אבהות

כן, במקרים יוצאי דופן. בדרך כלל הבקשה מוגשת והבדיקה מבוצעת לאחר הלידה. בתיק בענין זה, בית המשפט לענייני משפחה בחיפה התיר ביצועה של בדיקת רקמות כדי לבסס אבהות על עובר בן למעלה מששה חודשים.

לא! חוק המידע הגנטי תשס"א– 2000 קובע כי אם קטין הוא בן 16 או בן למעלה מ – 16, ניתן לקחת דגימה מן החומר הגנטי שלו רק לאחר שניתן לו הסבר בדבר משמעות הבדיקה, ורק אם הקטין והאחראי עליו מסכימים בכתב להשתתפותו בבדיקה. האדם האחראי על הקטין יכול להיות ההורה הביולוגי שלו, הורה חורג, הורה מאמץ או אפוטרופוס.

כן. מלבד בירור זהותם עפ"י תעודת זהות או דרכון המבוצעת ע"י הצוות הרפואי העורך את הבדיקה, הצדדים המעורבים נדרשים להגיע אל מקום עריכת הבדיקה באותו זמן, כדי שיוכלו לזהות אחד את השני. צעד זה נדרש כאמצעי זהירות נוסף לאימות זהות הצדדים.

כן! חוק המידע הגנטי תשס"א– 2000 קובע כי בדיקות רקמות להוכחת הורות לא יבוצעו אלא על פי צו של בית המשפט לענייני משפחה.

ניתן לבצע בחו"ל בדיקות להוכחת אבהות, אך ספק אם תוצאותיהן תתקבלנה כראיה בהליכים המתנהלים בבית משפט בישראל. גם אם בדיקות להוכחת אבהות מתבצעות בישראל בלי צו של בית משפט, בית משפט בישראל לא חייב לקבל את תוצאותיהן כראיה. גורמים אחרים, שאינם קשורים לדיני הראיות, מעורבים כאן.

בית המשפט לענייני משפחה יכול לכפות על נתבע בתביעת אבהות לתת דגימת רוק, לצורך עריכת בדיקת ד.נ.א., כיוון שמדובר בהליך שאיננו פולשני, אך אין ביהמ"ש יכול לכפות עליו לתת דגימת דם. כך, בית המשפט המחוזי בבאר שבע החזיר תיק לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, לאחר שהנתבע עירער על פסק דין הצהרתי שניתן נגדו, ושהכריז עליו כעל אביו של ילד, אשר נולד לאם חד הורית. בית המשפט המחוזי הורה לערכאה הראשונה לדון במקרה מחדש ולבחון ראיות חדשות, לאחר שהנתבע הוכיח, שקיימת אפשרות, שאדם אחר הוא אבי הילד, לפחות באותה דרגת סבירות שהוא עצמו עשוי להיות אבי הילד. הנתבע התנגד לעריכת בדיקת דם וטען שאין לחייבו לעשותה, כיוון שהדבר פוגע בזכותו הבסיסית לחופש הבחירה באשר למה שייעשה בגופו. בית המשפט לענייני משפחה פסק, שהוא היה רשאי להורות לו להביא, לצורך בדיקת הד.נ.א, דגימה מסוג אחר, שתילקח מגופו בהליך שאיננו פולשני. ביהמ"ש קבע שהוא היה מוסמך לעשות זאת על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה – 1995, שמתיר לבית המשפט לפעול כפי שהוא רואה לצודק ולנכון כדי להבטיח משפט הוגן.

כאשר גבר מתכחש לאבהותו ניתן להגיש כנגדו תביעה למתן פסק דין הצהרתי, על מנת שיוכרז עליו, כעל אבי הוולד, וזאת באם תצליח אימו של הילד, להוכיח טענתה.

במקרה דומה שנידון בבית המשפט לעיניני משפחה בתל- אביב, הגישה אימו של ילד תביעה להכרזת אבהות כנגד גבר שהשתתף עימה בתהליך של הפרייה חוץ גופית . ביהמ"ש קבע כי ההסכם עליו חתמו הצדדים שכותרתו "בקשה והסכמה לביצוע הפרייה חוץ גופית", חוקי ומחייב. האב אינו מצוי במעמד של תורם זרע אנונימי, אלא במעמד של משתתף פעיל בתהליך . עפ"י הנתונים הנ"ל קבע ביהמ"ש כי הנתבע הינו אביו של הרך שנולד .