אני תושבת זרה וגרושה. הגשתי בביהמ"ש למשפחה תביעה למתן היתר הגירה עם בתי הקטינה לחו"ל, למדינת הולדתי ממנה הגעתי ארצה, שם קיימות אפשרויות לימודים ותעסוקה מגוונות וטובות יותר עבורי, מאשר בישראל. בעלי לשעבר מתנגד להגירה זו, ובדיונים המוקדמים בביהמ"ש עורך דינו ניסה לערער את עמדתי בטענה כי תביעת ההגירה הוגשה ממניעים נקמניים כנגד בעלי לשעבר, אשר עזב אותי למען אשה אחרת, ע"י הרחקתו פיזית מבתנו הקטינה וכדי לשלול את אבהותו. אני חוששת שמא ביהמ"ש יאמין לטענות שקריות אלו ולא יתיר לי להגר עם בתי הקטינה לחו"ל.
מאת: דיאנה שאלתיאל•פורסם בתאריך: 25 מרץ, 2022ביהמ"ש העליון, קבע בפסק דין משנת 2001 כי גורם כגון, שאלת ההכרח בהגירה אינו מהווה את הגורם המכריע בסוגיית המשמורת. בתביעת משמורת, עקרון "טובת הילד" הוא העיקרון המנחה. אמנם להחלטת ההורה להגר, השפעה ניכרת על חיי הילדים, אך על ביהמ"ש להכריע, מהי האפשרות הטובה ביותר בעבור הילדים, במצב שנוצר, בלי להסיט מבטו מטובת הילדים. אולם, אם ניכר מהתנהגות ההורה המשמורן, כי אינו שוקל את טובת הילד, וכי הוא מרוכז בטובתו שלו בלבד, אזי אין זה מטובתו של הילד והדבר עשוי להילקח בחשבון בהכרעה בסוגיית המשמורת.