ירושה וצוואות

 ש: הוריי ערכו צוואה הדדית בשנת 2010, קודם לכניסתו לתוקף של תיקון (מס' 12) לחוק הירושה. מספר שנים לאחר פטירתו, אמי ערכה צוואה חדשה אשר משנה את הוראות הצוואה ההדדית. אמי נפטרה ואחי טוען כי היא לא היתה רשאית לערוך צוואה חדשה, והגיש התנגדות לצוואה. האם הוא צודק מבחינה משפטית?

ת: לא! אימך היתה רשאית לערוך צוואה, אם לא היתה לכך הגבלה/איסור מפורש בצוואה ההדדית.  כך נפסק ביום 9.10.24 בבית המשפט למשפחה בירושלים (ת"ע 38653-08-20). שם, לא נטען ולא הוכח כי המנוחה פעלה בחוסר תום לב כאשר ערכה צוואה חדשה, צויין כי התיקון לחוק (שקובע דרכים להסתלקות מצוואה הדדית), טרם היה בתוקף בעת עריכת הצוואה ההדדית, וכי הטענות של המתנגדים יוכלו להיבחן במסגרת ההליך: "בעוד שביחס לצוואה הדדית שנערכה לאחר תיקון מס' 12, עקרון ההסתמכות גובר על עקרון החופש לצוות, והוראת סעיף 8א (אשר נוספה לחוק בתיקון האמור), קובעת "כברירת מחדל" כי צוואה הדדית אינה ניתנת לשינוי או ביטול, אלא בהתקיים התנאים שנקבעו בסעיף 8א(ב) לחוק, וככל שאין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת (סעיף 8א(ג) לחוק); הרי שבכל הנוגע לצוואה הדדית שנערכה לפני התיקון, עקרון החופש לצוות גובר על עקרון ההסתמכות, ו"ברירת המחדל" היא הפוכה – היא ניתנת לשינוי על ידי כל אחד משני המצווים, וזאת בכל עת, היינו- בין בחיי שני המצווים ובין לאחר פטירתו של אחד מהם, למעט מקרים בהם ניתן ללמוד מהוראות הצוואה על כוונה אחרת, מפורשת או משתמעת. ".

ש: הוריי ערכו צוואה הדדית, שקובעת שעם פטירתו של אחד מהם, השני יורש את כל עזבונו ולאחר מותו, הילדים יורשים את העזבון בחלקים שווים. לאחר פטירת אבי, האם אמי תוכל לערוך צוואה חדשה?

ת: כן! אם בצוואה ההדדית צויינה האפשרות של בן הזוג הנותר בחיים לערוך צוואה חדשה, אמך תוכל לערוך צוואה חדשה, אשר תבטל את הוראות הצוואה ההדדית, ביחס אליכם. לחילופין, אמך תוכל להסתלק מן העזבון של אביך, באופן שבו העיזבון של אביך יתחלק ביניכם הילדים. אתם תוכלו להסתלק לטובתה של אמכם, ואז היא תוכל לערוך צוואה חדשה ולצוות את העזבון כרצונה, או (במידה ולא תסתלקו לטובתה) לערוך צוואה חדשה שתתייחס רק לעזבון שלה.

ש: אמי הורישה בצוואתה את כל הונה לאחי, ונישלה את אחותי ואותי מכל עזבונה. אנו סבורות שאחי הפעיל עליה לחץ והשפעה בלתי הוגנת, כי היא התגוררה בשנות חייה האחרונות ביחידה נפרדת בבית שלו. ברצוננו להגיש התנגדות לקיום הצוואה בגלל השפעה בלתי הוגנת. כיצד עלינו לפעול?

ת: עליכם להגיש התנגדות לקיום הצוואה לרשם לענייני משפחה. במצב זה, התיק יועבר לביהמ"ש לענייני משפחה, במחוז הרלבנטי. במסגרת ההתנגדות שלכן עליכם לפרט את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת כבסיס להתנגדות ולבקשה לביטול הצוואה, וביהמ"ש יבחן זאת עפ"י מבחן "הלכת החוטים השזורים":

"בבע"מ 4459/14 פלונית נ' פלוני- קבע כב' בית המשפט העליון את הלכת החוטים השזורים, כמבחן עזר להכרעה בטענת השפעה בלתי הוגנת; למעשה- מדובר במבחן של התרשמות, כאשר מדובר בחוטים שונים של עילות שונות, המבססים התרשמות ומסקנה, כי גם אם מדובר בעילות נקודתיות, בגדר 'קצה חוט', המארג הכולל יוצר תמונה, כמעין תמונת ריקמה, המלמד על השפעה בלתי הוגנת.". [אוזכר ב-עמ"ש (חיפה) 70397-03-24, מיום 11.11.24]

ש: אבי  נפטר והגשתי בקשה לצו ירושה. לאחר מתן הצו, הגישה השכנה שלו, בקשה לביטול צו הירושה, והציגה צוואה של אבי, מלפני עשרים שנה, שבה הוא מוריש לה את כל רכושו. למיטב ידיעתי מספר שנים לפני מותו, אבי ניהל הליך משפטי נגדה, ואף ביקש ממני לעזור לו לממן עו"ד לצורך כך. האם יש לנו סיכוי מול התביעה שלה?

ת: כן! אם תוכיח שאכן התנהל בין השכנה לבין אביך הליך משפטי, וכי אביך תבע את השכנה והעיד נגדה, באופן שמפריך את הוראות הצוואה, יש סיכוי רב, שביהמ"ש לא יתחשב בהוראות הצוואה, שקודמת להליך המשפטי, שהתנהל ביניהם. בהכרעתו, ביהמ"ש יתחשב בנסיבות נוספות, כגון גילו של אביך, מצבו הבריאותי וכיוב'. לשם המחשה, ביהמ"ש למשפחה בבאר שבע ביום 1.7.24 (ת"ע 12529-04-21), נתן פסק דין ובו נדחתה תביעה לקיום צוואה בנסיבות דומות. שם דובר במנוח בן 94, שערך צוואה בה נישל את ילדיו וציווה את דירתו לעוזרת הבית שלו, אך מספר שנים לאחר מכן, נקט הליך משפטי נגדה, לביטול עסקת מתנה ביחס לדירתו. במסגרת ניהול ההליך אז בביהמ"ש, המנוח העיד כי עוזרת הבית, ניצלה ועשקה אותו וכי לא ניהל עמה כל יחסי זוגיות. אחרי מותו היא ביקשה לקיים את הצוואה של המנוח, שלא בוטלה על ידיו. ביהמ"ש דחה את תביעתה: "אין זה משנה אם הצוואה נשתכחה או אם לאו. אין כל הגיון כי המנוח יצווה את כלל רכושו למבקשת ומספר שנים לאחר מכן, ינהל מלחמת חורמה כנגדה, לעניין רכושו שהעביר לה במתנה, עניין אשר היה כרוך במשאבים ותשומות רבות, ולא ינקוט בפעולה פשוטה כגון ביטול צוואה…התעלמות מדברי המנוח כפי שהובאו במסגרת ההליך בבית המשפט השלום וכפי שפורטו בפסק דין זה, מהנסיבות המיוחדות במסגרתן נקבע כי המנוח והמבקשת כלל לא היו בני זוג, כי המנוח היה בגיל גבורות עת ניהל  ההליך למול המבקשת כאשר בסופו של ההליך איבד את כשירותו המשפטית ומונה לו אפוטרופוס לדין, תביא בעיני לעיוות בלתי סביר של רצון המנוח ולתחושה של פגיעה קשה בתחושת הצדק".

ש: האם ניתן לטעון לפסלות צוואה, כאשר אחד מן המוטבים שלה, הסיע את המצווה למשרד עוה"ד/הנוטריון, שערך עבורו את הצוואה?

ת: לא בהכרח. כך, בימ"ש לענייני משפחה באשדוד פסק בום 9.12.24, (ת"ע 61436-07-20), כי הסעת האם המנוחה ע"י אחד מילדיה, מוטב בצוואתה, למשרד הנוטריון לשם חתימה על צוואה, אינה מהווה "מעורבות" בעריכת הצוואה: " הנוטריון העיד כי בכל השיחות והמפגשים שלו עם המנוחה היתה המנוחה לבדה ולא צויין כי לוותה על ידי אדם נוסף. כאמור לעיל הסעת המצווה למשרד עורך הצוואה אינה עולה כדי מעורבות בעריכתה. התובע העיד כי המנוחה נסעה איתו לבנק כדי להוסיף אותו לחשבונות שלה וכי היא אמרה לו שהיא נכנסת רגע לנוטריון שמשרדו מצוי בסמוך… מעדויות אלו עולה כי ספק באם התובע ידע כלל על מטרת הפגישה של המנוחה עם הנוטריון אולם גם אם ידע הוא לא נכח בפגישה עצמה ואף ההסעה של המנוחה לפגישה היתה לצד סידורים נוספים ולא נעשתה כנסיעה ספציפית שיוחדה למפגש עם הנוטריון בלבד.."

ש: מה יהיה משקל העדות של נוטריון שערך צוואה עבור אם אלמנה, שנישלה חלק מילדיה מן העזבון שלה?

ת: על פי רוב, בית משפט יתחשב מאוד בעדות הנוטריון, עורך הצוואה. כך בפסק דין מיום 9.12.24, (ת"ע 61436-07-20) של בימ"ש לעניני משפחה באשדוד, נדחתה התנגדות לקיום צוואה של שני אחים, שנושלו מעזבון אימם, לטובת שני אחים אחרים. ביהמ"ש התחשב בעדות הנוטריון, שהכיר את המנוחה ואת ילדיה, ואף ייצג חלק מהם בעבר, וקיבל את עדותו כי זה היה רצונה של האם המנוחה:  "הנוטריון גם הניח בעדותו את הנימוק לכך שהמנוחה בחרה לנשל את המתנגדת והבן המנוח ולהוריש את כל עיזבונה לתובעים, בכך שהמנוחה סברה כי מצבם של התובעים מצדיק את הסיוע בעוד הבן המנוח והמתנגדת "מסודרים".

ש: האם במקרה שבו האשה היורשת הייתה נוכחת במעמד החתימה של צוואתו של המנוח, בעלה, הצוואה פסולה ?

ת: לא בהכרח. ביום 14.8.24 ניתן פסק דין, של ביהמ"ש לענייני משפחה בפתח תקווה (ת"ע 47350-05-19), שם נקבע כי נוכחותה של האשה האלמנה, בעת חתימת בעלה המנוח על צוואתו, שמעניקה לה את כל עזבונו, אינו פוסל את כשרות הצוואה. זאת, הואיל והיא לא שימשה עדה לצוואה, אלא רק נכחה במקום בזמן חתימתה. בפסק דינו, איזכר ביהמ"ש את: "פסק הדין בעניין ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו, פ"ד נ"ד (1) 19, ובו נקבע : "נוכחותו של הנהנה מן הצוואה במעמד עשייתה, כשלעצמה, אינה מביאה לבטלותה. הדבר תלוי בנסיבות האופפות את הנוכחות (השופט ברק בע"א 433/77 הנ"ל (2) בעמוד 780). אכן, בנסיבות מסויימות עשוייה הנוכחות לשמש סימן וראיה לנטילת חלק בעריכת הצוואה – אולם העובדה שהזוכה על פי הצוואה נוכח בשעת עריכתה של הצוואה ובעת שנחתמה אינה הופכת אותו להיות עד לעשייתה".

ש: אם אדם חותם על צוואה בשפה שאינה השפה שבה הוא שולט שליטה מלאה, האם זו עילה לפסלות הצוואה?

ת: לא בהכרח. ביום 31.12.24 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה נוף הגליל-נצרת, (ת"ע 64800-10-20,64801-10-20), שהתייחס לסוגייה זו. שם היה מדובר במנוחה אלמנה, ואם ל-11 ילדים, אשר ערכה צוואה בה היא נישלה מכל רכושה, 10 מילדיה, לטובת בת אחת (ה-11). הילדים המתנגדים טענו, בין היתר, כי האם לא שלטה בשפה העברית, בעוד שהצוואה נערכה בעברית (בפני עו"ד). ביהמ"ש קבע, כי רצון המצווה הינו ערך עליון, וכי למרות שרמת העברית של המנוחה, לא הייתה גבוהה, היא הספיקה לה כדי לפרט ולבטא את רצונה, בפני עורך הדין ולערוך צוואה קצרה: "המנוחה שלטה בעברית במידה מספקת להביע את רצונה ולהוריש את רכושה לתובעת והצוואה מבטאת רצון זה.". לפיכך, ביהמ"ש קבע שהצוואה תקויים, כמות שהיא.

ש: האם מי שמונה לו אפוטרופוס יכול לערוך צוואה תקפה?

ת: כן. עצם מינוי אפוטרופוס לאדם אין בו די כדי להוביל למסקנה שצוואה שנערכה לאחר המינוי, פסולה מחמת חוסר כשרות לצוות.

ש: האם צוואה של מי שאובחן כלוקה בדיכאון, הינה בת תוקף?

ת: כן. בפסק דין שניתן (ת”ע 2110/01) הונחו בפני בית-המשפט שתי חוות-דעת רפואיות סותרות, באשר לכשרות המנוחה, להבין כי היא עושה צוואה.

בית-המשפט קבע כי, שוכנע, שלמרות מצבה הרפואי והדיכאוני, של המנוחה, לא הייתה אצלה ירידה קוגניטיבית כזו השוללת רצון חופשי. בית-המשפט ציין כי, שני המומחים הסכימו במפורש שנושא נטילת תרופות ומשככי כאבים אינו שולל רצייה.

לאור זאת, דחה בית-המשפט את טענת בא-כוח האפוטרופוס הכללי, בדבר חוסר גמירות דעת של המנוחה, בשל מצבה הרפואי, ופסק בסופו של יום, כי צוואת המנוחה, צוואה בעל-פה, תקויים,