אלמן אשר מבקש לחיות עם חברתו לחיים, רשאי לערוך עימה "הסכם לחיים משותפים". הסכם זה יגדיר את יחסי הממון שלהם בתקופת חייהם המשותפים, ומה יהיה המצב המשפטי אם הם ייפרדו זה מזה. הם יוכלו להגדיר בהסכם מהו רכושם המשותף, ואיזה מהרכוש איננו משותף לשניהם. בדרך כלל מדובר ברכוש שכל אחד מהם הביא למערכת היחסים. הסכם זה מיועד להגן על רכושו של האלמן מפני תביעות שחברתו לחיים עלולה להגיש כידועה בציבור שלו. כך ניתן להגן על זכויותיהם העתידיות של הילדים ושל הנכדים.

אלמן מבוגר שמתעתד להתחיל לחיות עם ידועה בציבור, מוטב לו שיערוך גם צוואה, שבה הוא רשאי לעשות ברכושו ככל העולה על רוחו, למשל, להוריש אותו לילדיו ולנכדיו. אם האלמן לא מעוניין לערוך "הסכם לחיים משותפים", הוא יכול לדאוג לחברתו בצוואתו.