כן! העובדה שהוצא צו החזרה נגד האם על פי אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפת ילדים, אינה מונעת ממנה לקבל היתר לגדל את הקטין בחו"ל. בימ"ש לענייני משפחה יבחן את בקשותיה של האם למשמורת ומעבר לחו"ל ובסופו של דבר יבדוק האם המעבר, בנסיבות הקיימות, הנו לטובת הילד. ההליכים הננקטים במסגרת האמנה אינם בוחנים את טובת הילד וזוהי מגרעתם העיקרית.

כאשר האם מעוניינת להעתיק מקום מגורים של קטין לחו"ל, כאשר היא המגדלת העיקרית שלו והילד רך בשנים, ביהמ"ש נוטה לאשר מעבר שכזה, מפני שמניחים כי על קטינים בגיל הרך להימצא עם האם. זאת כאשר הקטין צעיר מגיל 6. יחד עם זאת, ביהמ"ש יבחן בדקדקנות האם, מאז שובה של האם לישראל, היא כיבדה את הסדרי הראייה ועודדה את קיום הקשר בין ההורה שאינו משמורן לבין הקטין. אם שבנה מוחזר במסגרת אמנת האג חייבת לעשות כל מאמץ אנושי אפשרי כדי לאפשר את הקשר בין האב לקטין, על מנת לשלול טענה שבמידה ויותר מעבר הקטין לחו"ל, היא עלולה להפר את הסדרי הראייה. בימ"ש המתיר מעבר לחו"ל לאחר חטיפה ידאג לבחון הצעות ונכונות לקיום קשר, מצד האם, יבדוק את התנהגותה מאז שובה לישראל וכן יקבע סנקציות ובטוחות לפני שיעניק אישור מעבר של קטין לחו"ל, במקרה של התנגדות מצד ההורה האחר.