אלימות במשפחה

כן! בימ"ש למשפחה בכפר סבא קבע כי אשה תשלם 5,000 ₪ לבעלה פיצויים, על כך שהגישה בקשה לצו הגנה נגדו בתואנת שווא. במקרה זה הורה ביהמ"ש על מתן צו הגנה, במעמד צד אחד נגד הבעל, אשר הורחק מבית המשפחה. הצו ניתן לבקשת האשה, אשר טענה כי הוא נהג בה באלימות גופנית, וביצע בה מעשה אונס. בעת הדיון בביהמ"ש הגיע ביהמ"ש למסקנה כי האשה פעלה בחוסר תום לב, וכי טענותיה היו שקריות. ביהמ"ש ביטל את צו ההגנה, וגם הורה לה לשלם 2,500 ₪ נוספים לקופת המדינה.

כן! עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה משנת 1991, ביהמ"ש רשאי להוסיף תנאים לצו ההגנה. לדוגמה, ביהמ"ש למשפחה בירושלים נתן צו הגנה רחב נגד אב/בעל. ביהמ"ש אסר עליו להיכנס לבית המשפחה למשך חודש, וכן אסר עליו ביהמ"ש למנוע מבני המשפחה האחרים להיכנס הביתה, וציווה עליו להימנע מלהטריד אותם במשך תקופה של 3 חודשים. ביהמ"ש ציין, כי על האב לחתום על התחייבות בכתב לשלם לאשתו 5,000 ₪, אם בכל עת במשך השנה הקרובה, ביהמ"ש יקבע כי הוא הפר את תנאי הצו.

בהסכמת הצדדים יכולים צדדים לבקשה למתן צו הגנה, להיבדק בפוליגרף . הליך מעין זה אומנם עוסק באלימות אך במהותו הינו הליך אזרחי, על אף שלאירועים נשוא ההליך אפשר שיהיו היבטים פליליים.

הצדדים אף יכולים להודיע לבית המשפט כי ממצאי בדיקת הפוליגרף יחייבו אותם, ויהוו ראיה מכרעת.

כן, בנסיבות מסוימות. כאשר תביעה למתן צו הגנה נדחית ע"י בית המשפט, ובית המשפט קובע, שהתביעה הוגשה שלא בתום לב או, במטרה להציק לצד שכנגד, יש לבית המשפט שיקול דעת, על פי החוק למניעת אלימות במשפחה – 1991, להורות לתובע לשלם לצד שכנגד או לאוצר המדינה הוצאות. כמו כן, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצוי הולם לצד שנפגע.

כן! אולם, לאחר שתלונת אישה במשטרה, כנגד בעלה התגבשה לכתב אישום, ניהול התיק מצוי בידי הפרקליטות/התביעה. המדינה היא התובעת בהליך פלילי, ואין ערובה לכך שמחילתה של האישה, על מעשה האלימות של בעלה תעזור, כאשר לרוב הדבר תלוי בחומרת המעשה והאישום כלפי הבעל. ככלל, מחילת קורבן לעבירה איננה ממעיטה מחומרת העבירה, אולם היא עשויה להשפיע על שיקולי הענישה