זכויות רכושיות

בעבר שיטת המשפט בארה"ב נקטה עמדה נוקשה כלפי התנהגות שלילית קיצונית, מצד בעלים, כלפי נשותיהם, בכך שהיתה קיימת נטייה במערכת המשפט האמריקאית להקטין את חלקו של בעל ברכוש המשותף כגון בבית המשפחה, ואף הוטל על בעל, לעיתים, חיוב במזונות עבור אשתו, לאחר גירושיהם. ברם, כיום, מדינות מעטות בארה"ב "מענישות" כספית את הצד הפוגע, למרות שעדיין קיימת נטייה לפצות כספית בן זוג/בת זוג, אשר נפגע מהתעללות נפשית ע"י הצד האחר.

השוואה בין שיטת המשפט הישראלית לבין השיטה האמריקאית נערכה בנושא זה,  במסגרת דיון בבימ"ש למשפחה בירושלים. בימ"ש הפעיל בהתאם את שיקול דעתו, כדי לבחון האם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית של רכושם המשותף של הצדדים, כפי שטענה לכך האשה. במקרה זה, האשה טענה כי בעלה נהג התעלל בה רגשית ופיזית, ותבעה בגין כך חלק גדול יותר ברכוש המשותף. הכלל הבסיסי בישראל לעניין חלוקת הרכוש המשותף הוא עקרון השוויון, קרי, מחצית לכל אחד מהצדדים. במקרה זה, האשה לא הצליחה להוכיח קיום התעללות מצד בעלה, במידה הנדרשת ע"י ביהמ"ש, לשם הפחתת חלקו של הבעל ברכוש המשותף. ברם, כן עלה בידה של האשה למנוע מן הבעל שיתוף בזכויות הפנסיה שלה, בעניין אחר שאף נדון במסגרת תביעה זו.

כן! במסגרת תביעה לפירוק שיתוף, ובתנאי שהוגשה עתירה בענין זה,  ביהמ"ש יכול גם להורות כי הבעל יעביר לאשה מחצית מדמי השכירות של דירה נוספת המצויה בבעלות הצדדים.

לא! אם בני הזוג נישאו משנת 1974 ואילך, הרי שעל פי חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973), יש לשני בני הזוג זכויות שוות ברכוש שהצטבר, במהלך שנות נישואיהם, אלא אם כן מדובר בנכסים שניתנו במתנה או בירושה, או שנחתם הסכם ממון, אשר אושר בבימ"ש והוציא נכס או יותר ממכלול רכושם המשותף. למרות שלבימ"ש קיים שיקול דעת לסטות מהוראות החוק הנ"ל ולבצע חלוקה שאיננה שוויונית בין הצדדים, בהתקיים נסיבות מיוחדות לכך, הרי שאין בימ"ש רשאי לעשות כן כאשר מדובר בנכס דלא ניידי הרשום בבעלות משותפת של שני הצדדים. זאת, מפני שהרישום על שמם של הצדדים משקף זכויות קניניות, אשר הצדדים התכוונו והסכימו על כך שהנכס יהיה בבעלות שניהם, בחלקים שווים.

עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973) הבעל זכאי למחצית זכויות הפנסיה של אשתו, המתייחסות לתקופה בה בני הזוג חיו יחד כזוג נשוי. ברם, החוק מעניק לביהמ"ש שיקול דעת לסטות מנוסחה זו, ולבצע חלוקה לא שוויונית, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, ואם האשה מוכיחה כי הבעל קיבל הכנסות לאורך שנים, ללא הנהלת חשבונות מסודרת, ומבלי שהן הגיעו לידי האשה. במקרה זה, רשאי ביהמ"ש להקטין את חלקו של הבעל בזכויות הפנסיה הקשורות לעבודתה של האשה, או אף לקבוע כי הוא אינו זכאי לכל חלק בהן.

כן- אשתך צודקת חלקית, בכפוף לתנאים וסייגים מסוימים. התיקון שנעשה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, בחודש נובמבר 2008, מתייחס לזוגות שנישאו מיום 1.1.74 ואילך, ומצויים בהליך של גירושין, או לזוגות שנישואיהם התפרקו.

לפני התיקון לחוק, לא ניתן היה לחלק רכוש משותף לפני פקיעת הנישואין (עקב גט או מוות), אלא אם כן שני הצדדים הסכימו לכך או כאשר הנכסים לחלוקה נרשמו על שם שניהם במשותף. לאחר התיקון לחוק, ניתן לפרק שיתוף ולחלק רכוש גם בנכסים משותפים שנרשמו על שם אחד מבין הצדדים, לפני שניתן גט, בחלוף שנה מן היום שבו אחד הצדדים נקט בהליך משפטי של גירושין או חלוקת רכוש, או, לחלופין, גם מבלי שננקטו הליכים משפטיים בפועל, כאשר הצדדים היו פרודים זה מזה לפחות 9 חודשים או שנישואיהם התפרקו.