כן. ככלל, לרשות ההורה הנחטף קיימת ארכה של שנה אחת מהיום בו אירע מעשה החטיפה הלכאורי על מנת להגיש בפועל תביעה להחזרתם המיידית של הילדים החטופים בבית המשפט לענייני משפחה בישראל, אם ברצונו לנצל את האפשרות לזכות בהחזרתם המיידית של ילדיו אליו.

לאחר שעוברת התקופה הנ"ל, לביהמ"ש יש שיקול דעת להחליט שלא להורות על החזרת הילדים, אם מוכח כי הם השתלבו בסביבתם החדשה. יודגש כי אם עברה שנה, קיים סיכוי גבוה לכך שהילדים השתלבו אלא אם כן, הם בגילאים צעירים מאוד. בפועל, גם בתקופת השנה האמורה, ככל שהילדים שוהים בישראל כך גדל הסיכוי כי הם ישתלבו בה, וגובר הסיכון לכך שההורה החוטף יוכל להצליח לשכנע את ביהמ"ש כי ההורה הנותר מאחור השלים עם מעשה החטיפה. "השלמה" הינה אחת מטענות ההגנה המנויות באמנת האג אותן יכול להעלות בבימ"ש הורה המואשם בביצוע מעשה חטיפה. ככל שתביעה להחזרת ילד חטוף מוגשת מוקדם יותר, כך גובר הסיכוי כי הקטין יוחזר מיידית למדינת המקור. לעיתים קרובות הורים מבזבזים זמן יקר בניהול משא ומתן והשגת צווים "חסרי שיניים" ממדינת המקור, לפני שהם נוקטים בהליכים משפטיים עפ"י אמנת האג.