ירושה וצוואות

כן! אדם שנקבע ע"י המצווה לבחור זוכה מתוך קבוצה של אנשים, יכול לבחור את עצמו כזוכה, אם הוא נמנה על קבוצת האנשים שמתוכם יש לבחור את הזוכה.

כן, בתנאי שביהמ"ש מתיר את עריכת שינוי בשם הנהנה וקובע כי הירושה ראויה גם אם נצטוותה תוך ציון שמו הקודם של הנהנה.

בית המשפט למשפחה בתל אביב קבע במסגרת הליכים שעלו מדיון בעזבונו של מנוח, כי התובעת שעברה ניתוח לשינוי מין ממין זכר למין נקבה, זכאית לרשת כנהנה, למרות שהצוואה מתייחסת לזהותה הקודמת כגבר. המצווה ערך את צוואתו לאחר שהתובעת עברה את הניתוח ולאחר ששינתה את שמה בהתאם.

כן! למשל,  בית משפט למשפחה במחוז תל אביב דן בבקשה שהוגשה על ידי הזוכות, למתן צו קיום צוואה, אשר נערכה בפני עדים, במסגרתה נתבקש ביהמ"ש שלא להחיל הוראה מעוררת מחלוקת, שהצוואה כללה. בצוואה המדוברת,  ציווה המנוח, אלמן ללא ילדים, את עזבונו לבנותיו של ידידו הקרוב (המבקשות), אולם הוא ציין באחת מההוראות בצוואה, כי הבנות תוכלנה לתרום חלק מהכסף בעזבונו לכל גורם שקרוב לליבו של המצווה, אם תיבחרנה לעשות כן. המצווה הוסיף, כי לא מוטלת עליהן חובה לפעול כן.

ביהמ"ש קיבל את הראיות שהביאו בפניו המבקשות, לפיהן אף אחד מקרובי משפחתו של המצווה לא היה "גורם קרוב לליבו", אף אחד מהם לא ביקר את המצווה מזה שנים, או נכח בהלוויה שלו. בהתאם לכך, ביטל ביהמ"ש את ההוראה מעוררת המחלוקת בצוואתו של המצווה ונתן צו לקיום הצוואה, כך שהמבקשות יירשו את כל עזבונו של המצווה, מבלי שיהא עליהן לוותר על חלק ממנו.

ככלל, בימ"ש נוקט בענייני ירושה בגישה הפרשנית. בנושא צוואות עקרון העל הינו קיום רצונו של המצווה.

במקרה שנדון בביהמ"ש העליון, ביהמ"ש שקל את כוונת המצווה לעומת מעשהו של המצווה. ברוב של 4 לעומת 3 שופטים פסק ביהמ"ש בסופו של דבר כי העיקרון הבסיסי העומד ביסוד דיני הירושה הוא קיום רצונו של המצווה, ובייחוד כאשר המצווה נוקט בפעולה, לבטל את צוואתו. ביהמ"ש העדיף את הגישה הגוברת כיום בעולם המשפט לפיה יש להתמקד במהות -כאן- ברצונם החופשי והאמיתי של המצווים- ולא בכללים צורניים פורמאליים ונוקשים הנובעים מלשונו של חוק הירושה ונתן תוקף לביטול הצוואה.

לא! המצווה אינו יכול לייפות באופן גורף וכוללני את כוחו של מאן דהוא לקבוע מי יירש את עזבונו או מה יירש כל אחד מעזבונו. ברם, המצווה יכול לייפות את כוחו, בצמצום, לאדם אחר, שיהיה רשאי להחליט לגבי מן והעזבון תוך קביעת מגבלות, על ידי המצווה, לשיקול הדעת המוענק.

כן! למשל, בית משפט למשפחה במחוז תל אביב דן בבקשה שהוגשה על ידי זוכות, למתן צו קיום צוואה, אשר נערכה בפני עדים, במסגרתה נתבקש ביהמ"ש שלא להחיל הוראה מעוררת מחלוקת, שהצוואה כללה. בצוואה המדוברת,  ציווה המנוח, אלמן ללא ילדים, את עזבונו לבנותיו של ידידו הקרוב (המבקשות), אולם הוא ציין באחת מההוראות בצוואה, כי הבנות תוכלנה לתרום חלק מהכסף בעזבונו לכל גורם שקרוב לליבו של המצווה, אם תיבחרנה לעשות כן. המצווה הוסיף, כי לא מוטלת עליהן חובה לפעול כן.