ירושה וצוואות

רכוש שאשה ירשה שייך לה בלבד, ובהעדר צוואה בת תוקף, יתחלק הרכוש (כאן-חשבון בנק שירשה מאמה) באופן שווה בין בנה ובעלה, עפ"י חוק הירושה תשכ"ה-1965. כאשר מדובר ברכוש משותף, השייך במחציתו לבעלה, ובמחצית למנוחה. הרי שלאחר מותה, ובהעדר צוואה, מחצית מן החלק של המנוחה בדירה (50%) יתחלק בין האב לבין הבן, ובסך הכל יהיו לאב 75% (50%+25%) מן הדירה, והבן יקבל 25%.

כמו כן, זכויות המנוחה בחשבון הבנק המשותף (50%) יתחלקו בין האב לבין הבן בחלקים שווים, בהעדר צוואה, כאמור לעיל.

יורש המבקש לרשת נפטר, בטענה, כי הוא שאר בשרו הקרוב ביותר המצוי בחיים חייב להוכיח, כי לא קיימים יורשים אחרים קרובים יותר ו/או במידה שווה לו למנוח.

הפקדת זכרון דברים אצל הרשם לעניני ירושה מחוייבת עפ"י חוק הירושה (1965) ומהווה חלק בלתי נפרד מהבקשה לקיום הצוואה עצמה. כאשר לא מופקד זכרון דברים, מהווה המחדל, פגם צורני, ונטל ההוכחה, במקרה של התנגדות לקיומה, עובר למי שמבקש את קיום הצוואה. כלומר, במקרה זה המבקש את קיום הצוואה צריך לשכנע את ביהמ"ש גם בכוונתו של המנוח, המצווה, לצוות את עזבונו.

לא! המצווה אינו יכול לייפות באופן גורף וכוללני את כוחו של מאן דהוא לקבוע מי יירש את עזבונו או מה יירש כל אחד מעזבונו. ברם, המצווה יכול לייפות את כוחו, בצמצום, לאדם אחר, שיהיה רשאי להחליט לגבי מן והעזבון תוך קביעת מגבלות, על ידי המצווה, לשיקול הדעת המוענק.

ראשית יש להוכיח בביהמ"ש שאין קרובי משפחה הנמצאים במעגלי קירבה קרובים יותר למנוח. כאשר אדם נפטר ואינו מניח אחריו אשה ו/או ילדים ו/או הורה ו/או סבים מחפשים אחר קרובים ממעגל קירבה שני, כלומר, אחים ואחיות של המנוח וילדיהם, וכאשר גם אין קרובים ממעגל קירבה שני זה, מחפשים קרובים ממעגל קירבה שלישי, קרי ילדי הורי הוריו של המנוח וצאצאיהם.

לא! יש להבחין בין מסמך היוצר התחייבות, כגון, חוזה למכר דירה, לבין יפוי כוח שניתן לשם ביצוע הפעולה המפורטת בו. ההתחייבות הינה אותו מסמך או הסכם המעניק את הזכות, ואילו ייפוי הכוח הוא הכלי בו נעשה שימוש לשם קיום אותה התחייבות מן הכוח אל הפועל. בבימ"ש למשפחה במחוז ת"א נידון מקרה בו אשה חתמה על יפוי כח כללי עבור בעלה, ובעלה השתמש לפני פטירתו ביפוי הכוח, והעביר ללא תמורה, זכויות בדירת המגורים שלהם לצד ג'. על פי הלכת בימ"ש עליון חתימה על יפוי כוח אין היא, כשלעצמה, בבחינת היתר מצד החותם לביצוע פעולה כלשהי, ולכן, יש לבדוק במקרה שכזה האם קיימות הוכחות חיצוניות, מלבד יפוי הכוח, שמהן ניתן ללמוד על קיום התחייבות להקנות זכות לבעל.

אם הנפטר הותיר אחריו אשה והורים, העזבון יחולק כך שאשתו תירש מחצית מן העזבון וכל אחד מהוריו יירש רבע מהעזבון

כאשר אשתו של המוריש נפטרה ולא נולדו לה ילדים מהמנוח או מאדם אחר, למשל מנישואים קודמים. אילו היה לה ילד מנישואים קודמים, הוא היה יורש את חלקה.

לאחר ניכוי חלקה של אשת המוריש בעזבון, תקבל האשה עוד 2/3 מיתרת העזבון ואילו אחיו ואחיותיו יירשו את ה-1/3 הנותר, בחלקים שווים ביניהם.

כן! כל הילדים אשר נולדו לנפטר מנישואים קודמים או מנישואים שניים הינם בעלי זכויות ירושה שוות עפ"י החוק. החלק של ילדי המוריש יחולק שווה בשווה בין כלל ילדיו.