עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג (1973) הבעל זכאי למחצית זכויות הפנסיה של אשתו, המתייחסות לתקופה בה בני הזוג חיו יחד כזוג נשוי. ברם, החוק מעניק לביהמ"ש שיקול דעת לסטות מנוסחה זו, ולבצע חלוקה לא שוויונית, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות, ואם האשה מוכיחה כי הבעל קיבל הכנסות לאורך שנים, ללא הנהלת חשבונות מסודרת, ומבלי שהן הגיעו לידי האשה. במקרה זה, רשאי ביהמ"ש להקטין את חלקו של הבעל בזכויות הפנסיה הקשורות לעבודתה של האשה, או אף לקבוע כי הוא אינו זכאי לכל חלק בהן.