מאגר המידע

חטיפת והגירת ילדים

עמוד הבית / אני רוצה לקבל היתר מבית המשפט לגדל את בתי בארץ מולדתי בחו"ל. המשמורת נתונה לי על פי החלטה, שניתנה ע"י ביה"ד הרבני, כאשר הוא אישר את הסכם הגירושין שלי. דיברתי על הנושא עם בעלי לשעבר. הוא גיחך בלעג והזכיר לי, שבהסכם הגירושין נכתב במפורש, שלביה"ד הרבני יש סמכות לדון בכל סכסוך בעניין הילדים. בזמנו לא הייתי מיוצגת ע"י עורך דין, בעוד שבעלי היה מיוצג. האם אני יכולה להגיש תביעה, למתן רשות להגר לחו"ל עם בתי, בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בביה"ד הרבני?

אני רוצה לקבל היתר מבית המשפט לגדל את בתי בארץ מולדתי בחו"ל. המשמורת נתונה לי על פי החלטה, שניתנה ע"י ביה"ד הרבני, כאשר הוא אישר את הסכם הגירושין שלי. דיברתי על הנושא עם בעלי לשעבר. הוא גיחך בלעג והזכיר לי, שבהסכם הגירושין נכתב במפורש, שלביה"ד הרבני יש סמכות לדון בכל סכסוך בעניין הילדים. בזמנו לא הייתי מיוצגת ע"י עורך דין, בעוד שבעלי היה מיוצג. האם אני יכולה להגיש תביעה, למתן רשות להגר לחו"ל עם בתי, בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בביה"ד הרבני?

מאת: דיאנה שאלתיאלפורסם בתאריך: 17 מאי, 2022

כן! במקרה שנדון בביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב, האם, שהיתה גיורת, חתמה על הסכם גירושין, שאושר ע"י בית דין רבני אזורי, ושאוחד לתוך פסק הדין שניתן ע"י ביה"ד. בהסכם המקורי שנחתם ע"י הצדדים נכתב, שביהמ"ש לענייני משפחה ידון בכל סכסוך עתידי שיתגלע בין הצדדים. ואולם, לפני שההסכם אושר ע"י ערכאה שיפוטית, הוא שונה בכתב יד, באופן שהמילים "ביהמ"ש לענייני משפחה" הוחלפו ע"י המילים "ביה"ד הרבני". שני הצדדים חתמו על השינוי, אך האישה לא היתה מיוצגת אז ע"י עורך דין, בעוד שבעלה היה מיוצג. בהסכם נכתב גם, שאם האישה תרצה להגר לחו"ל עם הילדים, שאלת המשמורת בכללותה תיפתח לדיון מחודש.

מאוחר יותר, הילדים הגישו בביהמ"ש לענייני משפחה תביעת הגירה עצמאית, באמצעות אמם, כאפוטרופוס הטבעי שלהם. האב טען, שביהמ"ש לענייני משפחה היה חסר סמכות לדון בתביעה, ושהסמכות היתה נתונה לביה"ד הרבני.

בהחליטו לטובת הילדים, ביהמ"ש לענייני משפחה פסק, שלילדים היתה זכות חוקתית להגיש תביעה עצמאית משל עצמם, ושהם לא היו מנועים מלעשות זאת בגלל הסכם הגירושין שנחתם ע"י הוריהם, שבו נכתב כי סכסוכים בעניין הילדים יידונו ע"י ביה"ד הרבני.

הערת העורך:

ההחלטה שנויה במחלוקת מכמה טעמים. האחד, ילדים שגילאיהם 5 ו – 7 הם צעירים מכדי להיות מסוגלים לגבש דעה עצמאית משל עצמם בנושא הגירה. השני, למרות שהזכות להגיש תביעה היא זכות חוקתית, ולמרות שהזכות להגר היא חלק מחופש הבחירה ומחופש התנועה של כל אדם, אף על פי כן, הזכות של קטין רך בשנים להגר, איננה זכות יסוד, אלא היא זכות נגזרת מזכותו של הורהו המשמורן להגר, ואין זכות זו גוברת על זכויות היסוד של אב להיפגש עם ילדיו ולקיים עימם קשר שוטף.


* אנו תקווה, כי אתר זה ישמש כלי עזר שימושי ויעיל, ויהווה "חבר לעת צרה", אולם, יחד עם זאת, ברצוננו להדגיש, כי המידע המופיע באתר אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני. למתן ייעוץ משפטי, ולתיאום פגישת ייעוץ, ניתן לפנות למשרדנו, על פי אמצעי הקשר המופיעים באתר.

דילוג לתוכן