ירושה וצוואות

ת: כן, אלא אם כן תעמדי בשני תנאים (ר' להלן), ככל הנראה ייפסק כי הכספים בחשבון, מהווים חלק מעזבון אביך המנוח והם יחולקו בין כל היורשים, עפ"י הצוואה, למרות שרק את מופיעה בחשבון עמו. סעיף "אריכות ימים" מאפשר לשותף הנותר בחיים לפעול, ללא כל מגבלה, בחשבון הבנק. עם זאת, הסעיף אינו גובר על צו ירושה או צו קיום צוואה, כך שאם תמשכי כסף מעבר לחלקך בירושה (כיורשת), את עשויה להידרש להשיב את הכספים שמשכת, ליורשים האחרים-כאן אחיו של אביך המנוח. בפסק דין מיום 22.5.25 שניתן במקרה דומה, בבית המשפט לעניני משפחה בירושלים, ביחס לאם מנוחה ובתה, נדחתה טענת הבת לגבי סעיף "אריכות הימים": "הסעיף שלעיל פורש משכבר הימים בפסיקה באופן שקבע כי טופס פתיחת חשבון בנק אינו יכול להיחשב לצוואה". כמו כן צויין כי על הבת (שם) כמי שצורפה לחשבון רק לאחר פתיחתו, להוכיח שני תנאים מצטברים אם ברצונה להוכיח טענתה: האחד, גמירות דעת של האם להעניק את המתנה; והשני, עיתוי נתינת המתנה – טרם המוות ולא אחריו. במקרה הנ"ל, הבת לא עמדה באף אחד מן התנאים, ולכן תביעתה נדחתה ע"י ביהמ"ש: "בנסיבות אלו בהם הנתבעת הודתה כי לא העבירה כספים לחשבון המשותף ולא הביאה ראיות המוכיחות אחרת, ובשים לב לכך שהנתבעת צורפה לחשבון המנוחה ארבע שנים לאחר פתיחתו, ובסמוך למועד עריכת הצוואה על ידה, אני סבורה כי מדובר בכספים שהיו בבעלות המנוחה בלבד ומכאן, שמדובר בכספי העיזבון ואין בסעיף "אריכות הימים", בכדי להועיל לנתבעת".

ת: אם תצליח להוכיח שאימכם ז"ל לא היתה כשירה בעת עריכת הצוואה אז הצוואה תבוטל והסכם המתנה יתקיים. במקרה דומה שנדון בבית המשפט למשפחה בפתח תקווה, מיום 19.5.25, אשר בו האם חתמה על הסכם מתנה לטובת אחד מילדיה, ומספר שנים לאחר מכן חתמה על צוואה שיוויונית, התמנה מומחה אשר בדק את המסמכים הרפואיים של האם, והעריך, כי במעמד הענקת המתנה הייתה האם כשירה, ורק בשלבים מאוחרים יותר התפתחה אצלה דמנציה. שם ביהמ"ש דחה את טענת האחים לכפייה, עושק והשפעה בלתי הוגנת, שהופעלו על האם, לכאורה, ובכלל זה את עדות אחת האחיות שלפיה אימה "נחטפה בכוח כמו שה לטבח", למשרד עורכי הדין, כדי לחתום על ההסכם. נקבע כי הסכם המתנה תקף. וכי המשק שניתן במתנה, הינו מחוץ לעיזבון המנוחה. שם, גם נקבע שצוואת האם ממילא בטלה, מאחר שנערכה בשעה שלא הייתה כשירה לכך. כמו כן נפסקו הוצאות גבוהות לטובת הנתבע (שקיבל את המשק), בסך 200 אלף ₪, ובשל קבלת התנגדותו לצוואה חויבו אחיו לשלם לו 60 אלף ₪ נוספים.

ת: אם תצליח להוכיח שאכן אביך המנוח היה נתון ל"השפעה בלתי הוגנת" מצד בן דודך בישראל, יש לך סיכוי טוב לביטול הצוואה.

כך, במקרה שנדון בביהמ"ש לענייני משפחה, בוטלה צוואה, בפס"ד שניתן ביום 9.6.25, מטעמים של השפעה הבלתי הוגנת, למרות שמומחה פסיכיאטר שהתמנה בתיק קבע כי האב המנוח היה כשיר לערוך את הצוואה, וכן עדים נוספים שנחקרו. ביהמ"ש שם, מצא כי המנוח היה תלוי בשני היורשים עפ"י הצוואה, (אחייניתו של המנוח וחברו של המנוח) כדי לקיים קשרים חיצוניים עם העולם. כך למשל, הוא נאלץ לשוחח עם בנו (המתנגד) באמצעות הטלפון של היורשים עפ"י הצוואה ובנוכחותם, מאחר שהמכשיר שלו לא תמיד היה תקין. התקבלה שם, טענת הבן, כי השניים הסיתו את המנוח נגד הבן. כמו כן נקבע כי השניים, היו מעורבים בעריכת הצוואה: מי שהמליצה על עורך הדין והביאה את המנוח למשרדו, בעיתוי לא שגרתי, יום שישי בצהריים – ואף חתמה על הצ'קים לטובתו – הייתה לא אחרת מהאחיינית.

בנסיבות אלה נקבע שהצוואה בטלה וכי בנו של המנוח יירש את מלוא עיזבונו מכוח צו ירושה. החבר והאחיינית חויבו ב-55 אלף שקל הוצאות משפט.

ת: במקרים כאלה ביהמ"ש ממנה מומחה פסיכו-גריאטרי שבודק את התיעוד הרפואי שמתייחס לאימכם המנוחה. כמו כן, יהיה עליכן להציג ראיות לכך שאחיכם השפיע על אימכם המנוחה לשנות את צוואתה ולצוות את כל עזבונה לו בלבד ו/או שהיא היתה תלוייה בו. רף ההוכחה שנדרש מכם הוא גבוה, ובמקרים רבים הצוואה מקויימת. כך בפסק דין שניתן ביום 20.5.25, ביהמ"ש הכריע לטובת קיום צוואת אם מנוחה, שהיתה המאוחרת, מבין שתיים, שבה היא נישלה את שתי בנותיה וציוותה את כל העזבון לבנה, אחיהן. ביהמ"ש מינה מומחה אשר בחן את המסמכים שהונחו בפניו, בדבר שתי הצוואות, וקבע כי בכל הנוגע לצוואה השנייה, קיימת סבירות גבוהה משמעותית לכך שבמועד החתימה על הצוואה, המנוחה הייתה כשירה משפטית. בימ"ש קבע, כי לא הוכח שהתקיימו נסיבות, שיש בהן בכדי להצביע על השפעה בלתי הוגנת על המנוחה. ביהמ"ש פסק כי לא הוכח שהאח היה מעורב בעריכת הצוואה השנייה, מלבד הסעת המנוחה לפגוש רופא לצורך ביצוע בדיקה טרם עריכת הצוואה, על פי בקשת המנוחה, כי לא הוכח כי הצוואה השנייה אינה משקפת את רצונה הטוב וחופשי של המנוחה וכי זה אינו משתקף בצוואה השנייה. בנסיבות אלה נדחתה ההתנגדות.

ת: יש סיכוי נמוך שתביעתה תתקבל. זאת, אם אכן נחתם הסכם ממון לפני הנישואין, שאושר כדין, ואם אכן יוכח כי אביכם המנוח היה כשיר לערוך צוואה במועד עריכת צוואתו, ולא הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת מצידכם. לרוב ביהמ"ש יורה על מינוי מומחה מתחום הרפואה לבדיקת הסוגייה, והגשת חוות דעת, עפ"י תיעוד רפואי, מאותה התקופה, שמתייחס לאביכם המנוח.

כך, במקרה דומה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, אשר בו נחתם הסכם ממון בין מנוח לאשתו השנייה, לפני נישואיהם, ולאחר מכן, בצוואה שלו הוא ציווה את העזבון, אך ורק לילדיו מאשתו הראשונה, ניתן ביום 10.7.2022, פסק דין, אשר קבע כי הסכם הממון שנחתם בין המנוח לאשתו הנוכחית, תקף שכן הוא נחתם לפני החתונה ואושר על ידי נוטריון כדין. לפיכך, לאשה הנוכחית/האלמנה אין ולא היו זכויות בדירה והמנוח יכול היה לצוות את הזכויות כרצונו בצוואתו. כמו כן נקבע כי הצוואה של המנוח תקפה ומשקפת את רצונו האמיתי, וכי על אשת המנוח (התובעת בהליך) להתפנות מן הנכס. הובהר, שם, כי בהתאם לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, האירוע המוחי לא פגע בכושרו הקוגניטיבי של המנוח, אלא רק גרם לו למגבלה פיזית בצד הימני של הגוף. עוד נקבע כי לא נפלו פגמים בצוואה, ומעדותם של העדים עלה כי שניהם נכחו במעמד החתימה, וטענתם לא נסתרה ע"י האלמנה. כמו כן, הטענה בעניין השפעה בלתי הוגנת נטענה ללא בסיס כלשהו ואף ללא פירוט עובדתי בדבר נסיבות ואופן ההשפעה. נפסק שם, כי על האלמנה לפנות את הנכס בתוך 45 ימים. היא גם חויבה לשלם לילדים/היורשים כספים, עבור דמי שימוש, הלוואה ומשיכת כספים מחשבון המנוח, כולל עבור שכר טרחת עו"ד והוצאותיהם בהליך.

ת: יש מספר כלים שיוכלו לסייע לתמוך בקיום הצוואה שלך לאחר 120. ראשית יש להביא לעורך הדין, אשר בפניו תחתמי על הצוואה, תיעוד רפואי שמעיד על כשירותך לחתום על צוואה, לאור גילך המתקדם. כמו כן מומלץ להסריט את מעמד עריכת הצוואה אשר יוכל לשמש כראיה מהימנה, שעשויה לחזק את אמינות וקבילות הצוואה. נכון יהיה להסריט את מעמד חתימת הצוואה בנוכחות של עדים נוספים, כך שאת ועורך הדין תהיו פנויים לערוך את הצוואה. עוה"ד ידאג לתעד את מצבך הנפשי והבריאותי במסגרת הצילום, למשל באמצעות שיחת פתיחה, טרם חתימת הצוואה. לאחר מכן יוסרטו רגעי חתימת הצוואה כולה עם סאונד מלא. חשוב לאחסן את קטע הווידאו, במספר עותקים, כך שהראיה תישמר לאורך זמן, ולא תאבד או תושמד, כדי להבטיח את מתן התוקף לצוואתך, (צו קיום צוואה), בבוא העת.

 ש: הוריי ערכו צוואה הדדית בשנת 2010, קודם לכניסתו לתוקף של תיקון (מס' 12) לחוק הירושה. מספר שנים לאחר פטירתו, אמי ערכה צוואה חדשה אשר משנה את הוראות הצוואה ההדדית. אמי נפטרה ואחי טוען כי היא לא היתה רשאית לערוך צוואה חדשה, והגיש התנגדות לצוואה. האם הוא צודק מבחינה משפטית?

ת: לא! אימך היתה רשאית לערוך צוואה, אם לא היתה לכך הגבלה/איסור מפורש בצוואה ההדדית.  כך נפסק ביום 9.10.24 בבית המשפט למשפחה בירושלים (ת"ע 38653-08-20). שם, לא נטען ולא הוכח כי המנוחה פעלה בחוסר תום לב כאשר ערכה צוואה חדשה, צויין כי התיקון לחוק (שקובע דרכים להסתלקות מצוואה הדדית), טרם היה בתוקף בעת עריכת הצוואה ההדדית, וכי הטענות של המתנגדים יוכלו להיבחן במסגרת ההליך: "בעוד שביחס לצוואה הדדית שנערכה לאחר תיקון מס' 12, עקרון ההסתמכות גובר על עקרון החופש לצוות, והוראת סעיף 8א (אשר נוספה לחוק בתיקון האמור), קובעת "כברירת מחדל" כי צוואה הדדית אינה ניתנת לשינוי או ביטול, אלא בהתקיים התנאים שנקבעו בסעיף 8א(ב) לחוק, וככל שאין בצוואות ההדדיות הוראה אחרת (סעיף 8א(ג) לחוק); הרי שבכל הנוגע לצוואה הדדית שנערכה לפני התיקון, עקרון החופש לצוות גובר על עקרון ההסתמכות, ו"ברירת המחדל" היא הפוכה – היא ניתנת לשינוי על ידי כל אחד משני המצווים, וזאת בכל עת, היינו- בין בחיי שני המצווים ובין לאחר פטירתו של אחד מהם, למעט מקרים בהם ניתן ללמוד מהוראות הצוואה על כוונה אחרת, מפורשת או משתמעת. ".

ש: הוריי ערכו צוואה הדדית, שקובעת שעם פטירתו של אחד מהם, השני יורש את כל עזבונו ולאחר מותו, הילדים יורשים את העזבון בחלקים שווים. לאחר פטירת אבי, האם אמי תוכל לערוך צוואה חדשה?

ת: כן! אם בצוואה ההדדית צויינה האפשרות של בן הזוג הנותר בחיים לערוך צוואה חדשה, אמך תוכל לערוך צוואה חדשה, אשר תבטל את הוראות הצוואה ההדדית, ביחס אליכם. לחילופין, אמך תוכל להסתלק מן העזבון של אביך, באופן שבו העיזבון של אביך יתחלק ביניכם הילדים. אתם תוכלו להסתלק לטובתה של אמכם, ואז היא תוכל לערוך צוואה חדשה ולצוות את העזבון כרצונה, או (במידה ולא תסתלקו לטובתה) לערוך צוואה חדשה שתתייחס רק לעזבון שלה.

ש: אמי הורישה בצוואתה את כל הונה לאחי, ונישלה את אחותי ואותי מכל עזבונה. אנו סבורות שאחי הפעיל עליה לחץ והשפעה בלתי הוגנת, כי היא התגוררה בשנות חייה האחרונות ביחידה נפרדת בבית שלו. ברצוננו להגיש התנגדות לקיום הצוואה בגלל השפעה בלתי הוגנת. כיצד עלינו לפעול?

ת: עליכם להגיש התנגדות לקיום הצוואה לרשם לענייני משפחה. במצב זה, התיק יועבר לביהמ"ש לענייני משפחה, במחוז הרלבנטי. במסגרת ההתנגדות שלכן עליכם לפרט את הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת כבסיס להתנגדות ולבקשה לביטול הצוואה, וביהמ"ש יבחן זאת עפ"י מבחן "הלכת החוטים השזורים":

"בבע"מ 4459/14 פלונית נ' פלוני- קבע כב' בית המשפט העליון את הלכת החוטים השזורים, כמבחן עזר להכרעה בטענת השפעה בלתי הוגנת; למעשה- מדובר במבחן של התרשמות, כאשר מדובר בחוטים שונים של עילות שונות, המבססים התרשמות ומסקנה, כי גם אם מדובר בעילות נקודתיות, בגדר 'קצה חוט', המארג הכולל יוצר תמונה, כמעין תמונת ריקמה, המלמד על השפעה בלתי הוגנת.". [אוזכר ב-עמ"ש (חיפה) 70397-03-24, מיום 11.11.24]

ש: אבי  נפטר והגשתי בקשה לצו ירושה. לאחר מתן הצו, הגישה השכנה שלו, בקשה לביטול צו הירושה, והציגה צוואה של אבי, מלפני עשרים שנה, שבה הוא מוריש לה את כל רכושו. למיטב ידיעתי מספר שנים לפני מותו, אבי ניהל הליך משפטי נגדה, ואף ביקש ממני לעזור לו לממן עו"ד לצורך כך. האם יש לנו סיכוי מול התביעה שלה?

ת: כן! אם תוכיח שאכן התנהל בין השכנה לבין אביך הליך משפטי, וכי אביך תבע את השכנה והעיד נגדה, באופן שמפריך את הוראות הצוואה, יש סיכוי רב, שביהמ"ש לא יתחשב בהוראות הצוואה, שקודמת להליך המשפטי, שהתנהל ביניהם. בהכרעתו, ביהמ"ש יתחשב בנסיבות נוספות, כגון גילו של אביך, מצבו הבריאותי וכיוב'. לשם המחשה, ביהמ"ש למשפחה בבאר שבע ביום 1.7.24 (ת"ע 12529-04-21), נתן פסק דין ובו נדחתה תביעה לקיום צוואה בנסיבות דומות. שם דובר במנוח בן 94, שערך צוואה בה נישל את ילדיו וציווה את דירתו לעוזרת הבית שלו, אך מספר שנים לאחר מכן, נקט הליך משפטי נגדה, לביטול עסקת מתנה ביחס לדירתו. במסגרת ניהול ההליך אז בביהמ"ש, המנוח העיד כי עוזרת הבית, ניצלה ועשקה אותו וכי לא ניהל עמה כל יחסי זוגיות. אחרי מותו היא ביקשה לקיים את הצוואה של המנוח, שלא בוטלה על ידיו. ביהמ"ש דחה את תביעתה: "אין זה משנה אם הצוואה נשתכחה או אם לאו. אין כל הגיון כי המנוח יצווה את כלל רכושו למבקשת ומספר שנים לאחר מכן, ינהל מלחמת חורמה כנגדה, לעניין רכושו שהעביר לה במתנה, עניין אשר היה כרוך במשאבים ותשומות רבות, ולא ינקוט בפעולה פשוטה כגון ביטול צוואה…התעלמות מדברי המנוח כפי שהובאו במסגרת ההליך בבית המשפט השלום וכפי שפורטו בפסק דין זה, מהנסיבות המיוחדות במסגרתן נקבע כי המנוח והמבקשת כלל לא היו בני זוג, כי המנוח היה בגיל גבורות עת ניהל  ההליך למול המבקשת כאשר בסופו של ההליך איבד את כשירותו המשפטית ומונה לו אפוטרופוס לדין, תביא בעיני לעיוות בלתי סביר של רצון המנוח ולתחושה של פגיעה קשה בתחושת הצדק".