ממה שצוין במכתבך הרי שהבחורה יכולה לפעול בכמה דרכים: נראה שהיא נחושה בדעתה להמשיך את ההריון וללדת את הילד ולכן עליך להיות מוכן לכל ההשלכות המשפטיות. סביר להניח שעם הולדת הילד היא תגיש תביעת אבהות לבית המשפט לעינייני משפחה כדי שאתה תוכר באופן רשמי (ומחייב) כאב הביולוגי של הילד. במידה ותתנגד להכרזה על אבהותך, הרי שתבוצע בדיקת רקמות אשר תקבע חד משמעית אם אתה האב או לא. יש לציין בהקשר זה שבשל העובדה שבדיקות הרקמות הן ברמת אמינות גבוהה ביותר, הרי שסירוב שלך לשתף פעולה בבדיקת הרקמות ייזקף כראיה לחובתך ובצירוף תצהיר של הבחורה על כך שקיימה עמך יחסי מין עשוי להביא להכרזה עליך כעל אבי הילד. אם וכאשר תוכר אבהותך,  עשויה הבחורה להגיש, כאפוטרופסית הטבעית של הילד, תביעת מזונות בשמו. בנוסף, אם היא מאוד מעוניינת בכספך היא אף יכולה להגיש תביעה על הפרת הבטחה לנישואין. ממה שצוין במכתבך, כל נושא הנישואין היה לגמרי מהרהורי ליבה של הבחורה. סיכויה להוכיח שהיתה הבטחת נישואים קלושים במקרה שלך משום שדרושים לשם כך ראיות מוצקות כגון הזמנות לאולם שמחות ושאר הכנות לחתונה. בכל מקרה, בתי המשפט בישראל, גם במקרים שמקבלים תביעות על רקע הפרת הבטחה להינשא, נוטים לפסוק סכומים נמוכים יחסית למה שמקובל, למשל, בארה"ב. האופציות הפתוחות בפניך הו שתיים: האחת הגנתית והשניה התקפית: באופציה ההגנתית תוכל לנסות להתגונן בפני תביעת האבהות באופן שתתנגד מטעמי דת למשל לבדיקה אבל במקביל תביא ראיות על התנהגותה ה"פרפרית" ובכך תמנע מעצם סירובך להיבדק מלשמש חיזוק  ראייתי לתצהיר הבחורה על היותך האב. כמו כן פתוחה בפניך האפשרות להגיש תביע בעילה של "גניבת זרע".