ש: אשתי חטפה את ילדינו הקטינים (בני שנתיים ו-4) מאוסטרליה לישראל. הם התגוררו יחד עמנו מאז לידתם באוסטרליה. במסגרת הליך משפטי עפ"י אמנת האג שנקטתי בו, אשתי טוענת כי העובדה שבמשך חיי הילדים עברנו ממקום למקום (בתוך אוסטרליה), מוכיחה שאין לילדים מקום מגורים קבוע, ולכן ההגעה שלה איתם לישראל, אינה מהווה חטיפה. האם יש סיכוי לטענה שלה להתקבל?

ת: לא! הטענה שלה שניסיתם לשנות מקום מגורים, מספר פעמים, (בתוך אוסטרליה), אינה רלבנטית. בהליך עפ"י אמנת האג, ביהמ"ש יבדוק בתחילה מהו מקום מגוריו "הרגיל" של הקטין, עפ"י סעיף 4 לאמנה. כלומר, ביהמ"ש יבדוק עפ"י הנסיבות של המשפחה שלכם, היכן התגוררתם בפועל. מדובר במבחן עובדתי "טהור" ("Pure Fact"), שבמסגרתו נדרש בית המשפט לערוך בחינה מקיפה, הכוללת, בין היתר, את כוונת ההורים, לרבות בראי מארג החלטותיהם, אך זאת בפריזמה עובדתית ולא כרכיב חיצוני [תמ"ש (פתח תקווה) תמ"ש 29941-08-24].