אם שני הורים חלוקים בסוגיית החינוך הדתי או החילוני של בית הספר אליו ישלחו את ילדיהם, האם הערכאה הדנה בנושא רשאית לנקוט יוזמה ולהגיע ל"פשרה" על דעת עצמה בבחירת ביה"ס, ללא עריכת דיון מלא בנושא?
מאת: דיאנה שאלתיאל•פורסם בתאריך: 07 יולי, 2022לא! בג"ץ קבע fי, בית הדין הרבני האזורי באשקלון טעה כשהחליט לערוך פשרה על דעת עצמו בקבעו כי שלושה ילדים שלמדו במסגרת החינוך הממלכתית, אשר אביהם רצה להעביר לחינוך החרדי ילמדו בחינוך הממלכתי-דתי כמוצא של "פשרה".
האם עתרה לבג"צ לאחר שערעורה לבית הדין הרבני הגדול נדחה. למרות שטענתה לחוסר סמכות של בית הדין הרבני לדון בעניין נדחתה, בג"ץ ביטל את כל הצווים שניתנו ע"י בית הדין הרבני ובכללם קנס בסך 200 ₪ שהטיל עבור כל יום שהילדים למדו במסגרת חינוך ממלכתית, בראותו זאת כבזיון בית הדין.
בג"ץ ציין כי: "השיקול העליון חייב להיות, כמובן, טובתם של הילדים. בהחלט ייתכן שלא יהיה מתאם בין פשרה כלשהי לבין טובתם של הילדים. במקרה מעין זה, יש מקום להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק.". בג"ץ קבע כי במקרה כזה, תינתן עדיפות לטובת הילדים.
בג"ץ הוסיף כי כדי לוודא מהי טובת הילדים-שאיננה מושג תיאורטי- דרושה חוות דעת מומחה, לפני שתתקבל כל החלטה בנושא, אולם חוות דעת כזו כלל לא הוגשה. על כן, הורה בג"ץ כי בית הדין הרבני האזורי יפנה לקבלת תסקיר מגורם מקצועי מוסמך שיביע חוות דעתו על המסגרת החינוכית הראויה עבור כל אחד מהילדים. בג"צ גם קבע כי, עד למתן החלטה אחרת, ימשיכו הילדים ללמוד במסגרת הממלכתית בה הם לומדים כעת.