כן! בנסיבות מיוחדות. לדוגמה, אם הנתבע הוא תושב זר, שאין לו כל כוונה להגיע לישראל, ובית המשפט שוכנע, שהמכתבים מספקים ראיה חותכת לאבהותו. במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשנות התשעים, האם התובעת, שהיתה מיוצגת ע"י עו"ד עמיהוד בורוכוב, הצליחה בבקשתה להכריז על אדם בעל אזרחות כפולה – ישראלית וזרה, אשר עזב את ישראל במפתיע במהלך תקופת הריונה של חברתו, כעל אביה של בתה. פסק הדין התבסס בעיקר על סדרה של מכתבים שנשלחו על ידו, שבהם הוא הודה במפורש בכך שהוא אבי הוולד, התעניין בשלומה של חברתו ההרה, ושאל כיצד מתקדם ההריון. במכתבים הוא אף הבטיח להינשא לתובעת, וכתב שהם ישובו לחיות ביחד, ויגדלו ביחד את התינוק שייוולד להם.

בנוסף למכתבים, התובעת סיפקה ראיות מסייעות – בעניין הרישום של בני הזוג לנישואין ובעניין תכניותיהם לחתונה. לאחר שבית המשפט הכריז על הנתבע כעל אבי הילדה, בית המשפט חייב את הנתבע לשלם את מזונותיה.