ראשית, מידת הנזק הרגשי תלויה בטיב הקשר הקיים בין הקטין להורה שאינו משמורן ובצרכים אותם מילא ההורה הלא משמורן בחיי הקטין. ככל שהקטין צעיר יותר, שכיחות הביקורים צריכה להיות גבוהה יותר, כדי שדמותו של ההורה תיחקק בתודעתו של הקטין. יחד עם זאת, מן הספרות המקצועית האמריקאית עולה כי קיימת חלוקה על פי גיל, לגבי שכיחות הביקורים הנדרשים לשם מזעור תחושת האובדן של הקטין, למרות שהדברים הינם בגדר המלצה בלבד. מכל מקום יש להתחשב באופיו של קטין, במידת התפתחותו הרגשית ולא רק בגילו.

ככלל, קטינים שהינם מגיל 12 ומעלה יוכלו לשמר קשר רגשי משמעותי עם ההורה הלא משמורן, גם אם יראו אותו אחת ל-8-9 חודשים. קטינים בגילאי 7-12 זקוקים לפגוש את ההורה הלא משמורן אחת ל-4 חודשים, על מנת לשמר קשר נפשי משמעותי. אולם, בילדים בני 3-6 שהינם בשלב של עיצוב זהות מינית ופסיכולוגית, יש צורך בביקורים בשכיחות גבוהה של אחת לחודש עד שלושה חודשים. ילדים בני 0-3 אינם יכולים לשמר קשר רגשי רגיל עם הורה שהם אינם רואים לעיתים קרובות ולכן השכיחות הנדרשת לביקורים הינה לפחות ביקור שבועי אחד.