מזונות

ש: לבעלי לשעבר ולי יש משמורת משותפת על הבן הקטין שלנו. בגלל מלחמת "חרבות ברזל" הוא גוייס למילואים לתקופה ארוכה. כפועל יוצא מכך, הילד נמצא במשמורת שלי כל הזמן, עם כל ההוצאות הכרוכות בכך. האם אוכל לתבוע הגדלת מזונות הקטין?

ת: כן! יש כאן שינוי נסיבות מהותי, שמצדיק פיצוי, כפי שנקבע בביהמ"ש למשפחה בחדרה, ביום 8.1.25 (תלה"מ 65546-02-23). שם נדונה בקשה של אם לחייב את האב לשלם מתוך מענק המילואים, שקיבל תוספת למזונות בנם הקטין: "לאחר ששקלתי את היקף השהות המשתקף מהתיעוד שהציגו הצדדים; את סכום המענק; את תקופת השירות; את גילו של הקטין ואת הטיפול בו; את סכום המזונות המשולם; את הערכת המשמעות של השינוי בשיעור חלוקת הנטל ואת הערכת שיעור ההוצאות הנוספות להן נדרשה ונדרשת האֵם אני סבורה שיש לחייב את האב, מעתה והלאה, בסך 500 ש"ח עבור כל חודש מילואים בהם לא מתקיימים זמני השהות כסדרם (שהות ללא לינה אינה נחשבת קיום שהות כסדרה).".

ש: הגשתי תביעת מזונות קטין ובקשה למזונות זמניים. ביהמ"ש קבע מזונות זמניים חודשיים מאוד נמוכים. האם באפשרותי לערער?

ת: כן! עלייך להגיש בקשה למתן רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ולפרט את טענותייך בתוספת תיעוד תומך. כך, בפסק דין מיום 8.1.2025, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, (רמ"ש 21199-12-24) שולשו דמי המזונות החודשיים הזמניים (1,000 ₪) שנקבעו, ע"י ביהמ"ש לעניני משפחה. ביהמ"ש המחוזי קבע כי לא היה בסיס לטענות האב כי הסך הנמוך נובע מניכור הורי מצד האם, ואף ציין כי העובדה כי האב, מיוזמתו, לפני הגשת התביעה, שילם 1,000 ₪ בחודש למזונות הילדה, לא מהווה צידוק לקביעת חיוב בסך כה נמוך, אף ממה שנקבע בפסיקה (1,600 ₪ בחודש), וביתר שאת, כאשר הילדה שוהה רוב הזמן עם האם, וקיבל את הערעור: "הערעור מתקבל כך שעד להחלטה אחרת שתינתן על-ידי ביהמ"ש קמא (בין כהחלטה למזונות זמניים בין כפס"ד) במקום החיוב במזונות זמניים בסך של 1,000 ₪ שנקבע בהחלטה (בתוספת המחציות עליה הורה ביהמ"ש קמא בהחלטתו) יחויב המשיב לשאת במזונות זמניים בסך של 3,089 ₪ לחודש (בתוספת אותן מחציות). ".

ש: האם ניתן להפחית חיוב של אב במזונות קטין, כאשר חל שינוי בנסיבות שהתקיימו כאשר נחתם הסכם בין ההורים?

ת: כל מקרה נבחן לגופו, אבל מומלץ להגיש תביעה להקטנת מזונות קטין, כאשר אכן ישנו בסיס עובדתי מוצק לתביעה. כך במקרה של אב שביקש להקטין מזונות, שהוא משלם עבור ילדיו הקטינים, כי זמני השהייה שלו עימם גדלו והכנסתו קטנה (לטענתו) נידחה ע"י ביהמ"ש. בפסק דין שניתן ביום 18.11.24, ע"י בית המשפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת (תלה"מ 37654-05-22), נקבע כי: "האב כשל להוכיח את כל טענותיו – הכנסותיו לא פחתו ואפילו עלו וזמני השהות שלו עם ילדיו, אינם שונים מהותית ממה שנקבע בהסכם הגירושין…בכדי להצליח בתביעתו, היה על התובע להראות שוני כה מהותי ובלתי צפוי, לא רק מכיוון שמדובר בפסק דין מוסכם, אלא גם בגלל, מכלול האיזונים שנעשו בהסכם".

ש: האם במקרה שקטין עובר ממשמורת האם למשמורת האב, בגלל משבר נפשי של האם, ביהמ"ש יפטור את האב כליל מתשלום מזונות?

ת: לא בהכרח. במקרה שנדון (תלה"מ 58107-10-24) בביהמ"ש לעניני משפחה בחיפה (21.12.24), קבע ביהמ"ש שאב שקיבל אליו את המשמורת על קטינה, מחמת משבר נפשי של האם, ימשיך לשלם לאם דמי מזונות חודשיים בסך של 1,000 ₪ (מתוך 2,100 ששילם כאשר הקטינה הייתה במשמורת האם). ביהמ"ש קבע כי מדובר בנסיבות חריגות שמצדיקות שינוי של הסכם הגירושים בין הצדדים, והפחתת מזונות, אולם, לא את ביטולם לחלוטין, הואיל והאב לא הוכיח את חוסנו הכלכלי ולא עמד בבקשתו לפטור אותו מתשלום דמי המזונות, על הפער הכלכלי או חסרון הכיס, שנוצרו אצלו בעקבות מעבר הקטינה להתגורר עמו.

ש: באיזו מהירות מקבלת משטרת הגבולות דיווח על מתן צו

לעיכוב יציאה מן הארץ של קטין?

ת: ככלל, כמעט באופן מיידי. עורך הדין המייצג את ההורה שלבקשתו ניתן הצו יכול לבדוק עם משטרת הגבולות אם נרשם שם הצו לעיכוב יציאה מן הארץ.

הסכם בעל פה או בכתב, אשר מיועד לשחרר גבר, אשר מכניס אישה להריון, מכל אחריות כלפי ילד שייוולד, הוא חסר כל ערך משפטי. הסכם כזה נוגד את "טובת הילד", נוגד את זכויות הילד, ונוגד את תקנת הציבור. הסכם כזה מתיימר לשלול מן הילד את זכותו הטבעית לדעת מיהו אביו, לשלול ממנו את האפשרות לפתח מערכת יחסים עם אביו, ולשלול ממנו את הזכות להיתמך מבחינה כלכלית ע"י אביו.

חוץ מהמקרה המיוחד של תרומת זרע אנונימית בבנק הזרע, אדם שמכניס אישה להריון, חייב לקחת אחריות על מעשיו ואין הוא יכול להתנער מכך, אפילו אם הוא מתבקש לעזור לאותה אישה להפוך לאם ולממש בכך את האימהות שלה. אין זה משנה אם התקיימו יחסי מין אם לאו, לצורך הענקת הזרע .

כן! כאשר בימ"ש למשפחה קובע דמי מזונות קטין בגובה מסויים, כאשר האם איננה עובדת, ואין לה הכנסה משלה, משכורתו של האב וכושר ההשתכרות שלו מהווים גורמים משמעותיים בשיקולי הגעת של ביהמ"ש, כמו גם צרכיהם של הקטינים.  אם האם מסוגלת להוכיח לביהמ"ש ע"י הבאת ראייה, (כגון העתק מכתב תביעה או כתב הגנה או תצהיר, בהליך אחר, שם ציין האב כושר השתכרות גבוה יותר), כי הכנסתו בפועל של האב ו/או כושר השתכרותו גבוהים מאלו שנטענו בכתב הגנתו, הדבר יוכל לסייע בשכנוע ביהמ"ש להגדיל את המזונות שנקבעו למזונות הקטינים.

עפ"י תקנות סדר הדין האזרחי צו עיכוב יציאה מן הארץ לא יינתן נגד תושב זר אלא אם כן קיימות באותו מקרה סיבות מיוחדות המצדיקות זאת, ובתנאי שביהמ"ש יציין בכתב את הסיבות הנ"ל בגוף החלטתו.

כן, למרות שצו עיכוב יציאה מן הארץ נגד תושב זר ניתן במקרים נדירים וחריגים  ביותר, הרי שבמקרה זה, בימ"ש עשוי לדרוש סוג כלשהו של בטוחה להבטחת תשלום דמי המזונות עבור הקטין, בתמורה לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ.

לא! על פי תקנות סדר הדין האזרחי הצו יפסיק להיות בתוקף, אם מדובר בצו שניתן ע"י ביהמ"ש במעמד צד אחד, ולא הומצא לצד השני כראוי. כלומר, על פי התקנות על המבקש להמציא למשיב (מי שניתן נגדו הצו) העתק מן הצו עצמו וגם העתק מן הבקשה שהוגשה למתן הצו על נספחיה וכן העתק מכתב הערבות עליו חתם המבקש בתמיכה לבקשתו. על המסמכים הנ"ל להימסר במסירה אישית תוך שלושה ימים, אלא אם כן ביהמ"ש קבע אחרת בהחלטתו על מתן צו עיכוב היציאה מן הארץ ונימק אותה.