ולבטא את רצונה, בפני עורך הדין ולערוך צוואה קצרה: "המנוחה שלטה בעברית במידה מספקת להביע את רצונה ולהוריש את רכושה לתובעת והצוואה מבטאת רצון זה.". לפיכך, ביהמ"ש קבע שהצוואה תקויים, כמות שהיא.

ש: האם מי שמונה לו אפוטרופוס יכול לערוך צוואה תקפה?

ת: כן. עצם מינוי אפוטרופוס לאדם אין בו די כדי להוביל למסקנה שצוואה שנערכה לאחר המינוי, פסולה מחמת חוסר כשרות לצוות.

ש: האם צוואה של מי שאובחן כלוקה בדיכאון, הינה בת תוקף?

ת: כן. בפסק דין שניתן (ת”ע 2110/01) הונחו בפני בית-המשפט שתי חוות-דעת רפואיות סותרות, באשר לכשרות המנוחה, להבין כי היא עושה צוואה.

בית-המשפט קבע כי, שוכנע, שלמרות מצבה הרפואי והדיכאוני, של המנוחה, לא הייתה אצלה ירידה קוגניטיבית כזו השוללת רצון חופשי. בית-המשפט ציין כי, שני המומחים הסכימו במפורש שנושא נטילת תרופות ומשככי כאבים אינו שולל רצייה.

לאור זאת, דחה בית-המשפט את טענת בא-כוח האפוטרופוס הכללי, בדבר חוסר גמירות דעת של המנוחה, בשל מצבה הרפואי, ופסק בסופו של יום, כי צוואת המנוחה, צוואה בעל-פה, תקויים,

ש: האם בית המשפט יצווה לקיים צוואה של אדם שהיה מוגדר כחולה נפש?

ת: יכול להיות שכן. בפסק דין שניתן (ת”ע 4410/99) נקבע כי גם כאשר המצווה הינו חולה נפש אין בכך כדי לפסול את הצוואה. הדרישה בחוק היא להוכחה שמחלת הנפש פגעה בכושר של המנוח לגבש רצון חופשי ולהבין את טיבה של הצוואה נכון למועד עריכתה.

לא! צוואה שנעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת של אדם הפועל מטעמו של זוכה, הינה צוואה פסולה, ואין כל חשיבות לעובדה שהזוכה לא השפיע בעצמו על המצווה. רואים, בהקשר זה, את שלוחו של אדם, כמוהו.

ככלל, אין דופי מוסרי או חוקי בהוראה בצוואה הקובעת ומתירה המשך המגורים של יורש ובת זוגתו בדירת המגורים בתנאי שימשיכו להתגורר ביחד ולא יתגרשו. בפני היורש עומדת הברירה, לקיים את דברי המצווה או להתגרש ולוותר על זכות המגורים בדירת המוריש.

לא! יורש שנצטווה על ידי המוריש שלא להתנגד לקיום הצוואה, כתנאי לזכייה על פי הצוואה, רשאי לפעול בתום לב ולהעלות טעמי התנגדות ענייניים, ומבוססים לאי ביצוע הצוואה, ואין לראות במעשהו, כהפרת התנאי הקבוע בצוואה.