עפ"י דו"ח שהוגש לקונגרס ע"י משרד המדינה האמריקאי הרי שישראל הוגדרה בו כ-"מדינה מדאיגה", או בקבוצה השלישית במדרגה של "מדינות תחת ביקורת", כאשר המדינות בקבוצה הראשונה הוגדרו כ: "מדינות לא מצייתות" (=לאמנה), והמדינות שנמנו על הקבוצה השנייה במדרג המדינות המבוקרות הוגדרו כ: "מדינות שאינן מצייתות באופן מלא".

יודגש כי סיועם של עורכי דין או הרשות המרכזית בהשגת אשרות עבור ההורה החוטף הישראלי, באופן המבטיח את כניסתם החוקית לגבולות ארה"ב חיוני ביותר לפעמים בהתגברות על מחסומים טכניים להשגת צו בית משפט המורה על החזרת הילדים. במקרים בהם ההורה אשר חטף ילד (שאולי אף נולד בארה"ב) למדינת ישראל התגורר בארה"ב באופן בלתי חוקי הוא/היא יוכל/תוכל לטעון בהגנתו כי קיים חשש חמור כי החזרת הילד לארה"ב תוביל לנזק לילד. ההורה החוטף יוכל לטעון כי החזרת הילד משמעותה תהיה שהילד יהיה מנותק ממנו בגלל שההורה החוטף מנוע מלהיכנס לארה"ב.