ש: האם הודעות וואטסאפ בהן הורה אחד מביע התנגדות לטיסה של קטין עם ההורה השני, למדינה אחרת עשויות לשמש ראיה לאי הסכמה, בהליך עפ"י אמנת האג?

ת: כן! אם האב יציג במהלך התביעה שתוגש עפ"י אמנת האג, הודעות/מיסרונים, שמביעות אי הסכמה מצידו, למעבר של הקטין למדינה אחרת, ההודעות הללו ישמשו ראיה, בהליך עפ"י אמנת האג. ור' לדוגמא בפסק דין שנתן ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד, ביום 10.10.24 (עמ"ש 2298-10-24), בערעור שהגישה אם, על פסק דין של ביהמ"ש למשפחה, שהורה לה להחזיר קטינה מישראל לניו יורק. שתי הערכאות התחשבו בהודעות של האב, שהתנגד לנסיעה שלה לישראל, ופסקו כי לא היתה הסכמה מצידו למעבר:  "בית המשפט שוכנע מטענות המשיב כי דבר הטיסה נודע לו מהמערערת אך ורק כאשר כבר הייתה על המטוס וכי התנגד ללקיחת הקטינה לישראל, וזאת בהסתמך, בין השאר, על מסרונים אשר הוצגו לעיונו של בית המשפט ותוכנם לא נסתר. בית המשפט קבע כי התכתובת שצרפה המערערת עצמה לתיק, משלימה את התמונה העובדתית ותומכת בטענות המשיב, לפיהן סמוך לאחר שהודיעה לו שהיא טסה לישראל, הוא שלח לה הודעות כתובות כי אינו מאשר לה להוציא את הקטינה מחוץ לגבולות ארה"ב וכאשר לא היה מענה מצד המערערת, להודעות אלו"..