ככלל, בן זוגו של המוריש זכאי לקבל לידיו את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, ונכסים אלה עוברים לבן הזוג בירושה על פי דין. יחד עם זאת, אין כל הגבלה על זכותו של המוריש לצוות את חלקו בנכסי המיטלטלין לאנשים אחרים, ואם עשה כן, הרי שקודם כל האשה הינה בעלת זכויות קנייניות במחצית המיטלטלין, כפועל יוצא מנישואיה לנפטר. יחד עם זאת תיערך הבחנה בין מיטלטלין הדרושים והחיוניים לניהול אורח החיים השוטף של האלמנה, לבין מיטלטלין אחרים (כגון: אוספים), והאחרונים עשויים לעבור לידי הזוכים לאחר עשיית החלוקה בין אשת הנפטר לבין הזוכים לפי הצוואה