ש: אם אדם חותם על צוואה בשפה שאינה השפה שבה הוא שולט שליטה מלאה, האם זו עילה לפסלות הצוואה?

ת: לא בהכרח. ביום 31.12.24 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לענייני משפחה נוף הגליל-נצרת, (ת"ע 64800-10-20,64801-10-20), שהתייחס לסוגייה זו. שם היה מדובר במנוחה אלמנה, ואם ל-11 ילדים, אשר ערכה צוואה בה היא נישלה מכל רכושה, 10 מילדיה, לטובת בת אחת (ה-11). הילדים המתנגדים טענו, בין היתר, כי האם לא שלטה בשפה העברית, בעוד שהצוואה נערכה בעברית (בפני עו"ד). ביהמ"ש קבע, כי רצון המצווה הינו ערך עליון, וכי למרות שרמת העברית של המנוחה, לא הייתה גבוהה, היא הספיקה לה כדי לפרט ולבטא את רצונה, בפני עורך הדין ולערוך צוואה קצרה: "המנוחה שלטה בעברית במידה מספקת להביע את רצונה ולהוריש את רכושה לתובעת והצוואה מבטאת רצון זה.". לפיכך, ביהמ"ש קבע שהצוואה תקויים, כמות שהיא.