מאגר המידע

אבהות

אבהות

זכויות הילד

מאמרים0 תוצאות

לפני שנתיים, כשהייתי בן ארבעה עשרה, גיליתי במקרה שמי שגידלו אותי אינם הורי הביולוגיים, ושהם אימצו אותי כשהייתי כבן שנה וחצי. מאז שגיליתי את הדבר חלה התדרדרות ביחסים ביני ובינם וכיום אני לומד בפנימיית נוער וסובל מאוד. אני רוצה מאוד ליצור קשר עם הורי הביולוגיים. האם הדבר אפשרי ?

אפוטרופסות קטינים

 

לא ! חוק אימוץ ילדים – 1981 קובע שככלל פנקס האימוצים לא יהיה פתוח לעיון, למעט לרשימה מוגבלת של אנשים. מאומץ אמנם נכלל ברשימה, אך החוק מתנה את זכות העיון שלו בכך שיהיה בגיר. לפיכך, קטין מאומץ אינו יכול לגלות את זהות הוריו הביולוגיים עד הגיעו לגיל 18, אלא רק לאחר מכן.

מה המצב המשפטי שקיים כאשר נערה נכנסת להריון לא רצוי והאב הביולוגי מתנגד להליך האימוץ שהיא יזמה?

אפוטרופסות קטינים

 

 

ככלל, צו אימוץ לא יינתן עפ"י חוק אימוץ ילדים- 1981, אלא אם שני ההורים הביולוגיים מסכימים. במקרים נדירים, בית משפט עשוי להכריז שילד הינו " בר-אימוץ", אפילו בלי הסכמה . לכן באם נערה , קטינה , יולדת וזמן קצר לאחר מכן היא נותנת את האישור הנדרש בכתב , אזי התינוק יימסר למשפחה אומנת והיועץ המשפטי לממשלה פונה לביהמ"ש לעינייני משפחה בבקשה להכריז על הילד כ"בר – אימוץ". האב הביולוגי זכאי ורשאי לנקוט בהליכים שתכליתם, לקבל לידיו את התינוק .בית המשפט חייב לבדוק האם קיימות נסיבות יוצאות מן הכלל, להכרזת הילד כ"בר-אימוץ" , וזאת למרות ההתנגדות של אחד מהוריו. במצב שכזה בית המשפט נוהג למנות פקיד/ת סעד , כדי להעריך ולבחון את המצב , את נסיבות המקרה ואת האב ומסוגלותו ההורית. נסיבות יוצאות דופן אשר מאפשרות לבית המשפט להצהיר שהילד "בר-אימוץ", למרות סירוב של אחד מהוריו הביולוגיים, מתקיימות ,כאשר הורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שמצבו או התנהגותו ישתנו בעתיד או שסירובו להסכים בא ממניע בלתי מוסרי או למטרה בלתי חוקית. ( למשל: במקרה שילד נולד בנסיבות של אונס ואביו
( האנס) מבקש לקבלו לרשותו).

נולדתי להורים שאינם נשואים ושמעולם לא חיו ביחד. למרות שזהותו של אבי ידועה, הוא מעולם לא נרשם כאבי. אני עתה בן 18. האם אני יכול לגרום לכך שגבר זה יירשם כאבי? 

אבהות הוכחת אבהות

 

כן! בנסיבות כאלה הבן יכול להגיש בעצמו תביעת אבהות נגד האדם שאותו הוא מחשיב כאביו, ואם הוא יצליח להוכיח את אבהותו של אותו אדם, אז בית המשפט יכול להורות לו להירשם כאביו.

מה חשוב יותר, כאשר בית המשפט נדרש להכריע בשאלה, אם להתיר בדיקה גנטית להוכחת אבהות בתביעת מזונות – זכותו של הנתבע לדעת את האמת, או הסיכון שייגרם נזק נפשי לילד כתוצאה מהגילוי שהנתבע איננו אביו ? 

אבהות זכויות הילד

 

טובת הילד נמצאת בעדיפות עליונה. בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, שדן בתיק מזונות, בו עלתה סוגייה זו, החליט שלא להתיר בדיקה גנטית, שהתבקשה ע"י הנתבע.

כאשר הילד מתייחס אל הנתבע כאל אביו, הסיכון לנזק נפשי, הנובע מהגילוי האפשרי, שהנתבע איננו אביו האמיתי-הביולוגי, עולה בהרבה בחשיבותו על זכותו של הנתבע לחשוף את האמת. בתיק שבנדון הילדה היתה בת 8. הנתבע נתבע לשלם מזונות עבורה ועבור אחותה הגדולה. בית המשפט דחה את בקשתו לערוך בדיקת רקמות בנימוק שתוצאות הבדיקה עלולות לחשוף את הקטינה לנזק נפשי חמור. בנסיבות המיוחדות של המקרה, לא היה כל סיכון שהקטינה תהיה "ממזרת" על פי הדין העברי, אולם לא זו היתה הסיבה לסירוב להתיר את בדיקת הרקמות, פסק בית המשפט, אלא טובת הילדה.

איזה יתרונות ואיזה עניין יכולים להיות לקטין באשר לחשיפת זהותו הגנטית?

אבהות זכויות הילד

 

 

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בדיון בנושא זה, חילק את היתרונות או את העניין שיכולים להיות לקטין באשר לחשיפת זהותו הגנטית לשלוש קבוצות: רגשי/פסיכולוגי; בריאותי/רפואי; משפטי/ממוני (כדוגמת מזונות או ירושה).

במשך מספר שנים ניהלתי קשר עם גבר נשוי. בשל קושי בו נתקלתי בנסיונותי להרות , החלטנו אני ואותו גבר לפנות לטיפולי הפרייה חוץ גופית, ולצורך כך חתמנו על טופס בקשה והסכמה לביצוע הפרייה חוץ גופית. ההפרייה נעשתה מזרעו של הגבר ומביצית של אישה אחרת. כיום מתכחש אותו אדם לאבהותו ומסרב להכיר בילד כבנו , מה עלי לעשות?

אבהות הכחשת אבהות

כאשר גבר מתכחש לאבהותו ניתן להגיש כנגדו תביעה למתן פסק דין הצהרתי, על מנת שיוכרז עליו, כעל אבי הוולד, וזאת באם תצליח אימו של הילד, להוכיח טענתה.

במקרה דומה שנידון בבית המשפט לעיניני משפחה בתל- אביב, הגישה אימו של ילד תביעה להכרזת אבהות כנגד גבר שהשתתף עימה בתהליך של הפרייה חוץ גופית . ביהמ"ש קבע כי ההסכם עליו חתמו הצדדים שכותרתו "בקשה והסכמה לביצוע הפרייה חוץ גופית", חוקי ומחייב. האב אינו מצוי במעמד של תורם זרע אנונימי, אלא במעמד של משתתף פעיל בתהליך . עפ"י הנתונים הנ"ל קבע ביהמ"ש כי הנתבע הינו אביו של הרך שנולד .

נישואיי מצויים במשבר. אשתי הגישה נגדי תביעת מזונות עבור הילדים. אני חושד בכך ש"בתנו" הפעוטה איננה למעשה בתי, אלא היא בתו של חבר ילדות של אשתי, שאיתו אשתי מנהלת רומן זה זמן רב. אשתי ואני שנינו יהודים, אך נישאנו בטקס נישואין אזרחי בחו"ל. אני סבור, שאין זה מחובתי לשלם מזונות לילדה, שאיננה בתי הביולוגית, בעוד שאביה הביולוגי פטור מחובת המזונות. מה הסיכויים לכך שבית המשפט ייעתר לבקשתי ויורה על עריכת בדיקת רקמות , כדי שאוכל להוכיח ולשלול את אבהותי ?

אבהות הכחשת אבהות

בישראל בית משפט יירתע מלהמליץ על עריכת בדיקת רקמות, כאשר האם היא יהודיה, שנשואה ליהודי, וזאת כדי להימנע מן הסיכון של הכרזה על הילד כעל ממזר או כעל ספק ממזר. על פי הדין העברי, הסטטוס של ממזר או של ספק ממזר ניתן לילד, שנולד מחוץ לנישואין של אם יהודיה אשר נשואה ליהודי.

סיטואציה זו נעשית מסובכת יותר, כאשר בני הזוג ה"נשואים" הינם שני יהודים, אשר נישאו זה לזה בטקס נישואין אזרחי ולא כדת משה וישראל , משום שנישואין אזרחיים אינם בני תוקף ואינם מוכרים במשפט הישראלי, עדיין . הדין העברי מכיר אך ורק בתוקפם של נישואין בין שני יהודים שנערכו על פי הדין העברי. נישואין אזרחיים שנערכו בחו"ל תקפים אך ורק לצורכי רישום אדמיניסטרטיבי במירשם האוכלוסין. לפיכך, באופן תיאורטי ניתן לטעון, שאישה יהודיה, אשר נישאה לגבר יהודי, בטקס נישואין אזרחי נחשבת לרווקה, ולפיכך, ילד שנולד לה מגבר אחר לא יוגדר כממזר. כתוצאה מכך, אין עילה למנוע בדיקת אבהות, כי לא קיים החשש, שהילד יוכרז כילד בלתי חוקי.

 

 בעלי ואני שנינו יהודים, ונישאנו בנישואין אזרחיים. במהלך הנישואין נכנסתי להריון כתוצאה מיחסים אינטימיים שקיימתי עם גבר זר, שהינו נוצרי בדתו. האם ביהמ"ש יתיר לי ולידידי לבצע בדיקת רקמות, על מנת לקבוע באופן ודאי כי הוא אביה של ילדתי?

אבהות בדיקת ד.נ.א

בדיקת רקמות לצורך הוכחת אבהות, עריכתה מותנית בבחינת טובת הקטין הנבדק, והנזקים האפשריים שעלולים להיגרם לו כתוצאה מעריכת הבדיקה.

בביהמ"ש לעינייני משפחה בבאר שבע נדונה בעבר שאלה זו ביחס לקטינה בגיל 8, ונפסק כי הבדיקה עלולה לגרום לקטינה נזק נפשי לנוכח ערעור זהותה הנפשית.

עוד נפסק כי, קיים חשש למעמדה של הקטינה שכן יש פוסקים המכירים בתוקף של נישואין אזרחיים בין שני יהודים, ועל כן יש חשש כי הקטינה תיחשב כממזרת.

ואולם אם מדובר בהריון מגבר שאיננו יהודי , אזי שאלת הממזרות איננה רלוונטית.

ידידתי אשר הינה רווקה ומבוגרת רוצה מאוד ללדת ילד מחוץ לנישואין, ומפצירה בי שאעזור לה להיכנס להריון, ע"י תרומת זרע. היא מבטיחה שלא לייחס לי אבהות על ילד , אם יוולד לה . כמו כן, היא מבטיחה שהיא לא תתבע ממני מזונות ותמיכה כלכלית כלשהי למען הילד . האם הבטחותיה מחייבות מבחינה משפטית, או שאני עלול להסתבך בעתיד ?

מזונות קטינים

הסכם בעל פה או בכתב, אשר מיועד לשחרר גבר, אשר מכניס אישה להריון, מכל אחריות כלפי ילד שייוולד, הוא חסר כל ערך משפטי. הסכם כזה נוגד את "טובת הילד", נוגד את זכויות הילד, ונוגד את תקנת הציבור. הסכם כזה מתיימר לשלול מן הילד את זכותו הטבעית לדעת מיהו אביו, לשלול ממנו את האפשרות לפתח מערכת יחסים עם אביו, ולשלול ממנו את הזכות להיתמך מבחינה כלכלית ע"י אביו.

חוץ מהמקרה המיוחד של תרומת זרע אנונימית בבנק הזרע, אדם שמכניס אישה להריון, חייב לקחת אחריות על מעשיו ואין הוא יכול להתנער מכך, אפילו אם הוא מתבקש לעזור לאותה אישה להפוך לאם ולממש בכך את האימהות שלה. אין זה משנה אם התקיימו יחסי מין אם לאו, לצורך הענקת הזרע .

אני סטודנט במיכללה ואני מעוניין לתרום זרע, כדי לממן, ע"י כך, את לימודי. האם אני עלול להימצא בסיכון של הגשת תביעות אבהות ו/או מזונות כנגדי, ע"י קטינים או נשים שנכנסו להריון מתרומת הזרע שלי ? תשובה:

אבהות זכויות הילד

 

בעיקרון תורם זרע אנונימי פטור, לכאורה, מאחריות משפטית, כלפי ילד שיוולד מתרומת זרע שהוא תרם. אילו תורמי זרע היו עלולים להיתבע או להיות מחוייבים לתוצאות הנובעות ממעשיהם בהקשר זה , אזי גברים לא היו מוכנים לתרום זרע, בגלל הסיכון שכרוך בכך.

למרות זאת מבחינה עקרונית ניתן להגיש תביעה , נגד תורם זרע במקרים מסויימים. בגלל סיבות תורשתיות או גנטיות חייב , מטבע הדברים, להתנהל רישום מסודר, בהתייחס לזהות של תורמי זרע, ומקבלי תרומת זרע . במצב שכזה עשוי ילד באמצעות אימו להגיש תביעה לחשיפת זהותו של תורם הזרע, בגלל סיבה רפואית או בגלל רצונו להכיר ולדעת את זהותו של אביו מולידו .במקרה שיש הגנה משפטית לתורם זרע בפני חשיפת זהותו או שנערך הסכם שמאושר בבית המשפט, יכול הגבר להינות מחסינות או מהגנה על פרטיותו .

במדינות מסויימות בארצות הברית, המושג "תורם זרע ידוע" קיים ושכיח, למשל, בקהילות הומוסקסואליות, זהותו של התורם ידועה והוא ממלא תפקיד דומה ל"דוד", מבלי שחלה עליו התחייבות כספית כלשהי.

שאלות ותשובות10 תוצאות

* אנו תקווה, כי אתר זה ישמש כלי עזר שימושי ויעיל, ויהווה "חבר לעת צרה", אולם, יחד עם זאת, ברצוננו להדגיש, כי המידע המופיע באתר אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני. למתן ייעוץ משפטי, ולתיאום פגישת ייעוץ, ניתן לפנות למשרדנו, על פי אמצעי הקשר המופיעים באתר.

דילוג לתוכן