ש: אשתי לשעבר חטפה את שלושת הילדים שלנו מאנגליה לישראל. אני מתרשם כי ככל שהזמן עובר, שהילדים עויינים אותי יותר ויותר, בהשפעתה ובהשפעת בני משפחה ש"שוטפים להם את המוח". הם עתידים להישמע בביהמ"ש. מה המשקל שביהמ"ש ייתן ל"רצון" של הילדים, בנסיבות אלה?

ת:  על פי רוב, ביהמ"ש ישקול את הנסיבות ולא יכריע רק על פי דברי הילדים, אלא ינסה לבחון, האם זו דעתם העצמאית. ביהמ"ש גם יתחשב בגיל שלהם, בזמן שחלף ובחוות דעת של מומחה שיתמנה ו/או בעו"ס ו/או בעו"ד שיתמנה לייצג אותם בהליך (אפוטרופוס לדין). כך בפסק דין שניתן בערעור של אם חוטפת, בביהמ"ש המחוזי בחיפה (עמ"ש 18415-12-23), ביום 31.3.24, לאחר שביהמ"ש שלערעור נפגש עם שני הקטינים, נקבע כי לא מתקיים החריג באמנת האג של "רצון הילד", שמצדיק אי החזרה למדינת המקור (שם-שבדיה): "משיחתנו עם הקטינים, התרשמתי אף אני כי רצונם שלא לשוב לשוודיה אינו עומד בתנאיו הדווקניים של החריג…קשה לקבוע כי מדובר ברצון עצמאי שאינו מותנה ברצון אמם, מושפע ומוזן ממנו, זאת מעבר להשפעה שטבעי שתתקיים מכורח המציאות והנסיבות. עוד יש קושי לקבוע כי מדובר ברצון שמקורו בהבנה עמוקה של הדברים, משמעותם עבורם והשלכותיהם בטווח הרחוק, וכן כי מדובר ברצון המונע משיקולים כבדי משקל ויציבים.". ביהמ"ש שם דחה את הערעור אשר הגישה האם החוטפת.

*משרדנו ייצג את האב בתיק זה.