ש: לפני כמה שנים התגרשתי מאשתי באוקראינה, והבת הקטינה שלנו, בת 12, נותרה יחד איתי, כי אשתי לשעבר עובדת הרבה בארה"ב. לפני מספר חודשים אשתי לשעבר נסעה עם בתנו לביקור משפחתי, בעיר אחרת באוקראינה, וללא ידיעתי עברה עימה את הגבול והגיעה בסופו של דבר לישראל. אני הגשתי תביעה נגדה עפ"י אמנת האג, על חטיפת הילדה. היא מסרבת להחזיר אותה אליי, לאוקראינה, לטענתה בגלל המלחמה. האם יש לה סיכוי לזכות?

ת: מצב ביטחוני חמור כמו מלחמה, במדינת המקור, עלול להוות סיבה לאי החזרת ילד חטוף. זהו אחד מן החריגים לאמנה. ביהמ"ש כאן, יבדוק את המצב באוקראינה מבחינה ביטחונית, ויכריע האם מתקיימים החריגים המנויים באמנת האג, לאי החזרת קטין חטוף. כך בפסק דין שניתן ביום 24.12.23, בביהמ"ש למשפחה בקריות (תמ"ש 19298-08-23), נדחתה תביעתו של אב אוקראיני להחזרת הבן שלו מישראל לאוקראינה, למרות שהקטין התגורר עימו שם, והאם לקחה אותו לטיול באוקראינה, והיתה אמורה להחזיר אותו לבית האב, אך חטפה אותו לישראל. ביהמ"ש קבע כי המצב באוקראינה מקיים את החריג לאמנה, לאחר ששמע את הצדדים, וכן התבסס על אתר משרד החוץ הישראלי, על אודות אזהרת מסע רצופה. בנוסף, נלקחה בחשבון עמדתו של הקטין שהתנגד לחזרה לאוקראינה:  "אני קובעת כי תיאור המצב בו הקטין ואביו מסתתרים במקלטים ומרתפים, אינם שוהים בדירה, ישנן אזעקות, הלימודים הינם מקוונים, ונגרמת ירידה בלימודים, הקטין אינו יכול לצאת מהבית, ולכן אינו עוסק בפעילות גופנית, אינו מקבל טיפול רפואי מעידים על סיכון לנזק חמור, המהווה חריג לחובת הרשויות להורות על השבתו למקום מגוריו הרגיל.".

ביהמ"ש שם, קבע זמני שיחות וידיאו, בין האב לבין הקטין, ללא ביקורים פיזיים בגלל המצב הבטחוני, ודחה את התביעה להחזרת הקטין לאוקראינה.