כן, אולם רק לאחר שעברה שנה אחת לפחות בין יום אירוע החטיפה המשוערת ועד ליום הגשת התביעה בבית המשפט. בעבר היתה קיימת מחלוקת ביחס לפרשנות ביהמ"ש בישראל למועד שייחשב כ-"יום פתיחת ההליכים", ע"י ההורה הנחטף, כאשר מחד ניתן היה לטעון כי מדובר במועד בו ההורה הנחטף פנה לרשות המרכזית במדינת מושבו או במדינה אליה נחטף הילד. לחילופין, ניתן לטעון כי "יום פתיחת ההליכים" משמעו היום בו נפתחו הליכים משפטיים בבימ"ש בישראל, קרי מועד הגשת התביעה להחזרת הילד עפ"י אמנת האג מישראל לחו"ל. פירוש אחרון זה הוא הפירוש שאימצה מערכת המשפט הישראלית. כיום, כאמור, מחלוקת פרשנית זו יושבה וטווח הזמן הקובע, על פי ביהמ"ש בישראל, הינו משך הזמן שעבר בין יום החטיפה המשוערת לבין יום הגשת התביעה בפועל לביהמ"ש להחזרת הילד החטוף. במידה ומדובר בתקופת זמן העולה על שנה, הרי שביהמ"ש רשאי לבחון טענה מצד ההורה החוטף ביחס להשתלבותם של הילדים בסביבתם החדשה ולהורות על עריכת תסקיר בהתאם.