זכויות רכושיות

ש: האם ניתן לחייב כספית, בן זוג גרוש, שנשאר להתגורר בדירת המשפחה, ומעכב את המכירה שלה?

ת: כן. בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה ביום 10.11.24, חוייב גבר לשלם לאשתו דמי שימוש, עבור התקופה שבה נשאר להתגורר בדירתם אחרי הפרידה, ובמהלכה סיכל ניסיונות לקדם את מכירת הנכס (תלה"מ 21192-04-22): "לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים ושקלתי כלל הנדרש בנדון, מצאתי להיעתר לבקשה לחיוב הנתבע בתשלום דמי שימוש ראויים לידי התובעת, החל ממועד עזיבת התובעת את הדירה, בחודש אוגוסט 2022…הנתבע יישא בתשלום דמי שימוש ראויים לידי התובעת בסך של 4,200 ₪ לחודש (מחצית משווי דמי השימוש שנקבעו ע"י השמאי), אשר ישולמו החל ממועד עזיבת התובעת את הדירה ועד למועד מכירתה וחלוקת התמורה בין הצדדים ".

ש: האם העדר חתימה על הסכם ממון, יכולה לתמוך בטענה שבן זוג שהדירה נרשמה על שמו, התכוון לשתף את בן הזוג השני בדירה?

ת: לא בהכרח. בפסק דין שניתן ביום 7.9.2023 ביהמ"ש לעניני משפחה בבאר שבע (תלה"מ 23482-12-21), נדחתה תביעה לפסק דין הצהרתי, בעניין זכויות במשק שנרשם על שם אחד מבני הזוג. ביהמ"ש קבע, כי אמנם: "בשום שלב לא נחתם בין הצדדים הסכם יחסי ממון, אך העובדה שלא נחתם הסכם ממון, לבדה, לא יכולה להוות משום "דבר מה נוסף" שמעיד על כוונת שיתוף בנכסים, שעל פי חוק שייכים לצד אחד בלבד".

ש: האם יכול להתקיים מצב שבו בן זוג שהתגורר מעל 20 שנה בבית שמצוי במשק, שרשום על שם בת הזוג שלו, כפועל יוצא מירושה שקיבלה מהוריה, יתגרש ולא יקבל זכויות בנכס?

ת: כן. פסיקת בית המשפט בישראל הבחינה בין נכס שהוא דירת מגורים אשר שימשה את הצדדים וילדיהם כדירת מגורים, לגביה נדרש בן הזוג הטוען לשיתוף להוכחה מעטה, לבין מקרה שבו הצדדים התגוררו ביחידת דיור אחת שאינה מהווה את כלל המשק וכי לא הייתה עליה שום כוונת שיתוף ספציפית. כך נקבע בפסק דין שניתן ביום 7.9.2023 ביהמ"ש לעניני משפחה בבאר שבע (תלה"מ 23482-12-21).

לא! אם בני הזוג נישאו משנת 1974 ואילך, הרי שעל פי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973), יש לשני בני הזוג זכויות שוות ברכוש שהצטבר, במהלך שנות נישואיהם, אלא אם כן מדובר בנכסים שניתנו במתנה או בירושה, או שנחתם הסכם ממון, אשר אושר בבימ"ש והוציא נכס או יותר ממכלול רכושם המשותף. למרות שלבימ"ש קיים שיקול דעת לסטות מהוראות החוק הנ"ל ולבצע חלוקה שאיננה שוויונית בין הצדדים, בהתקיים נסיבות מיוחדות לכך, הרי שאין בימ"ש רשאי לעשות כן כאשר מדובר בנכס דלא ניידי הרשום בבעלות משותפת של שני הצדדים. זאת, מפני שהרישום על שמם של הצדדים משקף זכויות קניניות, אשר הצדדים התכוונו והסכימו על כך שהנכס יהיה בבעלות שניהם, בחלקים שווים.

כן!! בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל (דצמבר 2020) ערעור שהגישה אישה שהפסידה חצי מהבית שרכש בעלה בתקופת הנישואים. בבית המשפט למשפחה נקבע כי מדובר בבית ששייך לחברה של הבעל ולפיכך לא נכלל ברכוש המשותף. אולם בערעור נקבע כי הבית נרכש באופן אישי על ידי הבעל, מתוך הכנסות עבודה שנחשבות לכספים משותפים, ולפיכך האישה זכאית למחצית משוויו.

כן! בן זוג יכול להגיש תביעה כנגד בן זוגו האחר, אשר מכר בלא ידיעתו את דירתם המשותפת, אשר היתה רשומה על שם בן הזוג המוכר. התביעה תוגש גם נגד רוכש הדירה, והיא מיועדת לבטל את רישום הזכויות על שם הרוכש, או למנוע את רישום הזכויות על שם הרוכש, לפי העניין. באם רוכש הדירה פעל בתום לב, אזי עלול להתעורר קושי בביטול רכישת הדירה, אולם אם רוכש הדירה הינו קרוב משפחה של המוכר, הרי שמתעורר ספק בקשר לתום ליבו של הרוכש. בסוגיה זו נקבע ע"י ביהמ"ש העליון, כי "כאשר מדובר בדירת מגורים, והצד השלישי יודע, כי למי שהנכס רשום על שמו, יש בת זוג או בן זוג הדרים עימו, מתהפכת ההנחה, ועל צד ג' לבדוק, מעבר לרישום, מה זכויותיו של בן הזוג או בת הזוג המתגורר בדירת המגורים".