מאגר המידע

חטיפת והגירת ילדים

עמוד הבית / חטיפת ילדים- גמישות במועד הגשת ראיות

חטיפת ילדים- גמישות במועד הגשת ראיות

מאת: דיאנה שאלתיאלפורסם בתאריך: 27 ינואר, 2025

 

ש: בעלי הגיש נגדי תביעה להחזרת הילד הקטין שלנו (בן 7) עפ"י אמנת האג. בגלל שזה הליך מאוד מהיר, לא הספקתי לתרגם את כל המסמכים בזמן, כדי לבסס את טענתי שההחזרה תהווה סיכון חמור לילד שלנו. האם ניתן להגיש מסמכים באיחור גם לאחר שסיימנו להיחקר בבית המשפט?

ת: כן! מדובר בהליך שמתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, שם לביהמ"ש יש שיקול דעת לנהוג ביחס לסדרי דין. כך, סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע, כי: "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק". בתקנה 108 (ב) של תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020, נקבע כי: "טען המשיב כי החזרת הילד תחשוף אותו לנזק, כאמור בסעיף 13(ב) בתוספת לחוק אמנת האג, או כי החזרת הילד פוגעת בעקרונות המפורטים בסעיף 20 בתוספת לחוק האמור, יביא ראיות ברורות ומשכנעות לביסוס טענתו, ורשאי בית המשפט לדרוש ממנו להביא ראיות נוספות לשם כך". את יכולה לעשות שימוש בהוראות אלה כדי לבקש להגיש ראיות נוספות, בתמיכה בטיעון שלך, לקיום חריג, גם אם כבר הסתיים שלב ההוכחות בתיק, ולביהמ"ש יהיה שיקול דעת להכריע בסוגייה. עם זאת, גם אם הבקשה תתקבל ביהמ"ש עלול לחייב ואותך בהוצאות כספיות על האיחור בהגשת הבקשה, (ר' תמ"ש 19298-08-23).


* אנו תקווה, כי אתר זה ישמש כלי עזר שימושי ויעיל, ויהווה "חבר לעת צרה", אולם, יחד עם זאת, ברצוננו להדגיש, כי המידע המופיע באתר אינו יכול להוות תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני. למתן ייעוץ משפטי, ולתיאום פגישת ייעוץ, ניתן לפנות למשרדנו, על פי אמצעי הקשר המופיעים באתר.

דילוג לתוכן