בעבר שיטת המשפט בארה"ב נקטה עמדה נוקשה כלפי התנהגות שלילית קיצונית, מצד בעלים, כלפי נשותיהם, בכך שהיתה קיימת נטייה במערכת המשפט האמריקאית להקטין את חלקו של בעל ברכוש המשותף כגון בבית המשפחה, ואף הוטל על בעל, לעיתים, חיוב במזונות עבור אשתו, לאחר גירושיהם. ברם, כיום, מדינות מעטות בארה"ב "מענישות" כספית את הצד הפוגע, למרות שעדיין קיימת נטייה לפצות כספית בן זוג/בת זוג, אשר נפגע מהתעללות נפשית ע"י הצד האחר.

השוואה בין שיטת המשפט הישראלית לבין השיטה האמריקאית נערכה בנושא זה,  במסגרת דיון בבימ"ש למשפחה בירושלים. בימ"ש הפעיל בהתאם את שיקול דעתו, כדי לבחון האם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית של רכושם המשותף של הצדדים, כפי שטענה לכך האשה. במקרה זה, האשה טענה כי בעלה נהג התעלל בה רגשית ופיזית, ותבעה בגין כך חלק גדול יותר ברכוש המשותף. הכלל הבסיסי בישראל לעניין חלוקת הרכוש המשותף הוא עקרון השוויון, קרי, מחצית לכל אחד מהצדדים. במקרה זה, האשה לא הצליחה להוכיח קיום התעללות מצד בעלה, במידה הנדרשת ע"י ביהמ"ש, לשם הפחתת חלקו של הבעל ברכוש המשותף. ברם, כן עלה בידה של האשה למנוע מן הבעל שיתוף בזכויות הפנסיה שלה, בעניין אחר שאף נדון במסגרת תביעה זו.