מגיל 10 לערך, יש כיום נטייה להתחשב בדעתו/רצונו של ילד, אולם כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. ביהמ"ש מסתייע, לפני מתן החלטה, בחוות דעת של עובד סוציאלי, שמוגדר בחוק כ"פקיד סעד" ו/או בחוות דעת של פסיכולוג קליני. כמו כן ביהמ"ש רשאי להזמין לדיון, בדלתיים סגורות, את הילד נשוא המחלוקת , כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממידת בגרותו הנפשית , מנחישות דעתו וממידת השפעתו של הורה זה או אחר עליו, עד כמה שאפשר. ביהמ"ש בדרך כלל, מסתמך בהחלטתו על חוות דעת מקצועית, אולם ההמלצות בחוות הדעת אינן מחייבות את ביהמ"ש